נניח, למשל, שאתה עושה מדיטציה עם בן זוג לצורך סיפוק והגשמה נוספת. כוח השכנוע שלך שאתה ראוי לכך, שאכן הדבר אפשרי ובהתאם לחוק האלוהי, יהיה תלוי באיזו מידה התמודדת והשלמת עם הרצון שלך לא לאהוב. כאשר אינך מודע לעובדה זו, ההצהרה והבקשה שלך להגשמה נוספת מן ההכרח יחסרו את השכנוע ויחדור אליהם ספק. אבל אם אתה מתמודד עם הגישה הלא פרופורציונית שלך - השנאה שלך, האהבה התובענית שלך - ובאמת מוותר על זה, אתה יכול תחילה לעשות מדיטציה עבור היכולת המוגברת שלך לאהוב. כך ההתמודדות עם החסימה להגשמה רבה יותר מטופלת באופן ריאליסטי, וכל ההתנגדות והספק שאכן מגיע לך את הטוב ביותר יעלמו. חומר הנשמה הוא העיקרון הקולט. ככל שהאמירה שלך נקודתית יותר, לא בקונפליקט, לא מזוהמת בספקות חשאיות (בשל מצבי שליליות לא מוכרים), כך החלק הקולט-חומר הנשמה-יהיה מוטבע באופן עמוק וברור יותר. חומר הנשמה יתעצב על ידי התודעה בהתאם לחוזק, לשכנוע ולבהירות התודעה.

כאשר מושגים אמיתיים ולכן קולטים את השפע הבלתי מוגבל של היקום, הגישות תהיינה חיוביות ובהתאם לחוקי האמת והאהבה הקוסמיים; מכאן שאין צורך בהגנות. מצב חסר הגנה זה הופך את חומר הנפש לרופף, גמיש, בעל חוסן ופתוח לקלוט. זה בקלות יטביע את חותמו ויהיה גמיש. הבריאה יכולה לזרום קדימה בזרימה מתמשכת. לעומת זאת, כאשר מושגים מעוותים, ולכן העמדות הרסניות וההרגשות שליליים, החוק הקוסמי נשבר. הדבר גורם לאשמה ופחד, אשר בתורם מצריכים הגנות. ההגנות גורמות לשבריריות ומקשיחות את 'פני השטח' של חומר הנשמה הזמין ליצירה. לכן יהיה הרבה יותר קשה להרשים ולהטביע את הרישום. 

מדיטציה מורכבת מהשלבים או הדרגות הבאים: 1. מושג. 2. להרשים ולאפשר להתרשם. 3. ויזואליזציה. 4. אמונה. בואו ונראה איך זה עובד. 

1. כפי שאמרתי קודם, מדיטציה חייבת להתחיל במיינד המודע שלכם. זוהי, כמו כל המעשים, החלטה של רצון וכוונה שמביאים לידי סיום. המושגים והמחשבות שאתם יוצרים במיינד המודע שלכם הם הכלים הראשוניים שלכם. אני חוזר על מה שאמרתי קודם: בהירות ושכנוע, אמירה תמציתית והוראה /הנחיה ללא קונפליקט קובעים את הכוח והאנרגייה של התהליך. אם אתם מרגישים חולשה וספק בהצהרה שאתם מוציאים, זהו סימן מיידי שעליכם להתמודד תחילה עם המכשולים, ויש להפנות את תשומת ליבכם אליהם, כגון, למשל, רצון להתמודד עם מצבי שליליות לא מודעת, היבטים של העצמי הנמוך, מושגים מעוותים וכו'. כאשר מסירים את החסימות על ידי התמודדות איתם, כשהמיינד המודע מנוסח בצורה חזקה ותמציתית, יש להרפות את הרצון הפנימי ולכן לתת לחומר הנשמה להתרשם. לפיכך תוכלו ליצור חיים טובים, גישות חדשות, חוויות ואירועים טובים יותר, להתרחב יותר, לי עד... אם, למשל, יש לכם רצון נוירוטי לא מודע לחלופה שלילית שיש לכם אינטרס בה, המודע שלכם עשוי להפריך עובדה זו, להילחם נגד ההכרה בכך, שלא לדבר על לסלק אותה. למרות שזה נמשך בלא מודע, המחשבה הנכונה של המצפון תהיה חסרת חשיבות. או, במקרה הטוב, היא תילחם נגד כוח נגדי לא מודע. התוצאה עלולה להיות אז התחבטות בין שני מצבים - אחד של הגשמה, השני של קיפוח. זה יימשך עד שהרצון הנסתר לקיפוח נחשף. מדיטציה היא דרך נפלאה לבדוק את עצמכם ולקלוט התנגדות לרצון החיובי המודע להגשמה. עד כמה אתם באמת רוצים את זה? באיזו מידה אתם אולי חוששים מהיבטים מסוימים של מה שאתם הכי רוצים? באיזו מידה אתם באמת מוכנים לשלם את המחיר? ... לכן, כאשר אתם בוחרים מטרה, משאלה או מצב שאליו אתם רוצים להתרחב כנושא למדיטציה שלכם, חיוני לקבוע שלא יהיה קונפליקט בין מושג מודע ולא מודע.                                                   

2. הדבר משפיע ישירות על השלב השני: להרשים/להטביע את חותמכם ולהתרשם. שניהם חלק מכם ותלויים בכם. עם מושג מאוחד, הטבעת חותמכם תהיה חזקה. אין צורך בהגנה והסתרה, ומכאן שחומר הנשמה שלכם יוכל להרשות לעצמו להתרשם מהמושג האמיתי שאתם שולחים לתוכו. למעשה תרגישו כיצד הרעיון שמוצא לפועל 'שוקע לתוככם', כמו זרע שנופל לאדמה כדי לנבוט. אם זה כך, לא יהיה חוסר סבלנות, אלא תתנו לתהליך הנביטה להתקדם. אתם לא תפריעו לזה עם ספק, פחד וחוסר סבלנות ... אי אפשר להדגיש מספיק שמדיטציה, כמו כל הפעולות היצירתיות, מורכבת הן מהטבעת רישום (עקרון פעיל) והן מהתרשמות (עקרון קליטה). ככל שתוכלו להרגיש יותר את האינטראקציה הזו, כך על הפעולה היצירתית שלכם להיות יעילה יותר. זו הסיבה שאדם בעל הגנות חזקות אינו יכול לעשות מדיטציה, לא משנה כמה הוא מכוון היטב. מוחו המודע עשוי להיות פעיל מספיק כדי לנסח את המושגים הנכונים; הוא עשוי להטביע רישום בחוזקה; אבל בפנים שום דבר לא קורה. הוא לא יכול להתרשם (פעולה של קליטה) כי לא הסיר את הגנותיו שבהן הוא עדיין מסתיר מעצמו את מה שהוא עדיין לא מסכים להכיר.

 3. השלב השלישי הוא ויזואליזציה. הבה נבין תחילה בבירור מה פירוש ויזואליזציה. אין הכוונה למשאלת לב, לחלום בהקיץ, לפנטז, לתקווה הזויה. כל אלה הם ניסיונות להסיט את חוסר התקווה, אשר בתורו קיים עקב גישות ותכונות הרסניות שלא רוצים להתמודד איתן ולוותר עליהן, שיירים ושאריות של הרגשות שלא רוצים לחוות. ויזואליזציה פירושה שאתם באמת יכולים לתפוס את עצמכם במצב בו אתם רוצים להשיג, לחוות, להפוך להיות. אתם יכולים להרגיש את עצמכם במצב הזה. אתם יכולים לחוות את עצמכם במדיטציה כאוהבים, בניגוד לבעלי טינה; מלאים, בניגוד לרצות תמיד ולהיות בריק; שמחים ומרוצים, בניגוד לחרדים ומדוכאים; או כל דבר אחר שייתכן שמדאיגים אתכם בכל שלב נתון של ההתפתחות שלכם ... אין זה אומר שאתם מדמיינים פרטים, כי זה עלול להוביל למשאלת לב של חלום בהקיץ, שזה יותר מכשול מאשר עזרה. אם אתם מוצאים את עצמכם לא מסוגלים לדמיין את המצב הנפשי, התחושה או החוויה הרצויים, זה שוב סימן מיידי עבורכם שאתם חוסמים את עצמכם באופן לא מודע באמת נגדית ולכן שומרים על חומר נפש מוקשה ובלתי ניתן להתרשמות ו/או כוח מחשבה חלש. ואז אתם יכולים ללכת לעבוד על זה. כל זה דורש כוונון מתמיד ולהיות מודעים לתהליכים ולתגובות הפנימיים שלכם, לאיכות תהליכי החשיבה והתגובות אליהם.

4. השלב הרביעי הוא אמונה. בהתחלה, אתם יכולים רק לגשש אחר אמונה על ידי גישה ניסיונית וכנה. אינכם יכולים לאכוף אמונה כפעולה של רצון. זה יהיה רמאות. המשמעות של זה תהיה רק "להלביש" משאלה של סוג של אמונה על ספקות פנימיים, מצבי שליליות, שלילה. לרוע המזל, זה מה שקורה לעתים קרובות מדי בדתות, עם תוצאות מאוד לא רצויות. זה מכפיש את הרוחניות כשלעצמה עם רבים שאינם יכולים להבחין בין ההלבשה הזו לבין חוויה אמיתית ... כפי שטבע האדם הוא לאהוב ולא לשנוא, לשמוח ולא להיות מיואש; כך שטבעו האינהרנאי (הטבוע בו) הוא לדעת, כלומר להאמין בנוכחות מיטיבה של הרוח הקוסמית בו, ברצף הקיום.

תבחנו מה הצד המפקפק רוצה ואינו רוצה. תנו  לזה לבטא את עצמו. בקשו הכוונה לכך. בקשו לעצמכם תשובות נוספות. התשובות עשויות להגיע בדרכים שונות: השראה, רעיונות חדשים פתאומיים (בדרך כלל כשאתם הכי פחות מצפים), מימוש רגשות חדש, באמצעות מילה שמישהו אחר אומר או שקראתם איפשהו. ככל שתמשיכו תזהו שתשובות אלו הן ביטוי לתהליך חי שהוא כל כך משמעותי ואורגני עד שאין אף דבר שהשכל יכול לחשוב עליו שיכול להתאים אי פעם לזה. תזהו שתשובות כאלה וההארה שבאה הן חלקים בפאזל, היוצרים לאט לאט תמונה מקיפה. בסופו של דבר, אתם תסתמכו על תהליך זה ולא על שום דבר אחר. זה אמיתי יותר מכל מה שיכול להיות בעולם החומרי. זה הנתיב שלכם שמתפתח, ובסופו של דבר זה חושף את הסיבה להימצאותכם כאן בכדור הארץ הזה כעת, משמעות הגלגול הנוכחי שלכם.

תשובות אמיתיות יכולות לבוא רק כאשר אין גישה הדוקה ומפוחדת, כאשר קיימת נכונות להתמודד עם התשובה אשר תהא. מכיוון שיש חשש מהתשובה השלילית, האדם מעדיף לשמור אותה בהשהייה, במצב תלוי ועומד. הוא מתחבט, חוכך בדעתו, מפתח תיאוריות, נשאר על הקצה לפני שהוא נכנס לתהום לכאורה של מחויבות לבדיקת האמת. ההישארות הזו עם התיאוריה עשויה לפעמים להימשך תקופות חיים רבות. יש לאזור אומץ כדי להסתכן בקבלת תשובה לא רצויה. ואז האמת תגבר. התיאוריה מאפשרת אמונה מתעתעת, אך לעולם לא האמונה הממשית. אמונה אמיתית היא ידע, התנסות וחוייה פנימיים שכבר אין בהם ספק.

אם אתם באופן לא מודע רוצים לרמות את החיים בכך שאתם רוצים יותר ממה שאתם מוכנים לתת, אתם מפרים חוק קוסמי חשוב אחר, כך שלא משנה כמה תנסו להאמין באפשרות של שפע בחיים, זה לא יעבוד. זה לא 'ייקח', והחומר שלכם יסרב להתרשמות  עד שתסירו את הפרת החוק הזו. אי אפשר לרמות את החיים - וטוב שכך. חוק נוסף הוא שאי אפשר לדלג על שלב. אם אתם רוצים תוצאה, אך תוצאה זו תלויה בהסרת מכשולים המפרים חוק אחר, תחילה יש לטפל בחסימה. לכן ייתכן שיהיה צורך לשנות את המטרה המדיטטיבית לאורך כל הדרך. אם אינכם מוכנים לתקן את מה שעומד בדרך, התוצאה לא יכולה להגיע; יצירה באזור זה לא יכולה להתרחש. כאן יכול להיות מעגל אזדוני או שפיר/ מיטיב. המעגל הזדוני הוא: אם אתם מעכבים או נמנעים באופן לא מודע ואינכם רוצים את המחויבות הכנה לאמת ולכנות, לתת כמה שאתם רוצים לקבל, אלא רוצים בצורה ילדית ולא הוגנת לקבל יותר ממה שאתם מוכנים לתת, אז האמונה שלכם  תהיה חסרה. או, אם אתם רוצים תוצאה חיובית מבלי לרצות לבצע את השינוי הדרוש בהוויה שלכם, אתם בהכרח תטילו ספק בכך שהשינוי אפשרי עבורכם. לפיכך התפיסה שלכם, האמונה שלכם, הויזואליזציה  שלכם תהיה חלשה מדי וחומר הנשמה שלכם שביר מדי מכדי להתרשם. זה יחזק את הספק והשלילה שלכם.

אחד הדברים הכי מועילים לזכור הוא העובדה שאתם יכולים לעשות מדיטציה כדי לבדוק במדיטציה, שתוכלו לבקש הדרכה והשראה כדי למצוא את הנושא, ההתמקדות, הדאגה, המילים והגישה הנכונים בכל שלב נתון בדרך שלכם. אתם יכולים לעשות מדיטציה כדי שחומר הנשמה יהיה מודע למקום שבו הוא מוקף ודחוס בערבוביה בחוסר אמת, בכדי לקבל את העזרה כדי לשחרר אותו.

...יש תקופות מדי פעם בחיי בני האדם שבהם תהליך פנימי שכזה עשוי להימשך מבלי להיות מעורבים בדרך כזו. יתכן שזה נובע מכוונה קודמת לפני תחילת הגלגול. יכול להיות שהישות הגיעה לצומת דרכים ספציפית שבה ההנחיה הפנימית הזו משמשת כאמצעי להחלטה חיצונית ומחויבות לדרך אמיתית, עם כל מה שצריך. הדרכה כזו עשויה להגיע בתקופות של תהפוכות באמצעות חלומות עוצמתיים או רצף אירועים ספציפי. אם האדם עדיין לא מעורב במציאות הפנימית ומותאם אליה, הוא אינו מסוגל לפענח את המשמעות. הוא זקוק לעזרה והכוונה של אחרים. גם אז ההבנה המלאה של המשמעות עשויה להגיע רק מאוחר יותר. אם המיינד המודע והלא מודע של אדם אינו חוסם תהליך פנימי שכזה אלא ממתין ומקשיב, מתרחשת התפתחות אדירה בעקבות תקופות כאלה.

ככל שתתקדמו בדרך, כך תהיו פתוחים יותר לתהליך הפנימי, ותוכלו להחליף בין קבלה וליזום מרמה אחת לרמה אחרת... אם להגשמה החיצונית אין חסימה פנימית, מדיטציה עבור הגשמה תחולל מייד תפיסה נכונה, הטבעה ולהתרשם, ויזואליזציה  ואמונה בתוצאה. תהליך היצירה יתחיל לעבוד, ואתם תרגישו את זה. אך כשיש חסימות פנימיות, המדיטציה חייבת להפנות אליה את המיקוד שלה, כך שניתן יהיה לחדש אחר כך את המדיטציה על המטרה הרצויה החיצונית.

השלב הבא כבר הרבה יותר מואר, וזוהי בקשה. המשמעות היא שאתם מבקשים מעצמכם ללכת לכיוון מסוים; שאתם יודעים שתהליכים אלה כרוכים וקשורים בתגובה ומה שאתם רוצים זה בהתאם לחוקים האלוהיים הבלתי משתנים. השלב השלישי הוא הידיעה שזה חייב להיות כך; שזה יהיה כך; שיש לכם זכות לכל הגשמה; שאתם ראויים לזה כי אתם מוכנים לוותר על כלל העמדות השליליות והמפריעות. מחויבות מוחלטת זו גורמת לכם לדעת שהכוח והתודעה האלוהית שבכם חייבים להגיב. השלב הרביעי והמתקדם ביותר הוא כשאתם יודעים שזה קרה עוד לפני שזה בא לידי ביטוי. זה קורה בלחיצה פנימית שבה אתם חווים את התהליך האלוהי המתמשך, הבלתי משתנה. מצב זה סילק את כל הספק כי להיות שלילי והשליליות  בכם בוטלו. ייתכן שתחומים מסוימים בחייכם תהיו בשלב השני, בתחומים אחרים בשלב השלישי, ובעוד תחומים בשלב הרביעי מבין השלבים הללו. זה מד מידה טוב בשבילכם. השלב הרביעי אומר שאתם במצב של איחוד.