כל החלטה, לא משנה עד כמה קטנה היא, כל מעשה, עמדה או התייחסות נמצאים בקשר ישיר עם אחד או יותר מהחוקים הרוחניים. כאשר אנחנו מְפֵרִים או סוטים מאמיתות - חוקים - אלו, אנחנו חוסמים ומונעים את האהבה, הגדילה, הדרך חזרה אל אלוהים.

חוק רוחני תמיד מופר בתוך הנשמה שלנו; אם לא במעשה, במילה מדוברת, במחשבה, לפחות ברגשות הלא מודעים. בכל פעם שזה קורה, אתם מעוותים ומסלפים את כוח החיים שיכול לזרום דרככם, מונעים מכוח זה להפיח חיים ולרענן אתכם.

כשאתם נולדים אל החיים האלו, אתם נושאים איתכם את תכנית החיים הייחודית שלכם. כדי למלא אותה, עליכם להתקדם במסלול מאד מסויים ולנהוג על פי החוק הפרטי שלכם. אם אתם מכחישים את הקריאה הפנימית שלכם, הגדילה המקסימלית של האישיות שלכם נהדפת ומסוכלת באופן חמור.  

החוק האישי של כל אחד הוא חלק מהחוק האלוהי. זה תמיד נשאר בתוך המסגרת של החוק האלוהי ואף פעם לא סותר אותו. יחד עם זאת, מכיוון שכל ילד של אלוהים הוא שונה (בהתפתחות, באופי, באיכויות ובמיגרעות והפגמים), כל אחד זקוק למשהו שונה לחייו ולעיתים למשהו אחר וחד-פעמי לכל תקופה בחיים שלו. מה שחל ומתייחס לאחד, לא בהכרח חל על האחר.

החוק האלוהי הוא רחב ומאד גמיש. אין בו אף אחת מהנוקשויות ומההכללות של הפרשנות השגוייה של האנושות את החוק האלוהי.

החוק האלוהי / השמיימי הוא תמיד הוגן, צודק, מדוייק, אמיתי. קודם לכל, הוא החלטי ונחוש - ראשון במעלה- שלא לפגוע באחרים. לחוק, במהות האמיתית והשמיימית שלו, אין נגיעה לכוח ולכפייה. ההיפך הוא הנכון:

ברגע שכוח או כפייה מופיעים
- אם זה בא מבחוץ או מהעצמי שלכם-
באותו רגע החוק האלוהי מופר

כי החוק האלוהי הוא שחרור פנימי

​

ככל שאתם חיים יותר בחוק האלוהי, כך אתם חופשיים יותר; ככל שאתם שוברים או מפרים את החוק, כך אתם הופכים למשועבדים יותר. הלימוד וההבנה של חוקים אלו יכולים להתרחש רק כאשר מחילים אותם, תחילה, לאיזור הנגוע באישיות.

כשחוקים אלו (הכלליים כמו האישיים של כל אחד מכם) מופרים בתגובות הפנימיות והחיצוניות שלכם, המודעות השמיימית שלכם מובילה אתכם באופן החלטי ובנחרצות להשיב על כנם סדר ואיזון בחיים שלכם. בדרך זו, אתם יכולים – בסופו של דבר- להשיג את המטרה של גילוי הקול הפנימי שלכם של החוכמה, אשר מדריך אתכם בהתאם למודעות האלוהית, בהתאם לתכנית האישית של כל אחד מכם.