שאלה

[נשאלה ע"י ג'ון פיירקוס] בעקבות עזיבתו הפתאומית של ידידנו [מהמרכז], היו תגובות שליליות והכפשות של אנשים מסוימים כלפיי וכלפי אשתי, אווה, כגון: 1. שהמצב הוא שבלתי אפשרי להתעמת איתנו. 2. שאנחנו נמצאים מחוץ לתהליך.3. שאנחנו בהתגוננות. האם תוכל לתת לנו סקירה כללית של הדינמיקה של תגובות כאלה, ובמיוחד מדוע לחלק מהאנשים בנתיב יש נטייה להאשים במקום לקבל את ההתרחשות הקשורה לעזיבתם ואת המשמעות האמיתית שלה כפי שמתואר במסר שלך אליהם.  העברת האשמה הזו התרחשה גם בתקריות קשות אחרות, כמו מוות של חבר וכו'. האם אתה יכול להתייחס לחשיבותן של תגובות כאלה להנחיה עתידית של הנתיב? כמו כן, האם אתה יכול להסביר מדוע זה שמנהיגים רוחניים של קהילות שאינם משתפים אודות עצמם בצורה גלויה כמונו, אינם מקבלים את התגובות הללו של שיפוטים וביקורות, לעתים קרובות האשמות וגינויים בלתי צודקים ביותר? אפשר היה להאמין באופן הגיוני שיתרחש בדיוק ההפך: מי ששומר על מקום של ניפרדות צריך להיות בעל סיכוי גבוה יותר לקבל את התגובות האלה, ולהיפך.

המדריך

אנסה לענות על השאלות הללו בשתי דרכים בסיסיות: ראשית, מבחינתכם כמנהיגים, ושנית בכל הנוגע לאלה בקהילה, שמתפתים ליפול בפח הזה. מבחינתכם, כמנהיגים, אפשר לקבל רגשית את המציאות שחוסר הוגנות, השמצות והכפשות חייבים לקרות לכל המנהיגים, כאשר אתם רואים בעיה זו במודעות עמוקה וחיבור עם המציאות הרוחנית החורגת מעבר לחיים החומריים האלה. רק אז אתה יכול ללמוד גם להגיב באהבה לשנאה, וזו אומנם משימה קשה ביותר, והייתי אומר שדי בלתי אפשרי לשלוט בה אלא אם הקשר העמוק יותר הזה מבוסס. כל עוד רק ההיבט האנושי נקלט באופן רגשי ומגיבים אליו, הכל נראה לא הוגן וכואב בצורה בלתי נסבלת ומאוד מאוד קשה להתמודד איתו.

עכשיו, תן לי להיות יותר ספציפי לגבי מה אני מתכוון. בדיוק כפי שאמרתי לאנשים שעזבו את הנתיב הזה בצורה כה מצערת, כך אני אומר גם לכם: נטלתם על עצמכם חוזה לפני התגלמותכם - חוזה שונה, כמובן, מזה שהזכרתי לאותם חברים, ואחד הרבה יותר תובעני. התחייבתם לעשות זאת, מתוך ידיעה מלאה של ערכו, של מה שאתם מרוויחים מבחינה רוחנית בהתפתחות שלכם, של התגמולים והברכות של החוזה, וגם של הכאבים והסבל. זוהי הברית שלכם עם בסיס הבית הרוחני שלכם. הידע הרוחני שלכם נלהב מאוד ביחס לאתגר שמציבה משימה זו לעולם החושך וישויותיו, שלא יהססו להשתמש בכל נשק כדי להרוס את הביצוע וההגשמה. אתם מודעים היטב, ברוח שלכם, למַטָּח האיבה המשתחרר נגד כל מי שמביא אמת. דוברי האמת, ערוצי האמת, תמיד הושמצו בשקרים ותמיד יוכפשו בשקרים. הם יִבָּגְדוּ על ידי אותם חסידים שהם עזרו להם הכי הרבה.   חייו של ישוע המשיח הם דוגמה מושלמת והמחשה לעובדה זו שצריכה להיות נוכחת בפני כל מי שפועל למען עולם האמת של אלוהים. כשתאפשרו לעצמכם להתחבר לידע הזה, אתם תראו את הבעיות במבט הרבה יותר רחב, והכאב שלכם יהיה בעל אופי שונה ותוכלו לקבל טוב יותר את מה שקורה.

אז אני מבקש מכם להתחבר לידע היותר עמוק הזה שבתוככם ולהביא את החזון האמיתי הזה לאירועים, במקום להגיב כאילו מדובר באירוע אנושי בלבד שלא צריך להתרחש. אתם גם צריכים להבין במיוחד שנתיב זה, יותר מכל אחר, מעורר מידה רבה של התנגדות פנימית אצל כל אדם שבחר לעבוד על הנתיב הזה. תמיד יש את הקול הפנימי הזה שמאוים על ידי להשחרר את העצמי הנמוך. ותמיד יש, כמובן, את העולם הדֶּמוֹנִי ששולח את המתרגלים המיוחדים שלו להשפיע על התכוונות העצמי הנמוך. בהרצאה האחרונה [הרצאה מס' :247 דימויי ההמון של היהדות והנצרות], נכנסתי להסברים יסודיים על האינטראקציות בין מגמות עצמיות נמוכות התנגדותיות, חסרות פנים, לבין רוחות שטניות. דיברתי גם על הזרם המיוחד של הרוע בזמנים מכריעים של התרחבות והתקרבות למשיח הנצחי, הקוסמי. לכן, המנהיגים של נתיב זה אכן נתקלים בהתנגדות רבה יותר מאשר בכל סוג אחר של נתיב, שבו צפוי פחות בהיבטים של חשיפה של עמדות עצמיות נמוכות יותר והשקעה מלאה בהתמרתן.

אבל יש גם סיבה נוספת לכך שמנהיגים של נתיבים רוחניים אחרים עשויים לקבל פחות ממה שאתם צריכים להשלים עם [מה שאתם מקבלים]. בניגוד למה שמאשימים אתכם, הפתיחות שלכם, הצניעות שלכם שלא להציב את עצמכם מעל אחרים, הנתינה שלכם מעצמכם - לא רק במונחים של עזרה לזולת, אלא של שיתוף ההוויה האמיתית שלכם עם מי שרוצה לראות זאת - גורמת לכך. אתם פגיעים יותר, אין שיעור. מנהיגים שלא עושים זאת מגינים על עצמם בחומת נפרדות שנעדרת כאן. כמובן שזה אולי נראה לכם מאוד לא הוגן: להאשים אתכם בדיוק ההיפך ממה שקיים באמת . אבל יש לכם מה ללמוד כאן. זה לא קל להסביר, כי אני בהחלט לא רוצה לרמוז שכדאי לכם לסגור את לבכם עכשיו ולשמור על עצמכם נפרדים ומרוחקים. אבל יש מרחק מסוים שאתם כן נדרשים כדי לשמר את האנרגיות שלכם ולהיות מסוגלים לתפקד במשימה שלכם. זה מאוד עדין ובשום אופן אסור לכם להפסיק את האהבה והחברות שלכם או את השיתוף שלכם, כשזה מתאים. אבל אתם כן נדרשים לתחושת מציאות גדולה יותר של ההתכוונות השלילית שקיימת ברבים מהעוקבים כדי לראות אתכם כלא אמינים.

בערנות ובריאליזם הזה תדעו גם לשמור מרחק. לא תצטרכו להוכיח לאיש שההאשמות הללו אינן מבוססות; אתם פשוט תחזיק בעמדה שלכם. יש לשמור על האיזון הנכון בין אינטימיות לפרטיות. תחושת ריחוק בריאה היא הכרחית לכל מנהיג של משימה מוקפדת כמו זו. אולי רבים מהמנהיגים הרוחניים האחרים נוטים יותר מדי לכיוון של נפרדות וריחוק, בעוד שאתם נוטים יותר מדי לכיוון ההפוך. האשמה שאתם מקבלים באופן לא סדיר, מפוזר, נראית עוד יותר לא הגיונית, אבל אם מבינים אותה ברמה עמוקה יותר, זה ממש לא כך. שכן ברמה הפנימית, הפתיחות וחוסר ההתנשאות והשיתוף שלכם לא מובנים, מתפרשים בצורה לא נכונה ומתעלמים מהם, ואם מורגשים, מתפרשים כחולשה. מכיוון שאינכם יכולים ואסור לכם לתת את מה שעצמי הנמוך של אלו שהולכים אחריכם דורש – כלומר להגן על האישיות המודעת מלהתמודד עם זה ומפני הצורך לשנות – לעולם לא תוכלו לתת מספיק; תמיד יימצא משהו שיכול לשמש כדי למוטט את המנהיגות שלכם ולהפוך את המשימה שלכם לבלתי אמינה. זה לא רק ההאשמות האלה שציינת. יש אחרים והם, כאמור, בלתי נמנעים. היושרה שלכם תיחקר ויחשדו בה. אם תביעו את הכוח ההכרחי שמנהיגות מחוייבת לו, זה ייקרא לא נכון כסַמְכוּתָנוּת, כאַדְנוּת. המגוון הוא אינסופי במה אפשר להאשים מנהיגים כאשר הרצון הפנימי קיים כדי לעשות זאת, כאשר יש נחישות נסתרת לא לסמוך ולא לאהוב. עליכם ללמוד לזהות את הגורמים הללו ולמצוא איזון מתאים יותר בין שיתוף למרחק. עליכם להיות יותר מציאותיים בכל הנוגע לכוחות החושך ולקבל מדי פעם את הכאב של חוסר צדק, שקרים ובגידה, בדיוק כפי שישוע נאלץ לסבול יותר מכל מנהיג אחר, לפניו ואחריו. אני יודע, כולנו יודעים, שאלו שיעורים קשים ללמידה, אבל אתם תלמדו אותם, כפי שלמדתם כל כך הרבה שיעורים אחרים בעבר. השמש תזרח שוב.

כעת, באשר לאלה שמוצאים צורך להעביר את רגשותיהם להיותם נבגדים ואת האכזבה למנהיגי הנתיב הזה. גם אתם צריכים להתחיל להכיר את החלק הזה בכם שמתנגד בצורה אלימה לשינוי ולטרנספורמציה, לא מוותרים על העצמי הנמוך, שאמור להיות ההגנה הטובה ביותר מפני כאב ואכזבה. זיהיתם את העצמי הנמוך שלכם במובנים רבים, אבל אתם עדיין מאמינים שזה לא משפיע על החזון שלכם, התפיסה שלכם והפרשנות שלכם לגבי מה שקורה סביבכם, במיוחד מה נכון לגבי אלה שמצדדים בנתיב זה. אתם גם לא לגמרי מזהים את העדינות של השפעתם של כוחות דמוניים שיכולים להתקרב אליכם באותה מידה שבה העצמי הנמוך נאחז ומוגן בכל דרך שהיא. ההשפעה העדינה הזו נראית רק לעתים רחוקות שטנית. לדוגמה, כל ההיבטים שאתם מאשימים בהם את המנהיגים שלכם נראים לא מזיקים. אחרי הכל, למה אסור לכם לפרסם הצהרות כאלה ולהתבונן במה שאתם רוצים לראות בתוככם? ההרסנות טמונה בהכללה של ההאשמות שלכם שאי אפשר להתנגד לה.

ברגע שתכחישו כל אחת מההצהרות הללו, הן ייראו כנכונות. אז אתם תמיד מנצחים. אם לטענותיכם הייתה מציאות עובדתית כלשהי, הייתם עוסקים בפרט שהייתם רוצים שהמנהיגים שלכם יתמודדו איתו. יתרה מזאת, הייתם מארגנים מפגש אישי איתם, שבו הייתם פונים אליהם בראש פתוח ושואלים שאלות, במקום לגנות מראש, על פי שמועה, ומבלי לדעת הרבה שהיה צריך לקחת בחשבון. לאופן שבו מדברים על זה ברוח של רכילות, ביניהם, וברוח של גינוי בדרכים כלליות מאוד יש סימנים של עניין לרצות שהגינויים האלה יהיו נכונים. לפעמים זה אפילו נכון שאתם מזהים את העוינות שלכם, את הקנאה שלכם כלפי המנהיגים, את ההתכוונות השלילית שלכם כלפיהם, ובכל זאת אתם מתעקשים שהתפיסות שלכם מדויקות. האם אתם לא יודעים שעם רגשות וכוונות כה חזקים, זה בקושי אפשרי לעשות הערכות מדויקות לגבי מי שהרגשות האלה קיימים כלפיהם? זו מציאות מאוד בסיסית שאמורה להוביל אתכם לפסול את עצמכם משיפוט. הטרגדיה היא שזה בקושי דבר קטן, פרט לא חשוב. ערעור המנהיג שלכם בנתיב הוא הדרך הטובה ביותר להרוס את אמינות הנתיב עבורכם. זוהי דרך ערמומית שכוחות החושך משתמשים בכם כדי להפיץ את הרעל של חוסר האמון, ולמוטט את המנהיגים המצדדים באמת וביושרה של הנתיב הזה.

אם אתם באמת חושבים על זה עם כל האינטליגנציה שלכם, זה לא יהיה קשה לראות. מן הסתם, אתם יכולים להמשיך להיות מסורים לנתיב שלכם, אבל להרשיע את המנהיגים שלכם, זה משמש דלת אחורית מובנית. כאשר אתם נתקלים בהיבט קשה במיוחד של התמודדות עצמית, ניתן להכפיש את הנתיב באופן מיידי. זו כמובן גם הסיבה שלחלק מכם יש אינטרס מוחלט לראות את המנהיגים בצורה מסוימת שאינה תואמת כלל את האמת. אפילו האשמה שלא ניתן להתעמת איתם, משמשת תחבולה טובה לעולם לא להתאמץ להפיג את הדעות והאמונות השליליות שלכם, על ידי כך שאף פעם אתם לא שואלים, על ידי כך לעולם לא תיתקלו בהם [במנהיגים] ברוח שנותנת את היתרון של הספק. אני לא מאמין שיהיה לכם קשה מאוד לראות את זה כשאתם באמת מתחילים לעבוד על זה. זה לא מאוד מעורפל או נסתר ודי קל לברר את זה, במיוחד עבור אלה מכם שיש להם ניסיון מסוים בעימות עצמי. אבל אתם גם צריכים לזהות עד כמה זה מערער והרסני מאוד, כמו גם כמה הכרחי שתחדלו מלטעון שההתבוננות שלכם אובייקטיבית. התכונה החותרת מתחת, מערערת היא רעל עדין החודר לתוך חריצים של נשמות רבות, משמשת כחומות נגד הטיהור והשינוי המוחלטים שלכם, חומות נגד האל הפנימי שלכם. וזו אכן המטרה של נסיך החושך. אתם צריכים לרכוש הערכה מציאותית של השפעת הרוחות הרעות, המטרה שלהן והכלים שלהן. זו הסיבה שההרצאה הבאה שאתן לכם [הרצאה מס' 248 :שלושה עקרונות של כוחות הרוע- האנשה של הרוע] הייתה צריכה להגיע בזמן הזה. הקהילה שלכם מייצגת את האיום הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת על כוחות האופל. כל התורה של הנתיב, כל מה שהוא מייצג, כל תהליך הטיהור, החדשות הטובות של חיי נצח, החברה החדשה שנוצרת בתודעת המשיח, כל זה אומר כוח חיובי נגד הרוע. כל אמצעי אפשרי למנוע את זה מלקרות, יהיה טוב דיו, והדרך הטובה ביותר לשבש היא מבפנים, ללכלך את האמת, האמון והאמונה.

דיברתם הרבה על מנהיגות בתקופה האחרונה. מנהיגים חדשים רבים מתגבשים, אתם מתחילים להבין איכויות מסויימות של מנהיגות ולומדים לבצע אותן במילוי המשימות שלכם. אבל מה שעדיין לא מספיק מובן זה אלו שהולכים אחר המנהיגים. אם אינכם יכולים ללכת אחר מנהיג, לעולם לא תוכלו להיות מנהיגים. אתם צריכים ללמוד להיות מי שהולך אחרי, עוקב טוב, בלי להרגיש שזה מקטין אתכם. אתם צריכים לראות את הכבוד, האצילות והאוטונומיה האנושיים שלכם כגברים וכנשים ביכולת שלכם לסמוך על מנהיגות וללכת אחריה. זה אף פעם לא אומר עיוורון, למכור את עצמיכם או כניעה. אלה קיימים רק כאשר אתם מסרב בתוקף לאחריות עצמית ורוצים שהמנהיג יבסס את האוטונומיה וההערכה העצמית שלכם, בעוד שאתם לא רוצים לקחת את הסיכונים בלהיות מבוגרים. אתם, אם כך, כל כך מתביישים בחולשה שאתם עצמכם יוצרים, מהרצון הסודי להיכנע כדי להשיג את העצמיות האוטופית הזו שאתם מתמרדים נגד, לא רק נגד הטובים והטהורים שבמנהיגים, אלא גם נגד רגשות האהבה והאמון שלכם. אתם לא בוטחים באמון שלכם ומתביישים בהכרת התודה שלכם, ובכך מתמרדים נגד לימוד איך להיות הולך אחר מנהיג באופן מבוגר, אוטונומי, מכבד את עצמו, מודע. זהו אם כן הבסיס האיתן שעליו ניתן לבנות את המנהיגות והסמכות שלכם.

אני מדבר לכולכם באהבה גדולה ובדאגה עמוקה. כפי שאמרתי קודם, זה בלתי נמנע שחברים עוזבים את הנתיב הזה. תמיד יהיו כאלה שיגיעו לנקודה שבה עימות עצמי, חשיפה ושינוי ייראו כואבים בצורה בלתי אפשרית. לאחר מכן הם יקרעו את הקשרים ולעתים קרובות ינסו "למרוח" את דמויות המנהיגים. ואני אומר לכם, חבריי, אם מישהו באמת לא רוצה ללכת עד הסוף בתוך עצמו בתהליך הלידה מחדש, אז בוודאי עדיף שהם יעזבו. יש להכיר בכך באשר זה, מבלי להרגיש מאוים ולאמוד את האשמה. אי אפשר להימנע ממשבר בחייו של אף אחד - קחו את זה בתור סף יפה להיות נקיים יותר, טובים יותר וחכמים יותר. ולמנהיגים, אני אומר שהכאב שלכם היה צפוי. זה צריך לקרות מדי פעם, ואתם אכן יכולים ללמוד מזה את השיעור האישי שלכם, כפי שהסברתי. גם אתם צריכים ללמוד מאירועים כאלה. אתם צריכים להיות יותר מציאותיים מהבחינה הזו. אתם צריכים ליצור איזונים חדשים בנשמה שלכם, כפי שאמרתי קודם, כדי שתוכלו להישאר חופשיים יותר ולשמש פחות מטרה לרוע. זה יעזור לכם ללמוד ולצמוח אל תוך אהבה, גם כששונאים אתכם.

אני מדבר אל כולכם באהבה רבה ונותן לכולכם ברכות אלוהיות כדי שתוכלו לחוש את האמת העמוקה של דברי. מי יתן ותפתחו את עצמכם לאמת באלוהים עם כל נשמתכם, שכלכם ולבכם, עם כל סיב של ישותכם. ואל תשכחו לעולם שלא ניתן להפריד את הנתיב והערוץ שדרכו אני מתגלה, מהתהליך ומהנתיב האישי של הכלי שדרכו אני מדבר. במעמקים שלכם, אתם מכירים את האחדות הזו שהיא מהותית, ומסיבה זו בדיוק, העצמי הנמוך שלכם מכפיש את האדם. ברגע זה, עליכם לא להכפיש את הערוץ, ואתם יכולים לראות את האדם ואת הערוץ כבלתי תלויים זה בזה. אבל כשיגיע זמן ההתנגדות הגדולה, ישתמשו באחדות הזו ויעוותו אותה בצורה השלילית – יטילו ספק בשניהם. היזהרו מהטריקים האלה של השפעות רעות. התעוררו, חבריי האהובים, ותנו לשמש האמת ואהבתו של ישו לזרוח עליכם.