שאלה

מה ההבדל בין יצירת קשר עם אלוהים לבין יצירת קשר עם הכוחות האלוהיים שבפנים?

המדריך

זה בדיוק אותו הדבר, כמובן, כי אלוהים הוא בפנים כמו בחוץ. אבל האדם יכול ליצור קשר עם אלוהים רק בפנים, ולעולם לא בחוץ. אבל יש הבדל אחד שאני רוצה להדגיש.

ישנם שני גורמים בסיסיים מאוד של אלוהים. ניתן להגדיר או לכנות אותם כעיקרון הגברי והנקבי; או העיקרון היצירתי בפעולה, בהֶחְלֵטִיּוּת, והעיקרון היצירתי בהוויה. או שניתן לכנותם אלוהים כרוח ואלוהים כחוק.

כוח החיים שאני דן בו שוב ושוב הוא אלוהים כחוק, כעיקרון יצירתי. אלוהים כרוח מתגלה דרך האדם. האדם יכול במודע, אם יבחר בכך, לקבל השראה מהמקום הגבוה ביותר או הנמוך ביותר: מהאמת או מעיוות האמת.

זה נשען על רצונו של הפרט, בין אם הוא נכנע לרפלקסים העיוורים של העיוות שלו ובין אם הוא מנסה להתעלות מעל זה ומבקש השראה של האמת הגבוהה ביותר, על מנת למוסס את נקודות העיוורון היוצרים רפלקסים עיוורים.

זהו אם כן אלוהים בפעולה, המתבטא דרך תודעת האדם, או אלוהים ברוח המתגלה דרך רוחו של האדם. רוחו של האדם היא אשר מעצבת את כוח החיים, כוח החיים שלו, כביכול, חומר החיים האישי שלו, שמתוכם נוצרים חייו, הגורל שלו או האמונה שלו, החוויות שלו.

אם האדם נשלט על ידי רפלקסים עיוורים, החוויות חייבות להיות על פי רפלקסים עיוורים אלה, המעצבים את חומר החיים, את ההיבט של אלוהים שהוא חוק או כוח או זרם אנרגיה. השתמשנו בכל השמות הללו לסירוגין במהלך השנים, ואני משנה את השם בכוונה כדי שלא תִּתָּקְעוּ יותר מדי על תווית מסוימת. לשינוי הכינוי יש, כפי שאני מרבה לציין, השפעה מאוד מועילה.

שאלה

האם תאמר אם כך, שהדבר שצריך לעשות הוא לבקש מאלוהים לעזור לך ליצור קשר עם הכוח האינסופי, האלוהי שבתוכך?

המדריך

ובכן, הייתי אומר שהתודעה שלך, תהליך החשיבה המודע שלך, מקבלים את ההחלטה ביצירת קשר עם האמת - אלוהים הוא אמת - כך שזה מתבטא עבורך במתן הכרה, בהשראה, בהכוונה שלך בדרך הנכונה. את זה אתה עושה עם התודעה שלך, עם הכוונה המכוונת שלך, עם ניסוח המחשבות; ואז האמת של אלוהים מתגלה דרכך.

שאלה

האם תוכל לתת לנו הסבר ברור יותר למשמעות הנשמה, הרוח והנפש?

המדריך

אלוהים, הרוח היצירתית, חודר ומתעלה מעל כל מה שיש. וכל ישות שנבראה היא חלקיק של רוח יצירתית זו. לבני אדם יש יותר מהחומר הרוחני היצירתי הזה, מהתודעה הזו, מאשר, נניח, חיה. ובחיה יש בה יותר מאשר לצמח וכו' וכו'.  בני האדם, האדם, ככל שהוא גדל, ככל שהוא פורש את יכולותיו , מתרחב יותר ויותר ואוסף, כביכול, עוד מהרוח היצירתית הזו, רוחו של האל. עצם העובדה שאתה יכול לחשוב, שאתה יכול לקבל החלטות, שאתה יכול להבחין ולבחור, שאתה יכול לבחון, שאתה יכול לבחור, שיש לך מצפון- זה הוכחה שאתה עשוי מאותו חומר - רק במידה קטנה יותר - כמו אלוהים.

כך גם כוח החיים, חומר החיים שאנו דנים בו ללא הרף. זה הכוח היצירתי שפועל על פי חוק, והוא אינו משנה את טבעו המהותי כלל ועיקר, בין אם במקרה פועל לרעה משום שרוחו של האדם מרוחקת מדי מהתודעה החיצונית שלו מכדי לעצב את חומר החיים - כוחות הנפש שלו - על פי אֶמֶת. הוא מגיב בחוסר אמת, באוטומטיזם עיוור, ולכן הכוח הזה מעוצב בצורה שלילית. אבל זה לא משנה את הפוטנציאל שלו, את טבעו הממשי. הנפש היא באמת רק עוד מילת הסבר למושג נשמה. תהליכים נפשיים הם תהליכים של הנשמה, המנגנון שבאמצעותו כוחות הנשמה, תנועות הנשמה, פועלים.

שאלה

אני חושב שרובנו גדלנו עם אלוהים מחוצה לנו וכנראה האנשה של אלוהים. דרך אלכוהוליסטים אנונימיים, וגם כשהתחלתי לעשות מדיטציה ולהסתכל פנימה, התחלתי לראות את אלוהים או כוח עליון לא כהאנשה. אני יודע שבהרצאות שלך אתה תמיד מדבר על " הֱיֵה אלוהים", וגם על הממלכה שבפנים וזה גם נאמר בדת. אבל אני חושב שרבים מאיתנו - כולל אני- מבולבלים בעניין הזה. כשאנחנו יוצאים החוצה לאלוהים, האם אנחנו יוצאים החוצה למשהו. האם התשובה קיימת בחוץ? האם אלוהים מחוצה לנו, או שעלינו למצוא את אלהים בתוכנו?

המדריך

בפנים.

שאלה

אם כך, למה אנחנו מתפללים בחוץ?

המדריך

ובכן, אין צורך לעשות זאת. להתפלל בחוץ זה לא הכיוון הנכון. מכיוון שאלוהים הוא היקום ובכל חלקיק של כל יצור חי, אני לא יכול לומר שאלוהים אינו קיים בחוץ, כמובן. כי אין חוץ ופנים - רק הכל. אבל אתה לא יכול לחוות את אלוהים בחוץ. אתה יכול לחוות רק את אלוהים בתוך עצמך. לכן, אם תחפש את אלוהים בחוץ, לעולם לא תגיע אליו.

שאלה

אבל איכשהו, כשאתה מתפלל לכוח עליון, אני יודע שאלוהים נמצא בכל דבר. כמובן, זה הכוח העליון...

המדריך

בפנים.

שאלה

...או מציע כוח עליון. אני בהחלט מרגיש מגבלות בתוך עצמי.

המדריך

בתוכך. בתוך עצמך.

שאלה

ובכן, זה מה שאני אומר, כוח עליון מציע שזה בחוץ.

המדריך

לא, זה לא. המושג 'גבוה יותר או עליון', אין לקחת את זה בהיבט גיאוגרפי.

שאלה

לא, אני יודע, אבל זה מציע הכל. אני חלק מהכל ואני חושב על אלוהים כהכל מהכל. לכן, אני מסתכל החוצה.

המדריך

ובכן, אתה צריך להסתכל פנימה, פנימה. כשאתה שואל את האמת על עצמך, על בלבול, כשאתה שואל שאלות פשוטות מאוד המחפשות את האמת - האמת הפנימית ביותר שלך - היכן שאתה נמצא ברגע זה, תקבל - אם תִּפְתַּח את עצמך - תשובות מבפנים; תקבל את החוכמה הגבוהה ביותר מבפנים.

שאלה

ההרגשה הזו של להיות אחד עם הכוח העליון שנמצא בחוץ ובפנים ובכל מקום, צריכה להיות, נניח, מופעלת על ידי משהו. בנתיב, אני מוצא שמדיטציה היא הדרך היחידה.

המדריך

כן.

שאלה

אבל משהו כמו צפייה בילדים שיצרו פעילות, כפי שעשיתי אחר הצהריים, יכול להביא אדם למגע עם משהו שחייב להיות אמיתי וממשי. והרגשת ההתמסרות לכוח הגבוה והגדול הזה, ובוודאי הרבה יותר אוהב, ממה שמישהו יכול לחוות בתוך עצמו, אני חושב שזה הכרחי וזה דבר יפה. זה חסר מאוד ביחס של היום אצל רובה של הדת שכולנו חולקים. ואני רק תוהה איך אפשר לתפוס את זה מחדש באופן שהוא עכשווי.

המדריך

כן, קשה מאוד למצוא שוב איזון, כי ההיסטוריה שוב כאן, מהבחינה הזו, עברה מקיצוניות אחת לאחרת. היו זמנים שהכל היה ההשראה החיצונית הזו, הצורה החיצונית, הטקס, הסמליות . ואז זה נעשה חסר משמעות ושטוח ורק מחווה חיצונית, בלי חיים פנימיים; כך שאז פנתה משם האנושות והלכה לכיוון השני. המטוטלת הלכה לכיוון השני. עכשיו, אנחנו כאן מנסים לשלב את האישיות האנושית הכוללת. המדיטציה מפגישה אותך עם הכוח הזה שיכול ליצור בך כל כך הרבה, כך שהחיפוש שלך עם המיינד, הרגשות והגוף הופך לנמרץ יותר ופחות מפחיד, כי האשליה של משהו שיש לפחד ממנו תמיד נוכחת.

אם כך, זה השילוב הכולל שהדתות החדשות יביאו בסופו של דבר – זה לא יקרה בקרוב, אבל זה מתחיל. זה מתחיל. כשאתה אומר שאתה רואה את הכוח העליון בהרבה גילויים של החיים, זה באמת תוצאה ולא סיבה. כי אתה לא יכול לראות את זה אלא אם משהו כבר פתוח ונע בתוכך. אתה יכול לגרום לשני אנשים לראות בדיוק את אותו הנוף, ואחד לא ירגיש כלום ולא יקלוט כלום וייקח הכל כמובן מאליו. האחר יראה בכל חלקיק, בכל עלה ודשא, את נס הבריאה. זה לא הפרח היפה הזה, הנוף הזה, שנותן לך את זה. אפשר לעשות את זה אם אתה כבר מהיר תפיסה לזה, אבל זה לא חייב להיעשות.

שאלה

יש לי שותף לדירה לחודשים הקרובים שהוא מאוד ביקורתי. מצב החיים שלי עכשיו מאוד מרגיז אותי, כי אני מרגיש שאני לא עצמי איתה. אני כועס ורואה איך היא מתייחסת לגברים. אני יודע שזה חייב להיות משהו לא מחובר, לא קשור אליה ויש לזה איזושהי משמעות עבורי. הייתי רוצה הדרכה לגבי ההתמודדות עם זה, ובמה אני צריך להתמקד בעצמי.

המדריך

הייתי אומר לך שני דברים על זה. הראשון הוא שזוהי תמונה מוגזמת, סמלית, של חלק בך שממש אינו קרוב כל כך וחזק. זה כמעט כמו קריקטורה. במובן הזה, זו תזכורת. עם זאת, כהצעה שנייה, הייתי אומר לך, היכנס לעומק בתוך עצמך ושאל את עצמך:" האם יש צורך להכניס את החסימה הזו בחיים שלך? האם אתה צריך את התזכורת הקבועה הזו? האם אי אפשר להזכיר לך בלי שכל האתגר הזה יעלה בך?" יתכן גם שעל ידי קבלת עצמך ואת הבעיה שלך שיכול להיות לך כוח פנימי מסוים שאיתו אתה יכול, אולי, להיות השפעה נגדית. עם זאת, אם אתה מרגיש שאתה לא מסוגל לזה, אתה צריך לשאול את הישות הפנימית שלך אם זה לא ישרת אותך טוב יותר אם לא תחשוף את עצמך לכל כך הרבה כעס שהוא מיותר עבורך. רק הישות הפנימית שלך יכולה לענות על זה.

ההצעה שלי היא שתשלח את השאלה הזאת עמוק לתוך עצמך ותבקש את ההדרכה מהעצמי הגבוה שלך: "מה הדבר הנכון לעשות?" בקש ספציפית את ההדרכה; תרוקן את עצמך ותקשיב, ותתמסר לרצון האל גם בזה. אין פרט קטן בחיי היומיום שבו הליך זה לא יתברר כפרוצדורה מבורכת ביותר, שפותרת אי ודאות. למרבה הצער, בני אדם שוכחים שניתן וחייבים להשתמש בזה [בבקשה מהעצמי הגבוה] במיוחד לבעיות ספציפיות, בעיות שעלולות להיראות ארציות מדי מכדי להשתמש בגישה כזו. ובכל זאת שום דבר אינו ארצי מדי, שום דבר אינו חסר משמעות מדי. לכל החלטה יש השפעה עמוקה יותר והיא מגיעה לאזורים עמוקים יותר של ההוויה.

שאלה

איך נוכל לדעת אם אנחנו מודרכים באופן נפשי בכיוון, בניגוד לקבלת החלטה אימפולסיבית?

המדריך

בתחילת המודעות לרבדים העמוקים יותר של העצמי, לא תמיד ניתן להבחין באופן מיידי מה אישיות הרצון העצמי מכוונת ומהי הדרכה. המחויבות לרצון האל היא ביטחון מוחלט, מה שלא אומר שזה יגרום לך להיות מודע מיד. המודעות הזו תגדל, ועד שתגדל, יש להשלים את המחויבות וההתמסרות לרצון האל - להיות מונחה על פי רצון האל - מדי יום ביומו, ולהתכוון באמת. אז ההדרכה תהפוך לברורה מאוד. עד למועד זה, ייתכן שתצטרך לקחת סיכונים. זה בסדר גמור. אתה יכול לבדוק את זה. אתה יכול לומר, "אני לא יודע. זה עשוי להיות חלק מהיבט אחד של האישיות או אולי זה עשוי להיות הדרכה רוחנית. אני לא בטוח. אני חייב לבדוק את זה." אתה צריך גם לבוא עם השכל הישר שלך כדי להחליט אם אתה רוצה לקחת את הסיכון של אולי לעשות טעות, או לא. זה הגישוש שמוביל לצמיחה. לטעות בצורה מודעת זה בכלל לא טרגדיה. ואולי זו לא טעות, לא משנה מה אתה יכול לייחס לזה.