top of page
שאלות ותשובות > אסופה 2
התנגדות לעבודת הנתיב
שאלה
אני חושש לשאול האם אתה יכול להיות יותר ספציפי לגבי זיהוי מצב שלילי, והאם זו התנגדות בריאה או רק זיהוי הבעיות של האדם.
המדריך
ובכן, התנגדות בריאה יכולה להתקיים רק בנפש בריאה. התנגדות בריאה תחול רק על היבטים לא בריאים או מעוותים או הרסניים או שליליים של החיים או ההוויה. אבל כשאנחנו מדברים על התנגדות, אנחנו מתכוונים להיפך. זוהי ההתנגדות ליעיל, להיבטים המקדמים את הבריאות והאושר.
עכשיו, כמובן, במובן מסוים, כל אחת מההרצאות שלי היא תשובה לשאלה הזו. כל אחת מהתשובות שלי לכל שאלה היא תשובה לשאלה הספציפית הזו. אבל בואו נהיה אולי קצת יותר ספציפיים, לא כל כך לגבי איך למצוא את זה, כי לגבי איך למצוא את זה, באמת אמרתי עד כמה שאפשר לומר על זה.
אתה יכול למצוא ולבסס את ההתנגדות על ידי קביעת התגובות השליליות שלך לנתיב הזה - הסלידה שלך, חוסר הרצון שלך, הפחד שלך, החרדה שלך, העייפות שלך, התירוצים שלך, הרציונליזציות שלך - על ידי לימוד איך ”לקחת אותם עם גרגר מלח". בדרך זו אתה תקבע התנגדות.
אתה יכול למצוא ולבסס את ההתנגדות על ידי קביעת התגובות השליליות שלך לנתיב הזה - הסלידה שלך, חוסר הרצון שלך, הפחד שלך, החרדה שלך, העייפות שלך, התירוצים שלך, הרציונליזציות שלך - על ידי לימוד איך ”לקחת אותם עם גרגר מלח". בדרך זו אתה תקבע התנגדות.
לכן, חבריי, אני אומר לכם, כולכם, מיצאו וקיבעו בתוככם עד כמה אתם מפוחדים מהאושר, מהפרודוקטיביות של מה שהכי קל, כי אתם חושבים שזה הכי קשה; איך אתם בוחרים בריקנות ובתסכולים תמידיים, בגלל שאתם חוששים מהאפשרות של אובדן, בגלל שאתם מתעלמים או מסרבים להכיר באפשרות שניתנה לכם- להשיג אושר.
קיבעו בתוככם באילו תחומים ספציפיים אתם חוששים מאושר ומדוע. איפה התפיסה המוטעית הספציפית שלכם שההגשמה שאתם הכי משתוקקים לה, גם הכי מפחידה אתכם. מאיזו סיבה אתם מפחדים מזה, כדי שתהיו חייבים להיות במצוקה של לרצות ולפחד בו-זמנית, מאותה תוצאה. זה מה שמייצר כל כך הרבה פילוג בתוככם ולכן בינכם לבין אחרים, ובינכם לבין החיים עצמם.
אם אתם יכולים, סמנו את מה שאתם הכי רוצים, כיתבו את זה, תחשבו על זה לעומק - מה הדבר שאתם הכי רוצים? ואז קְיבַעו שאין לכם את מה שאתם הכי רוצים. האם זה באמת שאתם רוצים את זה ואתם פשוט לא יכולים לקבל את זה? או חישבו עמוק בתוך עצמכם; האם אתם יכולים לסמן את הקול המבוהל מעצם הדבר שאתם רוצים, כך שככל שהגשמת המשאלה רחוקה יותר, כך אתם מודעים יותר למשאלה, בעוד שככל שהגשמת המשאלה קרובה יותר, כך אתם מודעים יותר לבהלה שלכם מההגשמה?
כשאתם רואים את זה, יש לכם מפתח לתסכולים שלכם ולצרות שלכם. אז אתם יכולים להתחיל לחפש בתוך עצמכם. למה אתם מפחדים; מה זה אומר לכם באופן אישי ההגשמה הספציפית הזו? יש לברר זאת באופן ספציפי עם כל אדם, כי המקרה עשוי להשתנות.
אבל דבר אחד אנחנו יכולים להכליל בבטחה, השפע של היקום תמיד מוכן, תמיד שם, תמיד זמין. אבל האדם דוחה אותו, מתנגד לו, נלחם בו, פוחד ממנו, ואפילו מאוים מהדבר שהוא הכי רוצה. לקבוע את זה ולהכיר בכך, חייב כשלעצמו להביא הקלה, כי אז זה מובא הביתה אל העצמי שאתם עושים זאת. שום גורל לא נעים מקפח או שולל מכם, לא מהוריכם ולא מחבריכם.
שאלה
במשך שמונה שנים השתתפתי כמעט בכל ההרצאות שלך. והיום אני מרגיש סחרחורת רבה; מאוד לא נוח לי. אתה יכול להגיד משהו על זה?
המדריך
כן. יש לזה תשובה מאוד פשוטה. כעת אתה מתקרב לסף או לצומת דרכים בתוכך שבו אתה עצמך, או חלק מהישות הפנימית ביותר שלך, אומר, "די לשחק מסביב; די לשטויות הילדותיות; די להעמיד פנים. בוא נתחיל עכשיו באמת לחיות. בוא נתחיל עכשיו באמת להתבגר. הבה נשתמש עכשיו באמת בכל מה שלמדתי ונוציא את זה לפועל ונהיה אמיתיים". והחלק האחר מפוחד.
כל עוד אתה אכן עדיין נחוש להמשיך לשחק את המשחק הקטן שלך, יכולת לבוא לכאן, כי זה עדיין היה משחק. אבל עכשיו אתה קרוב מאוד ליישר את ההדורים עם עצמך: האם אתה הולך לעשות את זה ולגדול ולהיות עצמך, או שאתה מתכוון להמשיך לשחק כדי לחיות?
זו הסיבה שלהגיע לכאן היא, במובן מסוים, אולי הצורה הקלה ביותר של התנגדות.
שאלה
בעבודה עם עצמי ובעבודה עם אנשים אחרים, אני נתקל בהתנגדות הזו שאתה מדבר עליה. לפעמים זה נראה כחודר לכל. האם יש היבט חיובי להתנגדות?
המדריך
יש היבטים חיוביים להתנגדויות מסוימות נגד דברים שליליים. אבל אין היבט חיובי להתנגדות לדברים חיוביים. ההתנגדות מבוססת על טעות. זה מבוסס על איום לא הגיוני, ויש לחשוף את זה. העובדה שאתה הופך מודע עכשיו להתנגדות שלך היא טובה מאוד. זה מאוד מועיל, כי אם אתה לא מודע לזה, איך בכלל אתה יכול להתמודד עם זה? עכשיו אתה באמת יכול להתעמת עם זה. זה חודר וזה עדין, ובכל זאת זה מאוד מובחן.
התנגדות זו פועלת לשני הכיוונים. זה בא משליליות וזה יוצר יותר שליליות. ולפיכך השליליות מעורבת בהתנגדות וצריכה להיות באופן ספציפי מנוסחת במילים בצורה תמציתית, כדי שתרגיש אותה ותוכל לאתגר אותה. אבל אני אומר, אל תתייאש, כי אתה יכול לפתור את זה.
הייתי ממליץ לך לומר את ההצהרה החיובית, "אני הולך לפתור את זה." אתה מבין, דרך מצב הרוח שיוצא ממך אפילו בשאלת השאלה הזו, אתה מגלה, "אני קורבן של ההתנגדות שלי." אתה מפסיק להיות קורבן אם אתה מכריז, "אני הולך להתעמת עם ההתנגדות הזו, ואני הולך למוסס אותה. זו ההחלטה שלי". להצהרה זו יש כוח בפני עצמה אם אתה מתכוון לזה. אתה יכול לבחור אם אתה רוצה לעשות זאת או לא.
שאלה
נראה שלעתים קרובות יש התנגדות לדברים לזמן מה ופתאום יש פריצת דרך. נראה שבמובן מסוים התנגדות היא מנגנון הגנה עבור הזמן הנכון לשחרר אותה. אתה לא יכול להפגיז ולדרוש שההתנגדות תופל לפני כן.
המדריך
אתה יכול לדרוש את זה מעצמך. אף אחד אחר לא יכול לדרוש את זה. יש הבדל כשאתה עובד עם המיינד שלך שמסוגל לקלוט. אתה מבין, יש הבדל גדול אם אתה עובד עם הגוף לבד, או אפילו עם תרגולים רוחניים לבד. שם להתנגדות יש ערך מסוים. כי אם ההתנגדויות נשברות בלי האגו שלך, האינטליגנציה שלך, השכל הישר שלך, הרצון שלך להתמודד עם זה ולהשלים עם זה, אז אכן עלולה להיות סכנה. אבל כשאתה כן עובד עם המיינד שלך, כשהאגו שלך הוא שמוציא את ההצהרה, כשאתה מחליט ואומר, "אני הולך להתעמת עם זה; אני הולך להשתמש ביכולות שיש לי כדי להשלים עם זה", אז תקצר את תקופת הסבל, השליליות, הקיפוח המיותר, על ידי פריצת דרך הרבה יותר מוקדם.
שאלה
געתי לנקודה בעבודה שבה נראה שיש לי כל כך הרבה הגנות נגד העבודה. אני לא יכול לגרום לעצמי לקרוא את ההרצאות, ואני לא יכול לגרום לעצמי לרשום את החלומות שלי; אני לא יכול לחשוב על דברים; אני לא יכול לחשוב על דברים לשאול בפגישות הפרטיות שלי; אני לא יכול לעשות מדיטציה ואני לא יכול להגיע לליבה שלי. אתה יכול אולי לתת לי כמה הצעות איך להתגבר על זה, כי מבחינה רגשית אני כנראה לא רוצה להתגבר על זה.
המדריך
כן, זה עוד היבט של פילוג. כעת, ההצעה שלי תהיה שבמקום להרחיק את זה בכוח, הַבַּע את זה; נסח זאת במילים בפגישה הטיפולית שלך; דַּבֵּר את זה; תן לזה שליטה חופשית. שחרר את זה עד הסוף, לא משנה כמה זה גרוע. לא רק ההתנגדות לזה ולזה או לדברים האלה שאתה נוקב בהם, אלא גם כל הדברים השליליים שאתה רוצה לעשות, כל המחשבות השליליות שיש לך, כל הרגשות השליליים שמתרחשים בך, ושהיית רוצה להביע אל תוך העולם, אבל שאתה מפחד לבטא אותם ומתבייש בהם.
אם אתה יכול להתגבר על הבושה והמחסום הזה, ולתת לזה שליטה וביטוי חופשי - יותר ויותר ויותר, בכל פעם במפגשים הטיפוליים שלך - אז תחזור לכאן, ותראה איך זה השתנה. ואולי אז אוכל לעזור לך הלאה. אבל הרבה מהעזרה כבר תגיע מהעשייה הזו. האם אתה חושב שאתה יכול לעשות את זה?
תגובה
אני אנסה.
המדריך
כן. הרשה לי להוסיף זאת, וכמובן שזה גם עבור אנשים אחרים, לא רק עבורך. במיוחד מאז ההרצאה האחרונה שנתתי [הרצאה מס' :184 משמעות הרוע וההתעלות מעליו], זה באמת מה שנדרש בעבודה הזו עכשיו. זה בדיוק מה שצריך לעשות, על כולם לעשות זאת, וזה מה שנראה הכי קשה לעשות, כפי שציינתי בהרצאה זו.
כשיש לכם קושי לעשות את זה, הכירו, כולכם, כמה חזקה הבושה שלכם, כמה חזקה ההכחשה העצמית שלכם, כמה חזק הרעיון השקרי שלכם, שאתם לא צריכים להיות כמו שאתם, וכמה הרבה אתם דוחים את עצמכם. הבינו שבעצם העַכָּבָה לעשות זאת, טמונה החסימה שלכם; בכל מה שאתם רוצים להשיג, טמון הפילוג העצמי שלכם.
גם אם אתם יכולים לעשות בשלב זה דבר מלבד לזהות ולומר, "אני כל כך מפחד וכל כך מתבייש. אני לא רוצה לעשות את זה כי אני רוצה להיות מושלם יותר ממה שאני, ואני לא יכול לאהוב את עצמי כמו שאני". אם אתם יכולים לבטא את המחשבות האלה לפני שאתם יכולים לבטא את השליליות הישירה, אתם כבר הרבה יותר קרובים לליבה שלכם. אבל אתם לא יכולים להגיע לליבה אם אתם דוחפים הצידה את מה שיש.
וזו הסיבה שכל כך הרבה גישות דתיות וגישות רוחניות יכולות לעבוד רק באופן זמני מאוד ועל ידי מסה צבורה של נסיבות חיוביות שחייבות להתכנס כדי לחולל את החוויה או התחושה הרוחנית. אבל כשהאדם נשאר לעצמו בחיי היומיום שלו, הוא לא יכול לקיים אותם אלא אם כן הוא יפגוש את הדברים האלה ויטפל בהם; אלא אם יתמודד באופן מלא עם ה-עכשיו שלו, יקבל, יתאר במילים, יבטא, יבין, יודה, ולא ידחה את העצמי המוחלט עם זה.
שאלה
כרגע אני מרגיש התנגדות עצומה לגבי הנתיב. אני יכול להבין שאני מרגיש קרוב יותר לצורך ולכן תהיה לי התנגדות גדולה יותר, אבל אני רוצה קצת עזרה איך לגשת להתנגדות הזו שנראית חזקה.
המדריך
יש בך מספר תפיסות מוטעות שורשיות שאחראיות להתנגדות. כמובן, המילים שלי נועדו אולי כדי ליצור בך הד ואז להמשיך לעבוד בנתיב כדי שההד יהפוך למימוש מלא. אם אין בך הד, שמור את זה בהשהייה. אל תכפה את ההכרה בכך, אלא שמור את זה בהמתנה שאולי יש שם משהו כזה.
עכשיו, אחת התפיסות השגויות היא שאם אתה מתמודד עם חוסר יושר מסויים, אם אתה חווה כאב נקי, ללא דרמטיזציה, לא מוגזם כמו גם בלתי מוכחש, זה אומר שאתה אדם רע מאוד, שאין לך ערך, שאתה מעבר לגאולה. וזו אחת הסיבות להתנגדות. האם אתה בכלל יכול להתחבר לזה?
תגובה
אני לא ממש בטוח.
המדריך
עכשיו, הייתי מציע לך ללכת ולבדוק את עצמך. מה באמת כל כך רע שאתה מרגיש את הצורך שלך ואת הכאב של הצורך שלך? האם זה באמת הכאב עצמו? בדוק את זה. נסה את זה. או שמא קשורה לזה אמונה, אמונה שמעניקה פרשנות שאומרת: למה אתה צריך לחוות את הצורך הלא ממומש הזה או את המצב המיוחד בחייך שיוצר את הכאב שלך. אם כך, התשובה חייבת לבוא מתוכך. אבל עם הנחיה זו, ייתכן שתוכל לשאול את עצמך את השאלה הנכונה שפותחת את החסימה. וברגע שאתה מוצא את התשובה, אתה מרגיש בתוך עצמך, "כן, אני לא יכול להרגיש כאב; אני לא יכול להרגיש בדידות; אני לא באמת יכול להתמודד עם חוסר יושר מבלי לאבד את שיווי המשקל בתוכי", כי אתה מאמין שמגיע לך הכאב. אתה מאמין שזה כל מה שיש בחיים ולעולם לא תוכל לחוות שום דבר אחר, כי זה מה שצריך להיות החוב הצודק שלך.
עכשיו, ברגע שאתה מגיע להבנה הזו שאתה מאמין בזה, השלב הבא הוא שאתה מאתגר את האמונה הזו ברמה העמוקה ביותר. אם אינך יודע את התשובה, השאר את הדלת פתוחה. תן לתשובה להגיע אליך. לא פעם אמרתי לכם, חבריי, זה סימן לבגרות ושילוב אם אתם יכולים להשאיר שאלה בתוככם ללא מענה, אם אתם יכולים לומר, "אני לא יודע".
אתה יכול להתחיל להגיע לאיזון ולבגרות בכך שתעשה זאת במכוון, לשאול את עצמך שאלה ולחכות לתשובה שתגיע אליך מתוך עצמך. ככל שאתה מייחל לתשובה בצורה כנה יותר, כך גדל הסיכוי שתקבל תשובה מתוכך, מימוש פנימי עמוק. ככל שהאינטרס שיש לך שלא לדעת את האמת עליך יהיה גדול יותר, כך הדלת תיחסם יותר.
אני גם אומר לך שיש עוד הרבה וריאציות עדינות של תפיסה שגויה זו, ואתה צריך לחפש איזו גישה לאותה תפיסה שגויה בסיסית הכי מתאימה לך, או שאתה יכול להתחבר אליה הכי קל. לדוגמה, יש כאן וריאציה שזה חסר סיכוי עבורך, שאתה לא יכול לצאת מהבדידות שלך לעולם, שאין לך את זה בך להיות משהו אחר מלבד מה שאתה חווה מעצמך עכשיו. האם אתה יכול להתחבר לגרסה הזו של זה? כן או לא?
תגובה
לפעמים אני מרגיש את זה.
המדריך
ובכן, לפעמים אתה מאפשר לפירוש הזה של עצמך ושל חייך להגיע לתודעה שלך. בפעמים אחרות אתה מצליח להכחיש שאתה חושב כך. למעשה, זו הרבה פחות תחושה מאשר מחשבה. המחשבה היא שיוצרת רגשות מסוימים. עכשיו אני אומר לך, במקום להתמכר למחשבה, התעמת עם המחשבה ואַתְגֵּר אותה. תתמודד עם זה! תשאל את זה! קַיֵּם דיאלוג עם עצמך! תיפתח לאפשרות שמחשבה זו אינה בהכרח מחשבת אמת. ואז אתה יכול לשאול את עצמך את השאלה הבאה: מה האינטרס שלך להאמין בזה? האם אתה יכול לתת תשובה על זה עכשיו?
תגובה
כי אז אני יכול להאשים.
המדריך
כן, בדיוק! יש לך חלק בחוסר התקווה שלך. ואתה יודע היטב שאם תפסיק להתנגד, חוסר התקווה ייעלם. עכשיו, את מי יש להאשים? זה בדיוק זה.
שאלה
יש לי שאלת פילוסופיה בסיסית לגבי הנתיב. זה קרה לי כמה פעמים בחשיבה על מבנה הנתיב בפני עצמו, והרעיון של להיות בנתיב ולעבוד לקראת מטרות מסוימות שעשויות לקחת כמה תקופות חיים או מה שלא יהיה. ואני מגיע לנקודה שבה אני לא מבין מה המטרה הסופית. אתה יכול להבהיר לי את זה?
המדריך
למעשה, המטרה הסופית מתוארת בהרבה מאוד הרצאות. אבל אלו מילים, עוד לפני שאתה יכול לקבל חוויה של רגש. אולי הדרך הטובה ביותר כרגע לענות לך היא שפשוט מאוד, עמוק בתוכך,יש את מהות חיים, גרעין של תודעה ואנרגיה שאתה יכול לקרוא לזה אלוהים, אתה יכול לקרוא לזה העצמי הקוסמי, אתה יכול לקרוא לזה הרוח שלך, אתה יכול לקרוא לזה תודעת הכל המאוחדת הטרנס-אישית - כל שם שתיתן לזה אינו מהותי.
המטרה היא שתדע שזה מי שאתה - שתאבד את האשליה של היותך הנקודה המבודדת הזו ביקום. על מנת להשיג את החוויה הזו של המציאות שלך, יש צורך לסלק את אותם אזורים בתודעה הגלויה הנוכחית שלך שיצרו את האשליה מלכתחילה: תפיסות שגויות והתכוונות שלילית והכחשת האמת. אם האמת היא מושג או שהאמת נחווית ברגש, לא משנה. זו, אולי בקצרה מאוד, המטרה של הנתיב.
שאלה
זה אולי נראה טיפשי, אבל יש לי תחושה שכאשר המטרה הזו מושגת, מה אז? מה אני אז? מה קיים אז?
המדריך
הייתי אומר שלעסוק בשאלה זו ברמה אינטלקטואלית יהיה חסר תועלת לחלוטין ורק יבלבל אותך. יהיו הרבה מילים שאתה יכול אולי להבין חלק מהן אפילו במידה מסוימת כנראה. אבל זה אפילו יהיה יותר מסוכן- אותה הבנה הנראית לעין - מאשר אם אתה ממש לא מבין. אז אין טעם ל"מה אז?" זה עולה על היכולת של המיינד האנושי, כי כפי שציינתי פעמים רבות, ישנם דברים שאתה יכול במקרה הטוב - ורק במידה מאוד מוגבלת - להבין אינטואיטיבית, אבל בהחלט לא באופן מושגי, לוגי ואינטלקטואלי. זה רק יוביל אותך לטעות.
לכן, תעבוד כעת לעבר המטרה המיידית יותר, מטרה שאתה יכול להרגיש ולהתמודד איתה ולהיות עסוק בה במונחים מציאותיים: הסטיות שלך, ההונאה העצמית שלך, האמצעים שלך להתחמק מעצמך. כרגע, מהמקום בו אתה יושב, אתה יכול להשתמש באפשרות שאתה ביטוי לתודעת הכל העוצמתית ואינך יודע זאת עדיין, אבל התודעה הזו יכולה להתבטא בך אם אתה מאפשר זאת, אם אתה מכוון אליה. ואז התודעה הזו תנחה אותך צעד אחר צעד בנתיב האישי שלך, ותגרום לך להיות מודע למה שאתה צריך להיות מודע אליו בכל רגע נתון. הספקולציה של הטבע הפילוסופי בדרך זו היא כשלעצמה טריק של המיינד כדי להרחיק אותך מהנתיב הפנימי המיידי שלך. אתה לא צריך להתעכב על זה כרגע. אם אתה באמת צריך את זה, זה יגיע דרכך כשתיפתח לעצמי היותר גדול שלך, כשתרגיש את התשובה. האם אתה מבין?
תגובה
לא.
המדריך
למה אתה כל כך מתעקש לדעת מה שהמיינד האנושי שלך לא יכול לדעת? מה המניע לכך? האם אתה יודע את זה?
תגובה
אני מניח שזו דרך להסביר את זה לעצמי ולאנשים אחרים ששואלים אותי.
המדריך
למה אתה צריך להסביר זאת לעצמך או לאחרים? למה אתה לא יכול פשוט לקבל אולי, בקנה מידה צנוע מאוד, שיש בך יותר ממה שבא לידי ביטוי כרגע, ושהנתיב שלך מחפש את ה"עוד" הזה כדי להפוך לשלם יותר, לנותן יותר, לאדם מקבל יותר? למה זה לא מספיק?
תגובה
אני לא יכול לענות על השאלה הזו.
המדריך
אולי כדאי שתנסה לענות על זה. זה יהיה חשוב יותר מניסיון מצידי לענות על שאלתך. אתה מנסה לענות ואז חוזר. אנחנו יכולים לראות, אולי אני יכול לתת לך תשובות מספקות יותר כשאתה מתמודד עם עצמך ולא עם החיים שמחוץ לעצמך. בְּסֵדֶר?
תגובה
כן.
המדריך
אני מרגיש שאתה מושיט וו לעברי.
שאלה
סליחה, לא הבנתי?
המדריך
אני מרגיש שאתה מושיט אליי וו עכשיו. מה המשמעות של זה? אתה יכול לבטא את זה? האם אתה יכול להיות אמיתי עכשיו ולהביע את זה? הייתי רוצה לעזור לך.
שאלה
אני לא לגמרי בטוח שאני מבין מה אמרת על הושטת הוו.
המדריך
אתה לא נותן לזה ללכת. אתה רוצה ממני יותר, אבל אתה לא מתחייב למקום שבו אתה באמת צריך את העזרה. [השהייה ארוכה] אין מודעות?
שאלה
אני חושב שפשוט, ברגע זה, יש לי מידה רבה של התנגדות כלפי ההלפרים שלי.
המדריך
כן, וכעס.
שאלה
אני חושב שפשוט, ברגע זה, יש לי מידה רבה של התנגדות כלפי ההלפרים שלי.
המדריך
האם אתה יכול אולי לקבל את האפשרות, יקירי, שפחד החיים שלך גרם לך להאשים את תחליפי הורים, ושעל ידי התמודדות עם זה, על ידי כך שתאפשר לעצמך את הדרישות הילדותיות הבלתי רציונליות, תגיע לשלווה הפנימית שלך, ולא על ידי הכללה והפשטה.
אולי עצם הקושי שלך לתת לעצמך להיות לא הגיוני הוא המפתח שלך לאומללות שלך. אם אתה מרשה לעצמך לטעות, להיות לא הגיוני, להיות מטופש, אתה תבין את צדקתך, את התבונה שלך, את האינטליגנציה שלך ואת היופי שלך. כפי שאתה מקבל את הכיעור שלך, כך אתה באמת תדע את היופי שלך. וזה המאבק שלך עכשיו, כל המאבק שלך עם הנתיב הזה.
נראה שזה דורש ממך את זה. לא הנתיב הזה או האנשים האלה דורשים זאת; החיים הם שדורשים זאת, כי רק מי שכן וישר עם עצמו, שמפסיק להעמיד פנים ולחיות בדימוי כוזב, רק הוא יכול להשתתף ביופי ובשפע של החיים. וזה מה שהם חיים. נסה את זה, ואם תסתדר עם רצון טוב, תמצא את זה. וגם תן לקבוצה כולה לעזור לך. זה יעזור לך. יהיו הזדמנויות רבות אם תחשוף את עצמך אליהן. אל תיסגר ותעמיד קירות, שרק משרתים לבודד אותך יותר.
שאלה: לגבי הנוכחות להרצאות המדריך ולשאלות ותשובות, מדוע יש כל כך הרבה התנגדות לשמירה על התקנות כמו תשלום כניסה והקפדה על שם מסומן, וכיצד התנגדות זו משפיעה על הנתיב כישות?
המדריך: התנגדות זו משקפת את הגישה הילדותית וההרסנית ביותר אצל האנשים שפועלים כך, או אפילו שמרגישים כך, מבלי שהם בהכרח מוציאים אותה החוצה. זה משקף את הילד הרואה ברשויות ובעלי הסמכות של הנתיב אויבים שמנצלים אותו או אותה.
התחושה המעורפלת הזו, שלעיתים רחוקות מפרשים אותה בתודעה והיא נהיית ברורה, קיימת כהשלכה של הכוונה הזו בדיוק על הצד הזה אצל האדם. הפרט רוצה דמות הורית נותנת- כל שלא דורשת ונותנת הכל. כשדמות הורית כזו לא מצליחה להתממש, נוצרים טינה, עוינות וזעם.
כל התחושות הללו הן, כמובן, רק חצי מודעות. אני לא אומר שהן לגמרי בלא מודע, כי זה כבר לא כך אצל רובכם שעובדים בנתיב הזה. עם קצת מאמץ מצידכם, זה לא אמור להיות קשה מדי לברר את הגישות, הדרישות, ההשלכות והעיוותים הלא רציונליים הללו. אני מציע להתייחס לזה בפגישות הטיפוליות הפרטיות שלכם, שכולכם תשאלו את עצמכם באיזו מידה גם אתם יכולים לנקוט עמדות כאלה.
אקטינג אאוט כללי זה, בתחום הזה, יכול אולי להיות מוסבר בצורה הטובה ביותר בדרך הבאה. ברוב תחומי המעורבות האחרים בנתיב הזה, אקטינג אאוט כזה יתגלה עד מהרה ויתעמתו איתו. אז האישיות מחפשת פורקן שבו רוב הסיכויים שהוא או היא לא יתגלו.
נראה שזה קורה כאן, היכן שיש המונים, היכן שההלפרים לא משמשים בתפקיד רישמי, ושם התקווה שולטת בכך שניתן לרמות את אנשי הסמכות האלה ולתמרן אותם, ולפעול נגדם ללא פעולת תגמול. טוב שאתה שואל את השאלה הזו ושהדבר יצא לאור בדיון.
אני רוצה להוסיף כאן שהמשאלה הילדותית לסמכות מיטיבה כוזבת – כלומר מי שנותן הכל ולא דורש, מי שמתמרן את העולם כך שלמעשים שלו לא יהיו השלכות – זה התקה של הנשמות המשתוקקות לאל האמיתי, שאמנם הוא נותן -כל: שפע, שלווה, הגשמה, אושר, אבל הוא מחשיב אתכם גם כמבוגרים עם כוחות ותכונות אלוהיות.
bottom of page