שאלה

לגבי הכישלון של האדם לחיות באמת בהווה, אתה משתמש בביטוי: "יותר ויותר פעמים תהיה חשוף לתקופות כאלה של דיכאון, חרדה, אי ודאות וחוסר הרמוניה, ויהיה קשה יותר למצוא את הסיבות הפנימיות האמיתיות."

המדריך

אכן כך, חברים, איך יכול להיות אחרת? כי אז אתה בתגובת שרשרת ממושכת. הרשה לי לתת לך אולי את הדוגמה הבאה. נניח שיש לך בית גדול מאד עם חדר אחד שאתה לא משתמש בו - אתה פשוט משתמש בו כמחסן. כעת, אתה יכול לדחוף הכל לתוכו באופן אקראי. בתחילה, יש בו רק כמה חפצים. אז אולי לא יידרש הרבה מאמץ כדי לעשות בו סדר. אבל אם החדר הזה מתמלא עד אפס מקום בגלל שהתעצלת ולא רצית לעבור את הטירחה הפחותה יחסית של למיין דברים ולהעמיד אותם מיד במקומם הנכון, אז יהיה לך הרבה יותר קשה למיין ולעשות סדר בחדר הזה. כעת, זה דומה מאוד לזמן העומד לרשותך. אם יש לך אזור בעייתי ובסימן הקטן הראשון של הרגשה של קצת מוטרדות בקשר לזה, כשמצב הרוח שלך יורד רק קצת בסולם הזה, עליך להקשיב לזה ולשאול את עצמך מיד "מה זה עכשיו? מה אני באמת מרגיש? למה אני קצת מוטרד מזה?" - בִּמְקוֹם להכניס את זה למחסן של המוח הלא מודע שלך, תוכל מיד לראות מה עומד מאחוריו. אם, לפני שיש לו סיכוי להצטבר ולגרום למעגלים זדוניים ולתגובות שרשרת, אתה מאוורר את זה, זה אומר שהפקת תועלת מהחוויה הרעה או השלילית, שנבעה מההפרעה שלך. אבל אם אתה נותן לו לדהור קדימה, נותן לזה להמשיך הלאה ולדחוק אותו, הוא נרקב מתחת. לאחר מכן הוא יוצר - כפי שאתה יודע היטב מהעבודה הזו של חקירה עצמית- דפוסים שליליים, עם מעגלים זדוניים ותגובות השרשרת שלהם.

ככל שהמעגל הזדוני הזה ממשיך, הוא הופך למשהו שלא ניתן לעצירה, לכדור שלג והופך לקשר שלם שזור שקשה מאוד להתיר. בכל פעם שכדור השלג הזה גָּדֵל, מצב הרוח יורד עמוק יותר בסולם הזה, מה שמקשה על ביצוע הסדר בו. נדרש מאמץ גדול יותר כדי להתיר את כל הזרמים השונים, האינטראקציות והתפיסות השגויות הללו שגרמו לך להשתמש בזרמי האנרגיה שלך בצורה שגויה והרסנית. מדובר במאמץ רב. ורק בגלל שזה כל כך הרבה מאמץ, אתה נרתע מזה עוד יותר ונותן לזה להצטבר עוד יותר. ולכן ככל שהוא מצטבר יותר, ככל שהוא הופך להיות גדול יותר, כך הימים הללו הופכים קשים יותר. זו הסיבה שהפָקַת תועלת מהזמנים האלה שבהם אתה מרגיש מוטרד הוא בעל חשיבות עליונה, כי אז יש לך את החומר קרוב הרבה יותר ובהישג יד. זו הסיבה שהאדם בכדור הארץ הזה הוא כל כך טיפש כי הוא מאמין שהזמנים הרעים הם מצוקה כזו גדולה. זו הדרך היחידה להגן על עצמו לנצח מלחזור שוב לסבל, כי בלי הזמנים הקשים האלה שמטלטלים אותו ומוציאים את מה שנסתר, אין לו דרך לבסס ולשמור על ההרמוניה העתידית שלו. הוא יכול לבסס את זה רק על ידי האזורים האלה שכן נוגעים בו. אם הוא ישים לב לסימנים הקטנים, על אחת כמה וכמה. ואז הוא לא צריך לצבור. אבל למרבה הצער האדם מחכה רוב הזמן - בדרך כלל לגלגולים הבאים והבאים והבאים כדי להסתכל על עצמו באמת. הוא מעדיף לומר שהוא רדוף על ידי מזל רע, או שהוא טרף לזדוניות של אחרים. הוא לא רוצה לראות מה יש בתוכו.

שאלה

כאשר מושקע זמן במחשבה על העבר או בתכנון לעתיד, האם זה מתנגש עם הסוף הרצוי של לחיות תמיד בהווה?

המדריך

הו לא, ידידי, זו אי הבנה מוחלטת. אתה מבין, תמיד זה תלוי איך. הכל תלוי באיך ולעולם לא במה; אמרתי את זה שוב ושוב. אתה יכול לחשוב על העבר בצורה מועילה כדי להבין את עצמך ואת הבעיות הנוכחיות שלך, אשר זה יאפשר לך לפתור אותן, כדי שתוכל לחיות בהווה. או שאתה יכול לחשוב על העבר בצורה הרסנית, על ידי התרוצצות במעגלים ואחיזה במשהו שעבר שאתה לא רוצה לוותר עליו. או על ידי האשמת הגורל או אחרים במשהו לא נעים שקרה לך בעבר. או על ידי התרעמות על כך שהעבר אינו עוד ההווה. זהו העיסוק ההרסני בעבר. אבל יש גם את הבונה. כך גם לגבי העתיד. יכול להיות, שמצד אחד יש לך דרך מאוד בריאה ורגועה לא להיות חסר אחריות לגבי העתיד שלך, אבל בצורה גמישה ללא התעסקות מוגזמת ומופרזת לגבי זה. או שאתה עלול, מצד שני, לחיות בעתיד בדרך שתיארתי, שזה תהליך הרבה יותר עדין של אף פעם לא ממש לחיות בהווה, תמיד לצפות למשהו מהעתיד כך שהעתיד לעולם לא יהפוך להווה. וכשזה קורה, ההתפכחות גדולה. זו עוד דרך הרסנית. אתה יכול לחוות אושר בהווה רק אם אתה לא בורח מהרגעים הלא רצויים של ההווה, בין אם זה פחד, ספק, סלידה עצמית שלך מסיבה כזו או אחרת, טינה או מה שזה לא יהיה, בדידות. מכל מה שמטריד אתה בורח. ולפיכך אינך יכול לחוות את הרגעים החיוביים, המועילים והיפים של ההווה. בה במידה שתתמודד עם מה שקורה ברגשות שלך עכשיו, ברגע הזה, ותהיה בזה, תחיה בזה – באותה מידה תדע היטב באיזו דרך חשיבה על העבר או העתיד מועילה ואינה מונעת ממך לחיות בהווה.

שאלה

נראה שדאגות מעכבות את החיים בהווה, ויחד עם זאת, הדאגות מונעות את החיים בהווה. אז נראה שזהו מעגל מוחלט שמסתובב סחור סחור.

המדריך

ובכן, לא בהכרח. אם תתמודד עם הדאגות שלך, אז הן לא ימנעו ממך לחיות בהווה. בכלל לא! לא יותר מאשר להתמודד עם פחד ימנע ממך לחיות בהווה. שום דבר שקיים בך - טוב או רע, חיובי או שלילי ,בונה או הרסני - ימנע ממך לחיות בהווה, בתנאי שבאמת מתמודדים ונפגשים עם זה. אם יש לך דאגה ואתה חושב, "אלוהים אדירים, אם אתמודד עם הדאגה הזו, אני לא אחיה בהווה", אז אתה בורח מזה. אבל אם אתה אומר, "אני מודאג לגבי דברים כאלה ואחרים, בלי קשר לכמה שזה נראה לי לא הגיוני, בלי קשר לכמה שרגשות כאלה עשויים להיות סותרים את המחשבות המודעות שלי. זה מה שאני מרגיש. אני מרגיש שאני כל כך מודאג ברגע זה,", באופן מיידי ,אתה תירגע ותחיה בהווה עם הדאגה הזו. למרות שזה מדאיג אותך, זו תהיה דאגה הרבה פחות מטרידה וזה ייתן לך את האפשרות להבין את הדאגה ולהמשיך משם. אי ההבנה שלך נעוצה בעובדה שאתה חושב שאסור לך לדאוג - בין אם זה מונע ממך לחיות בהווה, או שאתה לא רוצה לדאוג או בגלל שזה עלול לסתור כל מושג אחר שיש לך או שאתה רוצה. אבל בעצם הגישה הזו טמון האי-חיים בהווה. לא בגלל שיש לך דאגה. כל בני האדם רוצים להיות ראשונים, בלי הבעיות שלך, ואז אתה חושב שאתה יכול אולי לחיות את האמת הרוחנית המרוחקת הגדולה הזו של חיים בהווה. זה לא עובד ככה. זה אף פעם לא יכול לעבוד ככה. אם אתה חושב ומדמיין זאת כך, זו שוב רק התחמקות ממה שאתה לא רוצה להתמודד איתו ולחיות. אבל אם אתה מתמודד עם זה, אם אתה חי את זה, אם אתה הוא הדבר הזה, אז אתה נכנס אליו וממיס אותו על ידי כך.

שאלה

אני חושב שיש לנו תפיסה שגויה שחיים בהווה חייבים להיות משהו יפה.

המדריך

נכון

שאלה

במקום לקחת את זה כחיים בהווה עם הדאגה שלי.

המדריך

בדיוק. מה שאתה עכשיו - אתה עכשיו מודאג, בפחד, בספק - כל זה נמצא בך!

שאלה

למה נראה שזה אף פעם לא קשור להווה; זה תמיד על העבר או העתיד. הם לא עוסקים בהווה.

המדריך

אבל בשבילך, אתה סובל מהדאגה הזו - יהיה זה לגבי העבר, יהיה זה לגבי העתיד - עכשיו. הדאגה שלך ברגע זה עשויה להיות דאגה לגבי משהו שקרה לפני עשרים שנה או שיקרה בעוד עשרים שנה מהיום. אבל אתה דואג בקשר לזה עכשיו. זה אתה עכשיו. הלא כך?

שאלה

כן. כן.

המדריך

אם אתה רוצה לברוח מזה, אז אתה לא יכול לחיות בהווה. ואתה לגמרי צודק, ידידי, כשהבעת בדיוק את אותו הדבר שאמרתי קודם במילים שונות. אתה רוצה שיהיה לך אושר ואז אתה חושב שאתה לא יכול לחיות בהווה; כפי שאתה מנסח את זה, אתה מדמיין שלחיות בהווה פירושו אושר עילאי.  אבל אתה תמיד רוצה כבר אושר בעוד חוסר אושר קיים עדיין בך, שאינך מכיר בכך. תחיה את חוסר האושר הזה וזה יהיה הרבה פחות לא נעים, אם באמת תיכנס אל זה בלי התחמקות ובלי מאבק.

שאלה

האם המעבר לחיים בהווה דורש יכולת ניכרת למקד את תשומת הלב של האדם?

המדריך

יכולת למה? להתמודדות עם האמת - מה שאתה מרגיש ברגע המסוים הזה?

שאלה

לא, רק למקד את תשומת הלב להווה.

המדריך

תוכל למקד את תשומת הלב שלך ב"ההווה ואתה אחד הם." ההווה שלך הוא אתה. מה שאתה מרגיש ברגע זה הוא ההווה, בשבילך. ההווה של מישהו אחר הוא הווה אחר כי יש לו רגשות אחרים. אבל ההווה שלך הוא מה שאתה מרגיש ברגע זה. חמש דקות לאחר מכן, אתה עשוי להרגיש משהו שונה, ולכן ההווה שלך יהיה שונה. לא בגלל שחלפו חמש דקות מזמן השמש, אלא בגלל שהרגשות שלך שונים. ושם יש לך את ההבדל בין שני הזמנים. ככל שאתה יותר זמן אמיתי: מה שאתה מרגיש, מה שאתה חושב, מה אתה, מה שאתה חווה ברגע זה ,וזה לא דורש שום יכולת מיוחדת. זה רק דורש את האמת להתמודד עם עצמך ברגע זה. "אני מרגיש כך וכך", ואולי אז השלב הבא, "למה? בגלל כך וכך". ואולי גם באמירה, "אני לא רוצה להתמודד עם עצמי עכשיו כי זה לא נעים" - זה גם הווה, זו אמת, ולכן זה ההווה שלך. אני מדבר באופן כללי, אתה מבין? יש לך תפיסה מוטעית להאמין שאדם צריך להיות גאון, ניחן בידע אינטלקטואלי מיוחד, מתנות או כשרונות, כדי לחיות בהווה. או שהוא צריך להיות מפותח במיוחד מבחינה רוחנית. זה לא נכון חברים שלי. ההתפתחות הרוחנית היא תוצר של זה, אם היא התפתחות רוחנית אמיתית. מכאן זה מגיע – לא על ידי אף מתנה או פעלולים מיוחדים אחרים. מכיוון שהיכולת הזו נמצאת בך וזו עובדה ממשית, הרבה יותר קל לאסוף מאשר המאמצים המתוכננים שלך להתחמק מההווה. נדרשת יכולת גדולה לאין שיעור לעשות זאת, אבל כולכם אימנתם את עצמכם לעשות זאת - בעמל רב ובאופן קפדני  במשך מאות רבות של שנות זמנכם. אבל למעשה זה הליך הרבה יותר קשה.

שאלה

יש זמן שמש ונראה שיש זמן סובייקטיבי בו אנו חיים כאשר אנו חולמים ואנחנו זוכרים התרחשויות העבר. תוכל להסביר אם יש איכות זמן שונה?

המדריך

כשאתה בשינה או בחלום אתה נמצא בממד זמן אחר. אתה חווה מימד זמן אחר. אתה חווה את היחסות של הזמן ולא את הטבע הקבוע שלו כפי שהוא מתבטא במימד זה. עצם הזמן השמשי, כפי שאתה מנסח זאת, הוא הקביעות של מימד הזמן הזה - האיכות האובייקטיבית החיצונית שלו ולא האיכות הסובייקטיבית שלו במימד אחר שבו הוא סטטי, קבוע, מקוטע.

שאלה

עכשיו, בואו נניח שאם לא היו בני אדם על פני כדור הארץ, עדיין היה זמן כגורם אסטרונומי, לא?

המדריך

כן, מכיוון שאתה רואה את היקום הזה, כדור הארץ שלך. הוא תוצר של תודעה של כל היצורים האלה שחיים בספירה הזו, בשלב זה של התפתחות. עכשיו, בוא נגיד, לפני שבני אדם אכלסו את כדור הארץ הזה - וכדור הארץ עם הזמן שלו כבר היה קיים - הנשמות האלה שהשתלבו במימד הזה היו מוכנות לבוא. מימד הזמן הזה וכדור הארץ הזה, הכדור האוניברסלי הזה, לא היו קיימים אם היצורים האלה במצב ההתפתחות המסוים הזה לא היו קיימים. כעת, הבה נניח לשם ויכוח, שכל כדור הארץ יימחק, או על ידי התרחשות או על ידי הגורם הטבעי לאבולוציה. דבר לא יבוא אחרי זה. ואז במקרה האחרון יתמוסס בהדרגה כדור הארץ הזה עם מימד הזמן המסוים שלו, בהדרגה כתהליך של פירוק; ככל שהגוף הפיזי מתפרק, כך גם כדור הארץ מקביל לזה, בתנאי שנשמות נוספות לא יצטרכו להיכנס להתפתחות זו כי הן כבר הגיעו לשלב הבא. במקרה השני, אם האנושות הזו תימחק, אבל בכל זאת כל הנשמות האלה צריכות לעבור את שלב ההתפתחות הזה שמימד הזמן המסוים הזה הוא תוצאה ממנו - אז מימד הזמן השמשי הזה יישאר עד לתנאי כדור הארץ חדשים, כדי שהנשמות החדשות תיכנסנה. אז אם הזמן הוא תוצר של מיינד, זה אומר להיות ספציפי למיינד של ההתפתחות המסוימת הכוללת הזו. כאשר ההתפתחות המסוימת הזו כבר לא קיימת, מימד הזמן הזה יפרק את עצמו כפי שהחומר הפיזי היה מפרק את עצמו. זה עונה לך על השאלה?

שאלה

האם זה אומר שכדור הארץ הזה נוצר בשביל החוויה של הנשמות האלה בשואה?

המדריך

כן, אבל הרשו לי לנסח את זה קצת אחרת. אם להיות יותר נכון, מדויק, אי אפשר לומר שהוא נוצר. זו יצירה של, היא תוצאה ישירה של, היא השפעה של. במילים אחרות, זה קשור זה לזה; זה שוב קישור של סיבה ותוצאה. החומר הוא השפעה של הגורם להתפתחות המסוימת הזו, וכך גם התודעה, וכך גם אלמנט הזמן, וכך גם ספירת  הארץ הזו. ואותו קשר של סיבה ותוצאה קיים בספירות ובמימדים אחרים. ההתפתחות הכוללת של הנשמות הללו - בעוד שאחת עשויה להיות קצת יותר והשנייה קצת פחות - היא שיוצרת השפעות מסוימות שמתבטאות בחומר וברטט של היקום, הספירה, או איך שלא תרצו לקרוא לזה, במימד הזמן שלהם.

שאלה

האם תוכל אולי לספר לנו מה מאפשר לך, במימד אחר של נצחיות, שזה יתאפשר לך להיות כאן בזמן ובמקום מסוים לנוחיותנו?

המדריך

המימד השונה הזה של נצחיות קיים בכל אדם, בנפש שלך, בנפשו של כל אדם אחר. עולם הנפש. לכן, זו לא שאלה של לנוע מנקודה גיאוגרפית אחת לאחרת, בשעה מסוימת לאחרת. כי כל זה לא קיים בעולם של הנפש. עולם הנפש שוב אינו קיים בכוכב אחר. זה ממש כאן, בתוך עצמך.

_________

שיר מדוקלם:

https://www.youtube.com/watch?v=pIPMIm_8maQ