הערת המדריך 1:

אני רוצה לדבר על המבחנים. כמעט בכל קבוצה של אנשים, בין אם זו משפחה או כל קהילה אחרת, יש בה לפחות נשמה אנושית אחת שתהיה עדיין כל כך נמוכה בהתפתחותה, עד שאותו בן אנוש הופך לכלי המשחק של כוחות החושך.

הערת המדריך 2:

יתר על כן, אתם תמיד נאחזים באמונה הכוזבת שמוות וכאב הם הדברים הגרועים ביותר שיכולים לקרות לכם. אני מתייחס כאן למוות פיזי, שבוודאי אסור לראות בו עונש. מוות רוחני הוא הגרוע ביותר, והוא עומד בקצה הדרך של ההתנגדות הפחותה ביותר.

שאלה

מה מוות רוחני?

המדריך

מוות רוחני הוא להתמסר לכוחות החושך, במודע או שלא במודע, כלומר, להתנתק מעולמו של אלוהים. כך שיש לא רק רוחות המופרדות מאלוהים, אלא גם אנשים. הם לא יצטרפו לשורותיו כי הם מעדיפים ללכת בדרך של הכי פחות התנגדות ולהיכנע לחולשותיהם. לכן הם שייכים לארץ המתים. זהו מוות רוחני. אבל בשום אופן אין מצב זה נצחי.

שאלה

מדוע מישהו מרגיש נטוש על ידי אלוהים, מוצא את עצמו ללא סיוע מהספירות הגבוהות, בדיוק כאשר הוא עובר את הזמנים הקשים ביותר?

המדריך

לעתים קרובות זה כך. כאשר אתם נבחנים, בהתחלה אתם לומדים כיצד להשיג את המטרה שלכם בעזרת הגנה רוחנית. אז ההשפעה המגוננת הזו תזוז מעט הצידה ואתם נשארים לעצמכם, במרחק שווה, כביכול, מהכוחות האלוהיים ומהכוחות האפלים. אתם צריכים לעמוד על שלכם לבד, ולפעול ממש מתוך הרצון שלכם. לאחר מכן, כשעמדתם במבחן, יתאפשר לכוחות האופל מדי פעם להתקרב למדי אליכם – אם כי האהבה האלוהית תמיד קרובה, מתבוננת שהכל הולך כשורה – כך שתוכלו לעמוד על דעתכם אפילו טוב יותר. רק אז אתם חזקים מספיק כדי שאלוהים יוכל לסמוך עליכם באופן מלא; רק אז אתם יכולים להיות בטוחים שהשגתם שליטה על העצמי הנמוך שלכם, על החולשות שלכם, שהצריכו בדיוק סוג זה של בדיקה. זהו התהליך. 

ואז, בתקופות החיוביות כביכול, אתם צוברים כוחות חדשים לקראת תקופת המבחנים הבאה, ויכולים ליהנות מהפירות של מה שכבר השגתם.

זה תלוי בכל בן אנוש להיעזר בכלי הנשק של החוק הרוחני ולהילחם איתם. שום רוח רעה, תהיה החזקה ביותר, לא יכולה לעשות לכם משהו אלא אם תאפשרו זאת. ברגע שאתם נלחמים בעצמי הנמוך שלכם, אתם מגנים על עצמכם לחלוטין. זה מה שאתם חייבים לעשות: להילחם בקרב! זה לא יותר מדי לבקש את זה מכם. הזמנים שבהם בני אדם מרגישים לבד מגיעים רק כשהם מוכנים להשתמש ברצון שלהם כדי לעמוד על שלהם ללא עזרה. הרצון הפנימי שלכם הוא תמיד גורם חשוב ביותר, אבל לעולם לא יצפו מכם יותר ממה שאתם מסוגלים להשיג.

הערת המדריך

אף שטן, אף רוח רעה, לא יכלו להגיע אליכם, לולא היה בכם משהו שהגיב. כשאתם מתפללים שאלוהים ירחיק את השטן מכם, אתם נמצאים בטעות. כי בתוככם, בעצמי הנמוך שלכם, בקרום העוטף את העצמי המושלם שלכם, טמון הנבט שדרכו ניתן להוביל אתכם לפיתוי.   כוחות האופל משמשים ככלים למשוך את זה החוצה, להביא את זה למודעות שלכם, כדי שתוכלו להילחם בזה. לו חיידק הרוע היה רדום, לו לא הייתה לו הזדמנות להתגלות, לא הייתם מתקרבים צעד אחד אל השלמות, אל האושר האמיתי.

שאלה

כשדברים רעים קורים בחיים, אם זה נובע מנוכחותם של כוחות אפלים?

המדריך

אני רוצה לומר לכולכם שזמן המשבר הזה הוא - שוב, כמו כל כך הרבה פעמים בעבר- זמן של ניקוי. אלה שמאפשרים את תהליך הניקוי הפנימי דרך מה שמתעורר, ייצאו חזקים יותר, מטוהרים יותר, קלים יותר, וכל כך הרבה יותר מלאים בשמחה ובשלווה. אלה שמתחברים בלי משים עם כוחות החושך, ולא מצליחים לְזַמֵּן את הרצון הפנימי להיות באמת, יצטרכו להגיע לנקודה הזו שוב ושוב במחזור ההתגלמות שלהם, עד שילמדו לשלוט במכשול הזה בנשמה שלהם.

רבים מכם מתרעמים על הפרעות מכל סוג שהוא, תהפוכות, משבר, והכאב והפחד שצפים דרכם. יש תמונה לא מציאותית לגבי איך החיים צריכים להיות. הגישה היא שאם כולם היו באמת נמצאים בטוב עם הנתיב - ו/או המנהיגים שלהם ו/או הם עצמם - המהפך לא היה קורה. זוהי אי הבנה חמורה של החיים.

אתם חיים על כדור הארץ הזה, שמבטא גם טוב וגם רע, אמת ושקר, שמחה וסבל, מכיוון שהישויות הפנימיות שלכם עדיין מבטאות את שני הצדדים האלה. לכן, זה בלתי נמנע שאתם חייבים למשוך את שני סוגי האירועים - משמחים וכואבים. אתם צריכים ללמוד משניהם.

שניהם אינם רק תוצאה של המצבים הפנימיים שלכם, אלא גם הזדמנות לשחרור ולשינוי שלכם. בני אדם שעדיין לא מוכנים לבצע עבודת טיהור כמו שהנתיב הזה נותן, יחוו את אותה תחלופה של אירועים מהנים או לא מהנים. לעתים קרובות אירועים אלו נחווים מבלי שיבינו אותם.

רבים מכם מאמינים שאתם שעובדים בדרך האינטנסיבית הזאת, צריכים להיות פטורים מחוויות כואבות. למעשה אתם מרגישים שהנתיב בוגד בכם כשהם עדיין מתרחשים. אינכם מצליחים להבין שככל שהמחויבות שלכם לאמת, לאהבת ישוע המשיח, באה לידי ביטוי ופעולה, כך כוחות הרשע מנסים להשפיע עליכם יותר, כדי לחדול מהמחויבות הזו.

הם מאוימים דווקא כאשר אתם מתכוונים וחיים את האמת. זוהי אֲמָנָה בין הכוחות השמימיים לכוחות החושך לאפשר את הופעתם לפעמים, במידה מסוימת. אמרתי את זה מזמן. כל עוד נשאר השיעור הקלוש ביותר ללמוד, אתם חייבים להיות מושפעים איכשהו מכוחות הרשע.

זה תלוי בכם מה אתם עושים מזה. וגם אם לא יישאר שיעור נוסף שניתן ללמוד עבור אדם ספציפי כלשהו, תקריות כואבות עדיין חייבות להתרחש. כוחות הרשע עדיין יכולים לנסות להשתולל ביניכם ולעורר את מה שלבסוף צריך לפגוש בכל מקרה. ההנחה שזה לא צריך לקרות היא מסוכנת ומובילה לספקות שגויים. זה בדיוק מה שהכוחות השטניים רוצים.

תמיד יקרה שמישהו שאהבתם וסמכתם עליו, לפעמים אחד שאתם הכי פחות מצפים לזה ממנו, יעזוב לפתע את הנתיב הזה, באימה מפני העצמי הנמוך שלו והמשמעות המוגזמת שהם מייחסים לו במונחים של ערך עצמי במובן האולטימטיבי. עליכם ללמוד לעבור דרך הכאב הזה. עליכם ללמוד לצפות לזה באופן מציאותי, כחלק מהחיים שלכם. ואתם, כמובן, תלמדו כל שיעור שכל אחד מכם, כאינדיבידואלים,  כמו גם הקהילה כולה, צריכים ללמוד. אתם מקבלים את כל הברכות, כל ההדרכה והעזרה, אתם צריכים לעשות את זה.

בהרצאה הבאה [הרצאה מס' 248 שלושה עקרונות של כוחות הרוע – האנשה של הרוע], תוכנן בעולמנו לדון שוב, בגישה חדשה, במציאות של הרוע בתחום התודעה שלכם. גם זה יעזור לכם להתמודד עם כל מה שהחיים מביאים לכם. לעת עתה, אני רק רוצה לומר לכם דבר נוסף: כן, נסו ללמוד מכל שיעור שנמצא באירועים הללו, עבור כל אחד מכם.

אבל היזהרו מהסכנה של יתר דרמטיזציה, של השקעת אנרגיה רבה מדי באירוע הזה. אתם עלולים להיות מחוברים מדי לאירוע הזה ולהשלכותיו השליליות, ששוב משחק ישירות לידי הרוחות הרעות שמנסות להסיח את דעתכם מהמסלול שאתם לוקחים. שחררו והמשיכו בעבודה שלכם, במשימות שלכם, בחייכם.

לעולם אל תשכחו שאנחנו תמיד שם איתכם, לא משנה עד כמה קרוב מותר לרוחות האפלות לבוא אליכם בזמנים מסוימים. אנחנו שומרים עליכם ודואגים שהם לעולם לא יעברו את הקו שלהם. המילה האחרונה היא תמיד אתם! האם אתם מרשים לעצמכם לדעת מאיפה מגיעות המחשבות וההחלטות שלכם? האם אתם רוצים להקשיב לקולות האלה, או אולי לפנות לקול שלפעמים יותר מרוחק וקשה יותר להבחין בו?

בזמנים כאלה אתם צריכים לעמוד על רצונכם להישאר עם אלוהים ולשרת אותו חזק עוד יותר. עליכם להטיל ספק בדרך הקלה ביותר שבאה אליכם. כאשר אתם עושים זאת, אתם תמיד תנצחו, כפי שאלוהים חייב סוף סוף לנצח את השטן. האור של המשיח הוא החזק ביותר שיש, ואיתו אתם חייבים להיות מוגנים. הֱיוּ מבורכים!

שאלה

יש לי חוויה שחוזרת על עצמה במהלך השינה, בה אני פתאום מתעורר במיינד, אבל לא בגוף שלי, בתחושה שכוח אחר מנסה להשתלט עליי. זה מרגיש כאילו משהו מושך אותי אל חוסר ההכרה, והדרך היחידה להילחם בו היא להכריח את עצמי להיות בעירות מלאה.   לפעמים זה קל ולפעמים זה מאבק שמותיר אותי בטלטלה ומפוחד. זה קורה כבר שנים רבות. פעם חשבתי שזה רק חלום; עכשיו אני מניח שאולי יש ישות מעורבת, אבל אם כן, לא ברור לי מה היא רוצה ולמה היא באה. אנא עזור לי להבין את החוויה הזו ולמה אני ממשיך למשוך אותה.

המדריך

כל כוח שמתקרב אליך לא יוכל לשלוט בך, אם תשחרר את עצמך מהפחדים שלך. העצה שלי אליך, מהבחינה הזו, היא להפוך ישירות את הפחד הזה מרוחות - מכוחות אפלים - לאהבה, עזרה ואישור עצמי. לפני השינה ו/או עם ההתעוררות בהזדמנויות כאלה, התפלל עבור אלה שנמצאים בחושך. דבר איתם. תדריך אותם לחפש את האור, שאפשר לעזור להם בסבלם, שיש מוצא. אמור להם במונחים ברורים שאין שום דבר שהם יכולים לעשות לך כי אתה שייך לחלוטין ובאופן מוחלט לישוע המשיח, אשר אתה הולך בעקבותיו. לעולם הם לא יוכלו לשלוט בך. הבהר להם את זה. ככל שתעשה זאת יותר, כך תרגיש חזק ובטוח יותר, ובקרוב המקרים הללו ייפסקו.

שאלה

לפני כמה ימים, בפגישה טיפולית קבוצתית, הגעתי למגע עם הרבה רגשות עמוקים. קיוויתי שזה יפתח אותי במידה רבה, אבל זה לא קרה. במקום זאת, הרגשתי כעס מאוד גדול אחר כך, במיוחד על אדם מסוים שאני באמת אוהבת יותר מכל אחד אחר. אני חושדת שהכעס היה הסירוב שלי להרגיש את הרגשות הטובים, אבל אני גם מרגישה שזה קשור לפחד שלי ולשנאה שלי לכל הגברים. אני מבולבלת לגבי הכעס. אני לא יודעת למה זה הגיע, ולא ידעתי מה לעשות עם זה כשזה היה שם.

המדריך

מלכתחילה, הכי חשוב שלא תכעסי ותתאכזבי מעצמך בגלל שאת לא יכולה לשאת את פריצת הדרך המאוד משמעותית הזו שחווית באופן מלא, ברגע הראשון לאחר שזה קרה. זה יהיה די בלתי אפשרי.  אני מעז לומר שבכל פעם שזה קורה, זה בלתי נמנע שהרפלקסים המושרשים והמוּתנים יופיעו שוב. במשך די הרבה זמן. חוזרים להיסגר, לפחד, לתחושה של בושה, להיות כעוס, להרגיש מאוים. לכל זה את חייבת לְצַפּוֹת. עליך ללמוד להסתכל על מעשי הקונדס הלא מודעים שלך באהבה והבנה, תפיסה וסובלנות. אז לא תהפכי את הקרב הזה לקשה יותר שלא לצורך. תְּצַפִּי לזה! תצפי לזה! ואם את תצפי לזה, את יכולה להניח שתגיע הגישה  "אה כן, הנה זה – כמובן."

למעשה, אם תִּפָּתְחִי בחופשיות, הסגירה תהיה אפילו יותר הדוקה לרגע. עם זאת, מה שהושג יגיע כעזרה אדירה בפתיחה הבאה. הפתיחה הבאה תהיה קצת יותר קלה ותימשך זמן ארוך יותר במיקצת. הרפלקס המותנה להיסגר עדיין יהיה שם, אבל הוא לא יהיה חמור כל כך. לאט לאט, בהדרגה מאוד, זה יפחת. ובסופו של דבר, זה לא יגיע יותר. זה הדבר הכי חשוב עבורך להתמודד איתו.

כל הפחדים, כל האיומים הלא רציונליים, המיותרים והמתעתעים שיש לך על פתיחות, על רגשות טובים, על להיות אמיתיים, על הודאה ברגשות האמיתיים שלך - כל זה ייראה תחילה מביש, ולכן את תהיי רגוזה. אבל ככל שאת רואה את זה וכפי שאת מצפה לזה ומקבלת את זה, ההשפעה תפחת, ואת תישארי פתוחה. ואני אומר, שוב, זה היה צעד משמעותי ביותר. העובדה שלא יכולת לשאת את ההרגשה הטובה היא בלתי נמנעת, ואת לא צריכה לרגוז על עצמך. האם את מבינה?

שאלה

כן, כן, אני מבינה

המדריך

אני רוצה גם להוסיף על זה. כשאת רואה את תגובת הכעס, נסי לראות גם מדוע את כועסת ושאת כועסת כי את חושבת שהשפלת וחשפת את עצמך. כשאת רואה ומכירה בכך, בו-זמנית, תוודאי או תצייני או קחי בחשבון עם המיינד היותר בוגר שלך, שזה שגוי.  לא רק שלא עשית דבר כזה, אלא שמעולם לא הראית את הערך והשווי האמיתיים של האישיות שלך יותר מאשר באותו הרגע שבו היית עירומה. תשקלי את האפשרות הזו עם המיינד שלך, תחילה, עד שזה חודר לכל הישות הפנימית שלך. כל המסכות האלה שאנשים לוקחים על עצמם, הן הרוע האמיתי.

זה אף פעם לא באמת הרגשות השליליים עצמם, כמו הרעיון הכוזב שהאדם חושב שצריך להסוות אותם. שכן כשעושים זאת, מסווים גם את מיטב האישיות. אי אפשר באמת לתקשר עם אנשים אחרים עם המסכות האלה, אפילו אם המסכות נראות לא מזיקות. אבל הן אף פעם לא בלתי מזיקות. למעשה, מסכה מיטיבה היא פחות רצויה לאין שיעור מהרגשה שלילית כנה, שמודים שהיא כזו ואשר מוכרת ככזו. זה לעולם לא יכול להזיק.

שאלה

כשמישהו פוגע בי, אני מרגיש שאני צריך להעניש את מי שהסב לי כאב, לעתים קרובות בצורה מאוד אלימה והרסנית - הרסנית לשנינו. אני יודע שאני צריך לקבל את הכאב בלי להגיב. אבל למרות שאני יודע את זה ובאמת מאמין בזה, אני מתקשה מאוד לעשות את זה. מעניין אם תוכל לעזור לי עם זה?

המדריך

כן. שוב אני רוצה לומר שלהכיר מהי הדרך להגיב באופן אידיאלי זה טוב מאוד. אבל להשתמש בידע הזה כשוט כדי להניע את עצמך למצב שאתה עדיין לא יכול להיות בו, יוצר הרסנות ויוצר מצב של דחייה עצמית שבאמת יגרמו לך לפעול ולהגיב ולהרגיש ולשחרר הרסנות, בין אם תגיב או לא. גם אם אתה עוצר את עצמך עם כל המשמעת שבעולם, האקלים הזה של דחייה עצמית, האקלים הזה של לכפות את עצמך אל מצב אידיאלי יותר ממה שאתה נמצא בו, יוצר הרסנות. במקום זאת, אני אומר, תּוֹדֶה, "אני עדיין לא מסוגל להגיב בצורה האידיאלית הזו, שכן זה יהיה נפלא אם אוכל להגיב כך. אני מרגיש שנאה; אני מרגיש נקמנות; אני רוצה להעניש; אני רוצה לעשות את זה ואת ההוא וכך ואת הדבר האחר לאדם השני."

אם אתה מודה בזה בכנות - מילולית ואולי גם בתנועה פיזית - לא לתקוף את האדם אלא להוציא את זה מהמערכת שלך, כפי שאתה יודע דרך התרגילים האלה, למשל, שאתה עושה; ולקחת על עצמך את האחריות על התגובות שלך, לדעת את זה ובכל זאת לא לדחות את עצמך בגלל זה; לא להאמין שאתה אדם רע כי אתה לא מגיב בצורה משולבת וקדושה באופן מושלם; אם תעשה את זה, לרגשות שלך לעולם לא תהיינה השפעה שלילית אף לא על אחד, כולל על עצמך. למעשה, בדרך זו, אתה באמת תמיר את הרגשות האלה לרגשות שמחים, אוהבים, נדיבים, בריאים, מעצם העובדה שאתה לא נלחם יותר בעצמך; שאתה באמת מקבל את עצמך בלי תחבולה, בלי הונאה עצמית ובלי להכריח את עצמך להיות בתוך דפוס.

שאלה

כשאתה אומר שאני צריך לבטא את הרגשות שלי באופן מילולי, האם זה אומר שבכל פעם שאפשר, אני באמת צריך לספר לאדם שעשה את זה, או שאני צריך פשוט להודות בזה בפני עצמי?

המדריך

זה תלוי. קודם כל, אתה צריך להודות בזה בפני עצמך. זה הדבר הבסיסי. אם אתה יכול לבטא בצורה תמציתית במחשבות שלך, "אני מרגיש את זה ואת זה, וזה מה שהייתי רוצה לעשות", אז אתה יכול לבטא את זה בסביבה המבוקרת של ההלפרים שלך והקבוצות שלך.  ואז אולי אתה יכול לעשות את זה עם הפרטנר שלך, היכן ששניכם ברי מזל מספיק להיות ביחד בנתיב הזה, היכן שאתם יכולים להבין זאת ולקבל זאת, האחד לגבי השני. אבל לא הייתי מסתובב ואומר את זה לזרים שלא מבינים את זה.

שאלה

אני מניח שהדימוי העצמי האידיאלי שלי נבנה בתקופת החיים הזו, והוא חייב לפצות על תחושת חוסר ערך אדירה, שתהיה ההפך ממה שאני משליך. ניסיתי לקשור את חוסר הערך לדברים שקרו לי בילדותי כמו חצבת, הצלפות בישבן, מכות וכל מה שלא יהיה.

המדריך

התפיסה השגויה כאן היא שבכל פעם שנפגעת, פירשת את זה כאילו זה נעשה לך כי אתה חסר ערך, אתה נטול ערך, אתה לא טוב, אתה לא מקובל, אתה לא אהוב. ובגלל זה יש מרד כל כך אדיר נגד כל כאב קטן. יש לאתגר את זה. לאחר מכן, כמובן, נוצר מעגל זדוני, כי כשאתה מגיב בגלל זה בצורה האלימה הכעוסה הזו, אתה הופך לשונא. ואז נראה שזה מצדיק את השנאה העצמית ואת האשמה. וכך אתה מעורב במעגל הזדוני שאתה יכול לשבור רק אם תבין שאלו עיוותים; הם אמונות שווא. אתה לא נפגע בגלל שאתה לא טוב, וזה אפילו לא אומר שאתה לא טוב כשאתה בעיוורונך מַכֶּה בחזרה באשלייה, בשנאה. זה רק אומר שאתה מְעֻוָּת, שזו אכן תכונה לא רצויה, אבל מתחת לשנאה הזו ישנה גְּדֻלָּה אמיתית ויכולת אמיתית לאהבה, שמחכה להתפתח ואשר בהחלט מצדיקה שתאהב את עצמך ולא תשנא את עצמך, לא משנה מה בגלל העיוורון שלך אתה מובל לעשות.

כולכם, חבריי, עשו מדיטציה על הרעיון שאתם בני אדם אהובים, לא משנה מהן התכונות השליליות וההרסניות ולא משנה מהן החולשות שלכם, ושממש מתחת לתכונה או לחולשה הספציפית מסתתרת איכות אהובה וחזקה, מוכנה להתגלות. אם אתם משתמשים בזה בגישה שלכם לעצמכם ומתכוונים לזה - ואם אתם לא יכולים להתכוון לזה, הביאו את זה להלפר שלכם, תדונו בזה ותגלו מה בכם מונע מכם להתכוון לזה; אז אתם אכן תתעלו מעל ההגדרות הנוכחיות שלכם.

שאלה

יש לי קשיים בקבלת העצמי הנמוך שבי. אתה יכול בבקשה לעזור לי?

המדריך

הקושי שיש לך כאן הוא כפול. מלכתחילה, יש לך השקפה לא מציאותית על החיים ועל איך אדם צריך להיות. יש חוסר מודעות למציאות בציפייה שלך מאנשים ומעצמך. בחוסר המודעות הזה למציאות, אתה לא מפנה מקום למציאות של העצמי הנמוך. מה שאתה צריך לעשות כאן הוא להתפלל לראייה ולהשקפה מציאותיים של אנשים וחיים על הפלנטה הזו ואת עצמך - שאין בן אדם שאין לו עצמי נמוך, והעצמי הנמוך מכיל גישות מכוערות ולא מושכות.

למען האמת, המשימה של כל אדם היא להביא את העצמי הנמוך הזה אל החיים כדי לתת לו את ההזדמנות להיטהר. זה היופי של העצמי העליון שבחר במשימה כזו. אם אתה רואה את זה בצורה כזו, אתה לא תתנגד כל כך לקבל את זה בך. היבט נוסף של הקושי הוא שבהקשר לחוסר המציאות הזה, יש בך גאווה מסוימת שאתה רוצה להיות כבר מעל דברים מסוימים. יש גם אולי רצון לא לעבור את הקושי של ההתמודדות עם הדברים האלה - גישה של משאלת לב של "אני צריך להיות כבר מעל זה; אני צריך להיות מעבר לזה; זה אמור להיות כבר מאחוריי. אני לא רוצה באמת לתת את האנרגיות שלי כדי להתמודד עם משהו שלא ציפיתי שנמצא בי."

במילים אחרות, פְּתַח את המיינד שלך אל הבלתי צפוי, על הצד השלילי כמו גם על הצד החיובי. והתפלל להבנה הזו.

שאלה

אני מגלה שאני מלא בחוסר אמון ובחשדנות ובפחד וזה מתבטא בשיתוק היצירתיות והיכולת שלי לעבוד ומשפיע כלכלית בחיי האישיים. אני תוהה אם תוכל לעזור לי?

המדריך

השלב המוקדם הראשון הזה בנתיב שלך הוא המאבק הקשה ביותר. ככל שהולכים רחוק יותר, כך זה נהיה קל יותר. אבל בשלב הראשון הזה, אתה מתקשה להסיר את עצמי המסכה שלך ולהסתכל על העצמי הנמוך שלך מבלי לאבד את הראייה שיש לך גם עצמי גבוה. עם זאת אסור לבלבל את העצמי הגבוה הזה עם עצמי המסכה שהזדהית איתו במשך זמן רב. אתה מבלבל את עצמי המסכה הזה עם העצמי הגבוה שלך. להסיר את עצמי המסכה זה מסובך, שכן אם אתה מתמקד רק בעצמי הנמוך, אתה מתייאש. יחד עם זאת, אם אתה חוזר למצב הקודם לעצמי המסכה שלך, אתה חזר למקום ממנו התחלת.

הייאוש שלך הוא שאתה לא יכול להבדיל בין עצמי המסכה לבין העצמי העליון האמיתי, ושאתה מאמין שאם עצמי המסכה יילקח ממך, אתה הולך להתפרק ולהיות אדם רשע. כעת, העצמי הנמוך נמצא שם; הוא אף פעם לא יפה; הוא לא יכול להיות; הוא עיוות של היופי. עם זאת, אתה צריך להתפלל לָאֹומֶץ  ולָכוח ולָאמונה לעבור את העצמי הנמוך, כדי שתמצא את העצמי העליון האמיתי, לא את הגרסה הכוזבת שלו. במאבק הראשוני הזה, ההצעה שלי היא להעמיד את עצמך לרשות כל העזרה כאן עבורך; תתמסר לכל היבט שהנתיב מציע לך ותצליח. אתה זקוק גם לתרגול המדיטציוני כדי ליצור מחוייבות מלאה לאומץ ולאמון ללדת את כרייסט שבתוכך, כשאתה עובר דרך העצמי הנמוך ולא מתחמק ממנו על ידי משאלת לב.

חוסר האמון שלך הוא דימוי חיצוני של חוסר האמון הפנימי שלך שיש בתוכך עצמי גבוה אמיתי. חוסר האמון שלך הוא שאתה יודע עמוק בפנים שעצמי המסכה שלך אינו אמיתי, ואתה משליך את חוסר הכנות הזה על העולם שבחוץ. כי זו החולשה של בני האדם. תמיד להאמין לגבי אחרים את מה שהם מרגישים לגבי עצמם. אי אפשר להניח שאחרים שונים. אתה יכול לעבור מעל המשוכות האלה, ואם אתה באמת רוצה, אתה יכול לעשות את זה.

שאלה

אני מרגיש גם שאני מאוד לא סומך על העצמי הגבוה שלי ואפילו לבקש עזרה ממך זה מאוד קשה לי, כי יש בי חלק שמתעקש לרצות לפקפק ולא רק להיות בחוסר אמון אלא באמת להוכיח את חוסר המציאות של יוֹפִי. ואני רוצה מאוד לעשות את הצעד ולבקש את עזרתך.

המדריך

פתח את לבך והברכה שיש כאן תזרום לתוכו. אמור את המילים, "אני רוצה לוותר על השלילה שלי. אני רוצה לראות את האמת של האל שבפנים." אמור את המילים האלה. אז זה יהיה, זה חייב להיות, כי זה הייעוד שלך, זה הטבע האמיתי שלך. האחר אינו אלא חלום רע זמני, אבל זה חלום בעל מטרה ומשמעות עמוקים, חלום שהוא משימה. חייך הארציים הם חלומות שהם משימות.

שאלה

יש הרבה יותר התנגדות בינינו כלפי ההיבטים החיוביים יותר של הנתיב שלנו - כמו מדיטציה, דימיון מונחה ויצירת קשר עם העצמי הגבוה שלנו, עם אלוהים ועם המשיח - מאשר לתת ביטוי לעצמי הנמוך שלנו. אני אישית מאמין שהאחרון משמש לרבים מאיתנו כחיץ נגד הביטוי החיובי שלנו. אני מאמין שכעת אנחנו צריכים לתת דגש הרבה יותר גדול לביטוי החיובי שלנו. האם תרצה להגיב?

המדריך

חלקכם אולי כבר חשו שהנתיב הזה משך בתחילה טיפוס אינטלקטואלי יותר של אדם, אבל אינטלקטואלי בצורה עמוקה יותר ממה שבדרך כלל מבינים. אנשים שפתוחים למדי לאמיתות דתיות ורוחניות סגורים בדרך כלל לדרך הוויה עצמאית יותר, לאמיתות של רמות תודעה פסיכולוגיות עמוקות יותר.

לעומת זאת, מי שפתוחים יותר לחשיבה פילוסופית פסיכולוגית ועמוקה, נרתעים מכל מה שמזכיר להם את הדת המסורתית. קשה להעביר אמיתות רוחניות אמיתיות מבלי להשתמש בחלק מהטרמינולוגיה של הדת המסורתית. מטרתו של אלוהים היא להפגיש בין אנשים בעלי נטייה רוחנית לבין אנשים עצמאיים אינטלקטואלית ומתוחכמים מבחינה פסיכולוגית. השילוב הזה הוא באמת האדם החדש שמתהווה.

זוהי התודעה החדשה שעליה מדברים אנשים נאורים רבים. כפי שהטיפוס הדתי והרוחני של האדם - במובן המסורתי יותר - מתנגד להיבטים של חיפוש עצמי, של אמיתות פסיכולוגיות, של מציאויות פיזיות של האדם, ומשתמש ברוחניות שלו כאמצעי לחסום את האחדות וההתרחבות הזו, כך גם הטיפוס היותר אינטלקטואלי ועצמאי משתמש באינטלקט שלו - ובמה שהוא מאמין שהוא האוטונומיה שלו - כאמצעי לחסום את אותה תנועה מאחדת.

במקרה הספציפי שלך, בנתיב המסוים הזה, ברגע שהתגברת על ההתנגדות הראשונית לחשיפה אמיתית של העצמי הנמוך שלך, רצית להישאר שם כאמצעי להתנגד לתנועה נוספת של ההתפתחות שלך. להתמסר לכוחו הגדול של אלוהים, של המשיח - שהוא שליחו של אלוהים במישור האנושי - מרמזת על סכנות דמיוניות רבות שעליך להתגבר עליהן באמת כדי להיות האדם החופשי, האדם המשוחרר, האדם האוטונומי, האדם הממומש שאתה מייחל נואשות להיות.

נלחמים בכוחות החושך

שאלה

בהרצאה מס' 15- השפעה בין העולם הרוחני לעולם החומרי, דיברת על הרוחות הרבות שנמצאות סביב בן אדם, רוחות חושך ורוחות גבוהות יותר. האם הקריאה שלנו אליהם מודעת בעיקרה? איך נלחם בכוחות האופל?

המדריך

לא, זה לא מודע. ואכן, זה בעיקר לא מודע. זה מאוד מאוד נדיר שזה נעשה במודע, לפחות בכל הנוגע לרוחות החושך. אם מישהו באמת עושה את זה, הוא בעצמו חייב להיות רוח רעה מאוד. בכל הנוגע לרוחות האמת והאור, אתה צריך ויכול לקרוא להן אליך במודע.

גם אם לא תעשה זאת, ברגע שאתה מתגבר על פגם, אתה נלחם נגד העצמי הנמוך שלך, אתה רוצה יותר מכל למלא את רצון האל ולחיות בהתאם לחוק האלוהי, אתה מפיץ חומר מסוים המושך רוחות של אור כלפיך. באותה מידה אם אתה נכנע לעצמי הנמוך שלך, אם אתה מפר את החוק האלוהי, אתה מפיץ תכונה מסויימת המושכת את רוחות החושך הנמצאים לידך, כמו מגנט.

לדוגמה, כאשר אתה מפיץ כעס, אתה מושך אליך רוח של כעס. כשאתה מפיץ אנוכיות, אתה מושך אלייך מומחה כזה שיעודד אותך הלאה בפגם הזה. וכן הלאה. מה שיוצא ממך זה מה שאתה מושך אלייך. דומה מושך דומה.

יש פעילות הדדית במשיכה הזו, משני הצדדים. ולא רק סוג זה של פעילות הדדית, אלא גם למידה. אתה מבין, עם רוחות החושך זה הולך ככה: הם ממלאים משימה בעולם החושך שלהם כשהם מנצחים מישהו, במיוחד עם האנשים שאוהבים את אלוהים. הם מאוד להוטים למשוך אותם מאלוהים. הם לא צריכים להיות טרודים עם פושעים. יש להם גישה אליהם בכל מקרה.

אבל הם להוטים במיוחד לכבוש אנשים שאוהבים את אלוהים, המחפשים את אלוהים, כדי שייוכנעו לחולשותיהם. הרוחות זוכות לתגמולים מיוחדים בעולמן על עבודה כזו. והן יודעות היטב שהן לא יכולות להשיג שום דבר על ידי ניסיון לעורר אנשים לעשות כל סוג של רשעות שהיא זרה להם, אבל הן יכולות להצליח עם הפגמים הבלתי מזיקים לכאורה שמושכים אדם כזה, לאט אבל בטוח, הלאה לתוך החושך, הדיכאון העצמי, מצבי רוח של בוז עצמי, ובכך לתוך נפרדות מאלוהים.

לא כל כך הפגם כשלעצמו הוא שמזיק, אלא שהאנשים  נגעלים מעצמם ועלולים בכך לוותר כליל על המאבק. להיתקל באותו פגם בפני עצמו זה לא רע, בתנאי שמכירים בו ולומדים ממנו על ידי אימוץ הגישה הנכונה והבונה.

למען האמת, אין התקדמות אפשרית בלי מעידה. אבל כשמסתכלים על המעידה בגישה של חוסר תקווה וגועל עצמי, אז העננים נעשים גדולים יותר ויותר. ואז אדם מסתבך יותר ויותר עם הרוחות האפלות בהתאמה וביחד עם עולם החושך.

אתה לא צריך לבצע פשע כדי לחיות בעולם החושך. יש תנודות אחרות שיכולות להשיג זאת. אבל, יחד  עם זאת, האדם מסרב להיות מכשיר לכוחות החושך, אם אתה נלחם - ואתה יכול לעשות זאת רק על ידי הכרת הפגמים שלך היטב, כי רק באמצעותם הרוחות האפלות יוכלו לפתות אותך - האם אתה יודע מה קורה?

הרוח האפלה תעלה גבוה יותר בהתפתחותה - היא תלמד. לא ישירות, לא מיד, כי היא עדיין כל כך בחושך שבהתחלה היא תדע רק תבוסה. התבוסה הזו תעלה לה במעמדה, כך שהיא תסבול, ורק הסבל הזה יקרב אותה לאלוהים. כי רק אז היא תפנה לאלוהים, כמוצא אחרון, בייאוש מוחלט.

כל עוד היא יכולה לתבוע ניצחונות בעולם האופל שלה ויש לה כוח שם, היא לעולם לא תפנה לאלוהים. אז כל ניצחון, אפילו הקטן ביותר, של כל בן אדם, גורם לתגובת שרשרת אדירה ביקום בקרב ישויות שאתה אפילו לא מודע להם.

אם היית יכול לדעת כמה אתה משיג על ידי הניצחון שלך, לא רק מבחינתך עצמך והסביבה הקרובה שלך, אלא גם עבור כל כך הרבה רוחות, היית מנסה באמת הרבה יותר. ולא רק רוחות רעות מושפעות מהניצחון שלך, אלא גם רוחות שוגות שאינן שייכות לשום מקום. לעתים קרובות הן נמצאות סביבך ולומדות מהניצחון שלך בצורה הרבה יותר ישירה מאשר הרוחות האפלות האלה.

אם כך, כאשר אתה מתגבר על עצמך, אתה למעשה חלק חיוני מתוכנית הישועה הגדולה. אז אתה חייל פעיל בלחימה. אתה חייל בחזית. וחייל בקו קדמי צריך נשק טוב יותר, יותר כוח, והגנה טובה יותר מאשר מי שלא נלחם בחזרה, או מי שנמצא בעורף. הנשק והכוח מגיעים אליך מעולם הרוח של אלוהים בהנחיה, בהארה, בהכרה.

המציאות של הרוע בתחום הספירה שלכם, נידונה בהרצאה מס' 248: שלושה עקרונות של כוחות הרשע - האנשה של הרוע. כן, נסו ללמוד כל שיעור שיש באירועים מאתגרים. אבל היזהרו מהסכנה של דרמטיזציה יתר, של השקעת אנרגיה רבה מדי באירוע. אתם עלולים להיות מחובר מדי לאירוע ולהשלכותיו, מה ששוב משחק ישירות לידי הרוחות הרעות שמנסות להסיח את דעתכם מהכיוון שאתם לוקחים. שחררו והמשיכו בעבודה שלכם, במשימות שלכם בחייכם.

לעולם אל תשכחו שאנחנו תמיד שם איתכם, לא משנה עד כמה קרוב מותר לרוחות האפלות לבוא אליכם בזמנים מסוימים. אנחנו שומרים עליכם ודואגים שהם לעולם לא יעברו את הקו שלהם. המילה האחרונה היא תמיד שלכם! האם אתם מרשים לעצמכם לדעת מאיפה מגיעות המחשבות וההחלטות שלכם? האם אתם רוצים להקשיב לקולות האלה, או אולי לפנות לקול שלפעמים יותר מרוחק וקשה יותר להבחין בו?

בזמנים כאלה אתם צריכים לעמוד על הרצון שלכם להישאר עם אלוהים ולשרת אותו חזק עוד יותר. אתם צריכים לפקפק בדרך הקלה ביותר שבאה אליכם. כאשר אתם עושים זאת, אתה תמיד תנצחו, כפי שאלוהים חייב סוף סוף לנצח את השטן. האור של המשיח הוא החזק ביותר שיש, ואיתו אתם חייבים להיות מוגנים.

שאלה

הבה נדמיין שכל האנושות, כלומר כל פרט, יבחרו בקו ההתנגדות הקטנה ביותר וייכנעו לעצמי הנמוך, ויטפחו אותו במקום להילחם בו. מה יקרה מנקודת המבט שלך?

המדריך

הספירות החופפות שתיארתי ישתנו במראה שלהן. האנושות תחזק ותגדיל את הספירות הדיסהרמוניות, שיכריעו לחלוטין את הספירות ההרמוניות של אור, אמת, אהבה ואושר, ותדחוף אותן לרקע, כך שתוכלנה להשפיע פחות ופחות על בני האדם.

כתוצאה מכך, תהיה השפעה רק לכוחות הדיסהרמוניים. האנושות תספק כל הזמן חומר לעולם החושך, והשפעת עולם החושך, בתורו, תהיה הרבה יותר גדולה עליכם.

מצד שני, הבה נדמיין שוב שכל המין האנושי - כל אדם בודד - ילך בנתיב השלמות. נתיב זה יהיה שונה עבור כל אדם, כי מה שעשוי להיות נחוץ עבור אדם אחד עשוי להיות קשה מדי עבור אחר. אולם אם כל ילדי האלוהים, בכל רמת התפתחות שהיא, ינסו כמיטב יכולתם, ספירות החושך והחוסר הרמוניה, רוע וקנאה, שנאה ודעות קדומות, מלחמה ותאוות בצע, היו נפטרים מהם ומתמוססים בהדרגה.

הבריאה האלוהית, לעומת זאת, לעולם לא תוכל להתמוסס; אפשר רק לדחוף אותה לרקע כך שהיא לא יכולה להשפיע על העולם החומרי כל עוד הגישה השלילית נשארת בשליטה שם. חוסר הרמוניה על כל היבטיה, יכולה וחייבת בסופו של דבר להיהרס ולהתמוסס. אז, תוכלו לראות היטב לא רק איך עולם הרוח משפיע עליכם, אלא גם איך אתם משפיעים עליו.