פסוק מס' 7: מהי משמעות האמירה "הכל פועל יחד לטובה למי שאוהב את אלוהים?"

המדריך: הבה נבחן את ההצהרה הזו של כתבי הקודש כדי למצוא את משמעותה העמוקה יותר. המילים "אלה שאוהבים את אלוהים" אינן אומרות רק שאתם מאמינים באלוהים או שאתם מתיימרים לאהוב אותו או שאתם מדקלמים תפילות ספורות.

כידוע, אהבת האל האמיתית פירושה לעבוד מבחינה רוחנית, להתפתח ולהכיר את החוק האלוהי על כל היבטיו הפסיכולוגיים כפי שהם נוגעים אליכם באופן אישי. אתם צריכים להכיר את עצמכם כל כך ביסודיות שלא רק המעשים שלכם, המילים והמחשבות שלכם תואמים לחוק הרוחני, אלא גם הרגשות שלכם. אתם חייבים לאהוב את אלוהים בתוך הרגשות שלכם. כדי להשיג זאת, כמובן, זה תהליך ממושך.

רק אדם הנמצא בדרך של התפתחות רוחנית יכול באמת לאהוב את אלוהים. איך אם כן נוכל להסביר ש"כל הדברים עובדים יחד לטובה?" וזו אכן האמת חברים שלי! עבור האדם שהולך בנתיב ההתפתחות וההיטהרות, כל מה שקורה חייב להיות לטובה!

רק כשהגעתם לשלב מסוים של התפתחות, תבינו את אמיתות המילים הללו. אין טרגדיה לכאורה, תקלה או ביש מזל שלא טומנים בחובם טוב עבור מי שהולך בנתיב הזה ובכך מוכיח את אהבתו לאלוהים. יחד עם זאת, רבים כל כך מכם אינם יודעים זאת.

אתם עדיין חיים באשליה שזהו עולם של מקריות ומזל, או אפילו עולם של חוסר צדק. למרות שאתם אולי לא חושבים שזה נכון, רבים מכם מרגישים כך. וזו הטעות הגדולה שלכם והאשליה הטרגית שלכם.

מצד שני, אדם שאינו הולך בנתיב זה - במילים אחרות, אדם שאינו אוהב את אלוהים מעל הכל - יגלה שהדברים הטובים ביותר שקורים לו או לה, לא יהיו לטובה. בהמשך, הדברים האלה כביכול הטובים ביותר עלולים ליצור קשיים ומבחנים שאולי יתחילו לפעול לטובה רק בגלגולים עתידיים, ברגע שהנתיב הזה התחיל.

עד לאותו זמן בהתפתחות של האדם, שום דבר אינו לטובה האולטימטיבית. עם זאת, מאותו זמן ואילך, שהיא התקופה המכרעת באבולוציה של הנשמה, כל מה שקורה, קרה ויקרה, חייב להיות לטובה.

פסוק מס' 8: האם תסביר את דבריו של ישוע, "בוא כילד קטן"?

המדריך: הגישה הכמו - ילדית אליה מתייחס ישוע היא היעדר של דעות קדומות הנחוץ כל כך בגישה לכל הנתיב הזה. דעות קדומות הן משהו מאוד נפוץ וכללי. אנחנו יכולים להבחין בבני אדם שסובלים ללא הרף בגלל דעות קדומות של אחרים. למה הם סובלים? אם יש כאן עקביות, זו אינדיקציה טובה לדימוי ורוב הסיכויים שהם עצמם בעלי הדעות הקדומות הכי גדולות, אולי בצורה אחרת.

דעה קדומה היא חומה של חושך, בעוד שילד הוא בדרך כלל נטול דעות קדומות, דף לא כתוב, לפחות בכל הנוגע לגוף העדין החיצוני. כל ההשפעות הללו שיוצרות מאוחר יותר דעות קדומות ודימויים, עדיין לא קיבלו הזדמנות לעבוד ולבנות חומה כזו. לכן זו הסיבה שילדים יכולים לעתים קרובות לגשת לאמת בעיניים צלולות יותר מאשר מבוגרים.

בסיכון לשעמם אתכם, אני חייב לחזור שוב לדימויים (הרצאה מס' 38: דימויים), כי זה העניין העיקרי שלנו עכשיו. אינדיקציה נוספת לעזרה במציאת הדימויים שלכם היא לחשוב היכן נמצאות הדעות הקדומות שלכם. ומאוחר יותר, כשיותר מהדימויים שלכם יעלו על פני השטח, תבינו בבירור למה יש לכם אותם, ואיזה מנגנון הגנה ורציונליזציה גרמו לכם לאמץ אותם.

מה המשמעות של המילה "דעה קדומה" עבורכם מבחינה רגשית? לכל אחד יש מושג אחר אודות המילה הזו. מה שאנשים בדרך כלל הכי רגשיים לגביו נוגע לדעה הקדומה שאליה הם במקרה רגישים ביותר, והם מתעלמים מהעובדה שדעות קדומות קיימות גם במיינד שלהם. אולי אלה אפילו יותר חזקות מאלה שהאדם פוגש אצל אחרים.

מי שרדוף כל הזמן על ידי דעות קדומות של אחרים מוצא כאן דפוס להתבונן בו, לחפור בו. זו תהיה אינדיקציה חזקה שיש דימוי בנשמה שמושך באופן מגנטי דעות קדומות. לכן אתם משליכים על אחרים את מה שאתם בעצם מרגישים בדרך אחרת בעצמכם.

עוד רמז, יקרים שלי: חישבו במה אתם כל הזמן מתעסקים. עבור אדם אחד זו תהיה דחייה, עבור אחר דעה קדומה, עבור שלישי הפחד שמישהו יגנוב לו משהו, לכל אחד יש משהו שמטריד אותו. תהיו ברורים לגבי שלכם. אל תמשיכו לחיות עם כל הרגשות האלה מבלי לברר אותם. לאחר שתבהירו אותם, תקבלו מושג טוב מה לחפש.

יש כל כך הרבה שמרגישים דחויים. אלה שחשים כל הזמן דחויים צריכים לחשוב, "אולי אני דוחה אחרים בצורה כזו או אחרת." זה עשוי להיעשות מתוך פחד, זה עשוי להיעשות כי אתם כל כך מפחדים מדחייה שאתם דוחים אחרים לפני שהם יכולים לדחות אתכם. ואז, כשהם מגיבים, אתם נפגעים בגלל שדחו אתכם. כן, יקירי, זה נמשך ללא הרף. אנחנו רואים את צורות הנשמה הללו.

רק בן אדם חכם ביותר יגיב לאובססיה שלכם עם דחייה בצורה כזו שהמעגל הזדוני ביניכם יִמָּנַע. כלומר, אדם בוגר לא יילכד בזה. אבל רוב האנשים, בצורה כזו או אחרת, כל כך חסרי ביטחון שלגישה ההודפת ומרחיקה שלכם תהיה השפעה עליהם. ואז אתם לא מבינים ופוגעים אחד בשני ודוחים אחד את השני.

הדרך היחידה לשבור את המעגל היא לא לחכות שאחרים יהיו הראשונים שיפתחו לכם את זרועותיהם, למרות תמונת הנשמה שמראים הזרמים הרגשיים שלכם. שיכחו מהיהירות ומחוסר הביטחון שלכם, ופיתחו את זרועותיכם בעצמכם, אז תראו מה קורה.

פסוק מס' 9: למה התכוון ישוע כשאמר: " עד שלא תאכל מבשר בן האדם ותשתה מדמו, אין לו חיים בתוכך".

המדריך: כמובן, אתם מבינים, ידידי, שהאימרה הזו היא סמלית לחלוטין. כפי שאמרתי שוב ושוב, הבשר מציין את חומר האדמה שיש לקבל. השאלה לאנושות סובבת תמיד סביב חוסר הרצון לקבל את קשיי החיים עם כל המכשולים.

אתם דוחים את החומר, אתם דוחים את הקושי של החיים, אתם מנסים לברוח מהקשיים האלה באמצעים שונים, לרוב לא מודעים. הטמעת חומר - המסומל בגופו של ישוע שהגיע מהאדם - פירושו לומר כן לחיי האדמה האלה ולכל מה שהם מייצגים, טוב ורע.

הכל כלול בזה. זה עשוי להיות תרגיל גישור טוב לחשוב מה כוללים חיי כדור הארץ ומה עלינו  לקבל. אנשים רבים דוחים דברים שונים, אפילו דברים טובים, או מתוך פחד לחטוא, או חוששים שדברים טובים אלה מביאים אומללות מוגברת. הסמליות של דמו של ישוע היא כאב. דם קשור לכאב. אתם גם צריכים לשתות כאב, חברים.

שוב, קבלו את זה במקום לברוח מזה. קבלו את זה בצורה בריאה, לא להימלט מזה. קבלו את זה כתוצר לוואי הכרחי של החיים ומצב חוסר השלמות הזמני שלך. קבלו את זה כאפקט שגרמתם לו להתחיל דרך הסיבות הפנימיות שלכם. ואם תשתו את הכאב במקום להתרחק ממנו, תקומו לתחייה ותצאו מכאב, כפי שהוכיח ישוע במותו ובתחייתו הרוחנית. זו הסמליות של המילים הללו.

פסוק מס' 10: האם תוכל להסביר את הפסוק בתנ"ך: "דבר אלוהים ניתן למשה: אתה תתן חיים עבור חיים, עין עבור עין, שן עבור שן, יד עבור יד, רגל עבור רגל, בְּעִירָה עבור בעירה."

המדריך: המשמעות של המילים הללו הובנה בצורה לא נכונה על ידי המין האנושי. זה פורש כמשמעות שאלוהים הוא אל מעניש ואכזר ומשיב לאנשים כגמולם. כמובן, זה לא כך והמילים מעולם לא נועדו לרמוז על כך. המשמעות האמיתית פשוט מאשרת את הצדק המוחלט של החוק הקוסמי, או של החוק הפסיכולוגי הפנימי שלכם. ככל שתעבדו יותר על הנתיב של חיפוש עצמי, כך תגלו שזה כל כך נכון.

אתם תמצאו איך אתם גורמים לכל הקשיים שלכם. כבר הפסקתם להתייחס למילים האלה כאל תיאוריה בלבד, אבל ככל שתתקדמו טוב יותר, כך תבינו באמת איך ולמה אתם גורמים לקשיים שלכם. על ידי כך, אתם משיגים את המפתח לשינוי בחיים שלכם.

רובכם התחלתם את החיפוש העצמי הזה בתום לב, אך בשלב מוקדם זה אתם בקושי יכולים לראות כיצד אתם אחראים לחוסר המזל שלכם, ולפיכך, עד כמה היקום הזה הוגן ומדויק. רק כאשר אתם מגיעים לעומקים פנימיים מסוימים, אולי לאחר זמן רב של מאמץ קשה וכן, אתם מתחילים לראות בבירור מה בכם הביא באופן מדויק כל כך את הקושי שאתם מרגישים אי- צדק.

ככל שתיצרו יותר קשרים מסוג זה, כך תוכלו להבין טוב יותר את המשמעות האמיתית של אחריות עצמית ושל צדק אלוהי, ללא כל מחשבה על עונש וגמול. אתם מתחילים להבין שכל מה שאתם פולטים ומשחררים, לא משנה כמה נסתר או עדין, מוחזר אליכם. ואתם מרגישים ויודעים עמוקות שזה לא נובע מחוק נוקשה, לא גמיש וחסר רחמים - אלא זה החוק הפנימי שלכם.  בכך אתם מבינים את תהילת האהבה והחוכמה של אלוהים. ככל שתבינו טוב יותר את הסיבות וההשפעות שלכם, כך עליכם להיות משוכנעים יותר מהפלא של הבריאה המיטיבה הזו. זו המשמעות של המילים הללו. הפריטים השונים שצוטטו באימרה זו הם כמובן סמליים. אם אתה רוצה שאעשה זאת, אסביר את המשמעות של סמלים אלה.

עין: העין מסמלת את הראייה, היכולת לראות, לא רק כלפי חוץ, אלא גם את האבחנה והמראה של הנוף הפנימי. במילים אחרות: הבנה. ככל שאתם מבינים יותר את עצמכם, ככה אתם מבינים טוב יותר אחרים. אתם יודעים את זה. אבל גם, ככל שתבינו יותר, כך יבינו אתכם טוב יותר. ייתכן שהאמת הזו בצבצה אצל חלקכם כאשר התקדמתם באופן אמיתי והערפל והעמימות של הבלבול שלכם הוסרו.

כשהערפל מתפוגג, העצמי האמיתי שלכם מתגלה אוטומטית ואחרים קולטים אתכם גם כן. אין דרך טובה יותר או אחרת למצוא שזה נכון מאשר דרך הנתיב לחיפוש עצמי, להבנה עצמית ולניתוח עצמי. כל אחד מכם שהגיע לניצחון כלשהו בתוכו, יבין בדיוק למה אני מתכוון; לא רק מבחינה תיאורטית, אלא באמצעות חוויה של האמת הזו. הראייה וההבנה האמיתית שלכם מתחילות רק כאשר אתם רואים ומבינים את עצמכם. ועל פי אמת מידה זו, תובנו.

עם הבנה כזו, תראו שלמשמעות המילים הללו יש הִשְׁתַּמְּעוּת חיובית ולא שלילית. זה לא אומר: "אם תעשה לא בסדר, אתה תיענש כגמולך." זה אומר: "כפי שאתה רואה ומבין את עצמך ואחרים, כך אתה מאפשר, על ידי הרמת המסך, להיראות ולהיות מובן."

חיים: אם אתם מרפאים את עצמכם מהקונפליקטים שלכם, אם אתם משלבים והופכים לאחד בתוך עצמכם, אתם הופכים לחיים וקיימים- חיים באופן תוסס. במידה קטנה אלה מהחברים שלי שבאמת עובדים על הנתיב הזה חוו את זה כאמת. אולי חוויתם את זה רק באופן זמני; עם  זאת, אתם יודעים על מה אני מדבר. אתם מבינים את המילים האלה במובן עמוק יותר מאשר רק בתור תיאוריה.  היו אותם רגעים של מציאת האמת בתוככם שפתאום העייפות שלכם, המוות שלכם הוסרו מכם. אתם מהדהדים את החיים. אתה הינכם החיים. ולכן אתם נותנים חיים לאחרים. כוח החיים חודר דרככם ומוצא לכם מכשיר באמצעותו תוכלו להתבטא רק כשאתם חיים, כשאתם כוח החיים. יש לכם השפעה נותנת חיים על אחרים. החיים יכולים להתקיים רק עם האמת.

היכן שהאמת מטושטשת על ידי הפחד שלכם, הפחדנות והאמונה השגויה שניתן להתמודד עם החיים על ידי התחמקות, נוצר מוות. לא משנה עד כמה האמת הזמנית בכם עשויה להיות לא נעימה, התמודדות מולה מביאה לתחושה תוססת של חיים. רובכם יודעים זאת מניסיונכם בעבודה זו.

שן: מהי שן? אתם צריכים את השיניים שלכם לנשוך, ללעוס, להכין את האוכל הפיזי כדי שהגוף שלכם יוכל להטמיע אותו. המשמעות הפנימית מהותית של שן היא של מכשיר הטמעה. כאשר אתם מטמיעים את החיים בצורה נכונה, אירועים יכולים להפוך באמת לחוויה, ואתם חייבים להפעיל השפעה דומה על אחרים. מצד שני, חוסר ההטמעה שלכם גורם לעיוורון.

העיוורון שלכם בתורו חייב ליצור עיוורון כלפי עצמיכם. אמרתי את זה בעבר בקשר לעין - לראות, להבין. אבל השן מתייחסת ספציפית לתהליך המאפשר לראות, בזמן שהעין מסמלת את התוצאה הסופית. לפני זמן מה הזכרתי את האופן המִדַּבֵּק  של עמדות ותגובות פנימיות. כל זה הוא הסבר לגורם הזה. אם תאמנו את עצמכם לעקוב אחר זה בהתבוננויות שלכם, תזכו להבנה מלאה של המשמעות הזו. אתם לעיתים קרובות כל כך מבולבלים ממצבים מסוימים בחייכם. אינכם יכולים להטמיע את המצב הזה כי עדיין לא מצאתם איך גרמתם לזה.

רק בהבנת הסיבות שהנעתם אותן, תוכלו להטמיע כראוי את חייכם. בכל פעם שאתם מבולבלים, זה אומר שלא הבנתם נכון ולא הטמעתם את החוויה. זה יוצר רגשות שליליים שחייבים להשפיע על הסביבה שלכם.

אנשים שחיים עם גישה זו יתמודדו עם כל אירוע שיִקָּרֶה בדרכם, ברוח שונה לחלוטין מאנשים שעדיין מייחסים התרחשויות מסוימות לגורל שאינו בשליטתם. אנשים שמבינים וחיים על פי האמת הזו יקחו כל אירוע ויבדקו אותו לעומק בנוגע לתגובותיהם האמיתיות ולמגמות הנסתרות שלהם.

אם עושים זאת בכנות, תובנות מדהימות חייבות לבוא. אולי לא מיד, אבל תובנות חייבות להגיע אם אתם מתמידים. אז תראו שהתוצאה השלילית היא התרופה היחידה, המרפא היחיד שאתם צריכים כדי לשנות את הגישה השגויה הבסיסית. זו, ורק זו, הטמעה נכונה של החיים וחוויותיהם. לעתים קרובות אתם סובלים כי אחרים לא מבינים אתכם. אני מבטיח לכם שזה קורה רק כי בדרך כלשהי לא הטמעתם את החיים כפי שיכולים להיות אפשריים עבורכם.

חלקכם, חבריי, חוו שאנשים בסביבתכם פתאום התחילו להגיב אחרת כלפיכם, למרות שהם עצמם לא הלכו בנתיב כזה. עצם הצמיחה והשינוי הפנימיים שלכם איפשרו לאחרים סביבכם להגיב בצורה חיובית יותר כלפיכם.

באותה מידה בה אתם מטמיעים, כך אתם משפיעים על אחרים, ומאפשרים להם בעדינות, במידה מסוימת, גם להיטמע קצת יותר טוב.

יד: מה מייצגת יד? יש למישהו מכם רעיון? [נתינה. חֲבֵרוּת. פְּעוּלָה. לקיחה]    לוקחים ונותנים- כֵּן. כל האקשן הזה כולל את כל זה - ועוד. היד היא הכלי שבעזרתו אתם עושים, מייצרים, מוציאים לפועל רעיון; שאיתה אתם נותנים, לוקחים, מקבלים; שניתן להאריך בחֲבֵרוּת. מכאן שסמל היד מייצג סוג מסוים של פעולה, ולכן גם "פעולה מחדש". כפי שאתם פועלים ומגיבים, כך יינתן לכם.

אני ממש לא צריך לפרט את זה. כולכם יודעים שזה נכון, לא רק בתור מושג דתי ידוע, אלא גם מניסיון העבודה האישית שלכם כשאתם עובדים על עצמכם. זה שונה מאוד מהמושג גמול. מחשבות ורגשות הם גם פעולות ותגובות. בהכרח יש להם השפעה על אחרים וההשפעה הזו חוזרת אליכם.

רגל: מהי רגל? [לנוע, לעמוד על, התקדמות].  שוב, פעילות, אבל מסוג אחר. הבה נבחן את ההבדל בפעילות בין יד ורגל. פעילות היד היא בעלת אופי שעשויה להתרחש מבלי לגרום לשינוי תנוחת האדם עצמו. אנשים יכולים לייצר, להפיק ולעשות דברים עם הידיים בזמן שהם נשארים במקום. זה מסמל סוג מסוים של פעולה פנימית. פעולות כאלה עשויות להיות משמעותיות וחשובות, אך רק באופן מצטבר.

אם שורה שלמה של פעולות כאלה מצטברות, הן מצביעות על דפוס אינהרנטי; הן מראות על עיקרון ותפיסת חיים בסיסיים. במילים אחרות, פעולות היד מסמלות את הפעילויות והתגובות היומיומיות שלכם - החיצוניות והפנימיות - את האירועים הקטנים הרבים, כשלעצמם לכאורה חסרי חשיבות, ואת היחס שלכם אליהם.

פעילות הרגליים, לעומת זאת, מסמלת תנועה של האדם כולו - או היעדר פעילות אם אתם עומדים במקום. זה יכול להיות חיובי במובן של נקיטת עמדה נחרצת, של לא לברוח. או שזה יכול להיות שלילי במובן של מבוי סתום או קיפאון. כפות הרגליים מערבות את כל הגוף - או האדם. במונחים פסיכולוגיים, מה שמיושם בחיים שלכם, תנועת הרגליים שלכם מסמלת שינויים גדולים, החלטות, גישות.

כל החיים מובחנים בין שני סוגי הפעולות הללו: הפעולות שהן בעלות חשיבות מינורית אם הן אינן דפוס חוזר: חולפות, נעות קדימה, אלו שאינן כרוכות בהכרח בפנימיות שלכם, אלא אם הן דפוס חוזר. הפעולה היא זו שלא בהכרח משפיעה על הישות הפנימית. הישות החיצונית, אולי.

אין לראות בכך שפעולות כאלה אינן מייצרות השפעות שחוזרות אליכם. הפעולות העיקריות - רגליים - מסמלות שינוי מכריע, החלטות גדולות, תנועה מניעה עצמית - או היעדרה. פעולות אלו קובעות את עמדתכם הרוחנית, את הגישה הבסיסית שלכם לכל נושאי החיים העיקריים.

אני בקושי צריך להדגיש שוב שהגישה המודעת של האדם אינה בהכרח הגישה הפנימית האמיתית, הלא מודעת. היא קובעת אם אתם בוחרים ב'כן' או ב'לא' בדרך כלפי מעלה - עם כל מה שזה דורש כדי להמשיך בה - מוכנים לשלם את המחיר על ידי התגברות על התנגדות מיוחדת. התגברות כזו מחייבת יותר תנועה או פעולה מאשר רק הידיים הקטנות שמאפשרות לכם להישאר, כביכול, במקום. מיותר לציין שלפעילות גדולה כזו יש השפעה גדולה עוד יותר על עצמכם ועל אחרים סביבכם מאשר הפעולות והתגובות השוליות. הפעילות הגדולה מבססת את מקומכם בחיים, את האירועים המרכזיים שלכם. בעזרתה, אתם בונים את גורלכם, ואיתה אתם קובעים את הפעולות והתגובות השוליות.

בְּעִירָה: יש לכם מושג מה זה יכול לסמל? [זבח. טהרה. רצון פנימי להתפתחות]

אש האהבה. הבעירה של להיות חי, של פעולה, של עשייה בצורה אורגנית נכונה. זה מכיל את כל מה שאמרתם. אהבה, הקרבה, טיהור, הכל - הניצוץ הזה, הניצוץ הבוער כלול בכל היצורים החיים. אם תאפשרו לניצוץ הזה להפוך ללהבה בוערת, במקום לקבור אותו באפר, תעוררו את הניצוץ אצל אחרים. זה הניצוץ האלוהי.

הזכרת "חוק פסיכולוגי פנימי". אתה מוכן להסביר את זה בבקשה?

המדריך:לא משנה אם אתם קוראים לזה חוק פסיכולוגי או קוסמי. זה אותו דבר. עם זאת, כאשר אני מתייחס ל"חוק קוסמי", אתם אוטומטית חושבים על משהו הרחק מחוץ לעצמכם. כשאני אומר "חוק פסיכולוגי", אתם משייכים אותו אוטומטית לעצמכם, כפי שצריך. האחרון מכוון את החשיבה והתחושה והתפיסה שלכם לערוץ נכון יותר; אתם לוקחים אחריות עצמית כשאתם יודעים שזה אתם, שזה החוק שלכם.

אבל "חוק קוסמי" נראה לכם כאילו זה משהו שאין לו שום קשר אליכם. זה נראה שיסדו אותו  מבחוץ, ואין לכם שום השפעה עליו. זו טעות, גם אם היא רק בתחושה מעורפלת. במציאות, השניים זהים.

שאלה: כפי שכבר ציינת, כל הטקסט הזה נלקח מהמסגרת שלו וקיבל משמעות מעוותת. זה מרמז על פחד שלילי, כאילו זה הכלל שלפיו יש לשלוט על האדם ולהגיב בהשבת גמול ע"י הצדקת הכתובים.

המדריך: כמובן. זוהי אי הבנה אנושית טיפוסית לחשוב על זה במונחים של תגמול, ולא במונחים של סיבה ותוצאה בשל חוק צודק להפליא שהוא רחמים, חסד, חוכמה ואהבה.

פסוק מס' 11: ב'בשורה על פי מתי' פרק ה', פסוק 38, ישוע אומר: "שמעתם שנאמר עין תחת עין ושן תחת שן, אבל אני אומר לכם, אל תתנגדו לרוע."

המדריך: כן. הבנת המשמעות האמיתית של הציטוט שאנחנו דנים בו תראה לכם שהצהרתו של ישוע אינה סתירה כלל. זה אולי נראה כך, זה אולי נראה כמו פרדוקס מצד אחד, או תיקון מצד שני. זה אף אחד מהם. זוהי רק הגברה, הרחבה.

עם ההבנה שאתם משיגים משהו בנתיב הזה, אתם חייבים לראות שכל הרוע נוצר מעצמו, ולכן זה השיעור והמרפא שלכם. זוהי הדרך היחידה שבה אתם יכולים ללמוד לשחרר את עצמכם מהגורמים הפנימיים האחראים. התנגדות לרוע, מתורגמת למונחים של חייכם האישיים ותגובותיכם, פירושה הירתעות שלכם מההשלכות שאתם אחראים להן, במישרין או בעקיפין, ולכן לא לומדים מהחיים.

זוהי הגישה שבה אתם מאשימים אחרים, את אלוהים, הגורל, החיים, במקום למצוא את הסיבות האישיות שלכם. זוהי נסיגה מהחיים, או אנטגוניזם נגדם, עקב הכישלון להבין את המשמעות האמיתית של החיים. "להתנגד לרוע" פירושו כל זה. כל עוד אתם מתרעמים על התרחשויות מסוימות בחייכם, כל עוד אתם מתנערים מאחריות להתרחשויות כאלה, אתם לא יכולים אפילו לתכנן למצוא את האחריות הזו. כך אתם לא במציאות, במובן האמיתי שלה.

על ידי התמודדות ישירה עם עצמכם באומץ, אתם חייבים בסופו של דבר למצוא את הסיבות שלכם ולהשתחרר מהתובנה הזו. אינכם צריכים להסתכל על גלגולי העבר, כי אם אתם באמת רוצים, אתם תמיד יכולים למצוא בתוככם, בהווה, את השורש שגרם ל"רוע". אז האמירה הזו של ישוע אינה סתירה, אלא משמשת רק להרחיב ולהעצים את המשמעות.

לכל האמירות בכתבי הקודש יש משמעות הרבה יותר עמוקה ממה שמרמזים מעל פני השטח. אם תתפסו את המשמעות הזו העמוקה יותר, תשיגו הבנה שונה לחלוטין של כתבי הקודש.

פסוק מס' 12: מהי המשמעות האמיתית של "להפנות את הלחי השנייה"?

המדריך: לשבור את המעגל הזדוני של אינטראקציה שלילית בין בני אדם. אתם, בנתיב שלכם, גיליתם לא פעם את המעגל הזדוני הערמומי הזה שנמשך ונמשך, המנציח לעד את השליליות בין אנשים על ידי הצדקת הגישה ההרסנית של האדם עצמו, באמצעות הגישה ההרסנית של האדם האחר. כמובן שתמיד הרבה יותר קל לראות את ההרס שבאחר ולהתייחס לזה כסיבה, הסיבה העיקרית לתגובה של האדם עצמו.

יש לזה באמת אותה משמעות כמו "אל תתנגד לרוע". שוב אני רוצה להדגיש שלא לבלבל את זה עם סיבולת פסיבית, כאשר אולי מתאים לקום ולהילחם על מה שנכון. להפנות את הלחי השנייה פירושו רק להשתמש בכוחות הבידול וההבחנה שלכם, לשפוט מתי להלחם בחזרה עשוי להיות הנצחה של תוקפנות ומעורבות נוספת עם רוע, ללא תכלית וללא סיכוי להמיס את האינטראקציה השלילית.

אולי נוכל לומר שעמידה על זכות באופן חיובי יכולה להתרחש בצורה פורה רק כאשר אתם באמת מלאים במניע אחד בודד: לקדם את רצון האל; לבטא את המשיח שבכם; לחשוף את עצמכם, להתייצב לצד האמת, ללא רווח אישי בשום צורה או רמה.

כשאתם נלחמים, אתם חייבים להילחם עבור: עבור האמת, עבור הצדק, עבור מטרה טובה; ולא נגד: נגד מישהו שהכעיס אתכם. כאשר אתם מוּנָעִים על ידי המטרה של אלוהים, בִּמְקוֹם על ידי הרצון העצמי שלכם והגאווה שלכם, אתם תרגישו חזקים ובטוחים ולכן לא מעוכבים ומרוסנים על ידי אשמה.

להפנות את הלחי השנייה משמע, בטרמינולוגיה אחרת, לשחרר את המקרה הצדקני- עצמי ולהסתכל אל תוככם, היכן שייתכן ואתם תורמים לאינטראקציה השלילית, היכן שאתם אולי מסיתים את היריב שלכם לפעולה אגרסיבית. זה הרגל שאתם חייבים לתרגל שוב ושוב.

עליכם ללמוד לוותר על הפיתוי לצדד בעמדה צדקנית- עצמית, שתמיד אפשר לעשות איתה רציונליזציה על ידי התרכזות מוחלטת בעוולות של האדם האחר. לפעמים העוולות האלה קיימות בפועל. בפעמים אחרות הן קיימות רק במשאלה שלכם, בעיוותים שלכם, ברצון שלכם לא לקחת אחריות על העצמי הנמוך שלכם. להילחם בגישה כזו אכן גורמת נזק ומנציחה את הרוע.

בנתיב הזה, אתם לומדים שהקורבן הוא לעתים קרובות אחראי, כמו מי שביצע את העוול. ואיזה שחרור זה! רק כאשר תחיו את הצו הזה, תמצאו הערכה עצמית בטוחה וכוח אמיתי להילחם, כשזה רצוי והכרחי. האזיקים שאתם מרגישים כעת לעתים קרובות כל כך כשאתם יודעים, בנפש שלכם, שהלחימה תהיה מתאימה, הם בדיוק תוצאה של לחימה בדרך הלא נכונה; של התעקשות על עמדתכם המתחסדת מבלי להסתכל אל תוך עצמכם.

אז "להפנות את הלחי השניה" פירושו בדיוק לקטוע את המעגל הזדוני הזה על ידי לקיחת אחריות על עצמכם, על ידי הסתכלות על הנושא באור חדש ובגישה רעננה. כפי שהייתם עדים כל כך הרבה פעמים, הדבר מסלק מיד את ההרס משני הצדדים ויוצר אחדות, הבנה ואהבה. בקיצור, המשיח יכול למלוך בנפשם ובתודעתם של המעורבים באינטראקציה שכזו.

שאלה: מדוע כל הדברים הללו לא הוסברו בבהירות מספקת כדי שלא ניתן היה להבין אותם לא נכון?

המדריך: חבריי היקרים, כל עוד הצמיחה הפנימית של האדם אינה מפותחת מספיק, אין שום דרך להבין משמעות רוחנית, בין אם היא מבוטאת בצורה ברורה וישירה כך שניתן לשלול אי הבנה, או להעביר בצורה אלגורית ועקיפה. למעשה, ככל שההסבר ישיר יותר, כך הוא מסוכן יותר למי שהבנתו לא הגיעה לרמה גבוהה יותר באמצעות התפתחות.

אפילו היום, כאשר האנושות מפותחת יותר במובנים רבים, אם התכנים שלי היו מוצגים לאנשים שרחוקים מחשיבה כזו, מושגים כאלה, רעיונות כאלה, לא ניתן היה להבין את דברי. על אותם מעטים – שהתכנים עשויים היו להיות הגיוניים עבורם זה היה משפיע באופן גרוע יותר מאשר אם  לא היו מבינים כלל. הם היו מוּעָדים להבין באופן שגוי- וזה בכלל לא זהה לאי הבנה - ולכן פגיעה היתה בלתי נמנעת.

שאלה: כמה אמירות בתנ"ך ברורות גם היום. לדוגמה, "אל תעשה לאחרים מה שאתה לא רוצה שייעשה לך." זה דומה במשמעות, אבל הרבה יותר ברור.

המדריך: אני יכול רק לחזור על כך שאמת גדולה לא יכולה להתגלות למי שעדיין אינו מסוגל להבין. אותו אדם נוטה להבין לא נכון את ההסבר ה"פשוט", כמו את ההסבר המוסווה. אבל עבור אלו שיכולים  להבין, לאמת הנסתרת, החבויה בסמלים, יש משמעות והתגלות נוספות שלא ניתן למצוא באמירות  פשוטות.

היום, כשההמונים מבינים הרבה יותר ממה שהם הבינו לפני אלפי שנים, האמת יכולה להינתן בצורה ישירה יותר, פחות מצועפת אבל עדיין, אי אפשר להימנע מאי הבנה, ולכן יש לשקול היטב את המינון או הפרופורציה, כמה סיכון אפשר לקחת, כמה אפשר לחשוף. לפעמים יותר אמת יכולה להשפיע גרוע יותר ולהוביל לנזק גדול יותר מאשר פחות אמת. שכן אמת לא מובנת מובילה לחצי אמת שהיא המסוכנת מכולן.

הרבה מזה קרה ובטח יקרה בעתיד. אי אפשר להימנע מכך, כי התועלת לאותם מעטים שמפיקים הבנה אמיתית מהאמת הנגלית תאזן אותה. זו הסיבה שחייבת להיות שקילה מתמדת בין התועלת לבין הנזק שהאמת יכולה להביא. הסתרת התחושה הפנימית מאחורי סמלים היא דרך אחת שבה ניתן להשיג את ההתחשבות בכל אחד משניהם. הסמליות מגינה על האמת מפני מי שיבינו אותה לא נכון וינצלו אותה לרעה. והיא מגלה את האמת למי שמוכן לכך.

אבל מאחר שאף אחד לא מפותח ופתוח לחלוטין בכל תחומי הווייתו, אלו שהעבירו את האמת, שתרגמו אותה, ציטטו לא נכון, לא הבינו ועיוותו את המשמעות המקורית. כל מי שעשה זאת אי פעם, עשה זאת במובן אחר. אבל זה לא קרה בגלל שהאמת הוצגה בסמלים ובמשלים, אלא בגלל שהבנתו של האדם לא הייתה מספקת. זה היה גרוע יותר לו האמת הייתה מוצגת ישירות.

האמת יכולה להיות נשק מאוד מסוכן. אפילו האמת שאני מציג לכם יכולה להביא לתוצאה כזו. אם אנשים לא מוכנים ליישם זאת באופן אישי, במובן העמוק ביותר האפשרי, הם ישפטו אחרים, מה שעלול להיות מסוכן עוד יותר בכך שזו תהיה אמת חלקית. בלי להכיר בנטיות השליליות של עצמם, אנשים יקבלו תפיסה חדה של הנטיות השליליות של אנשים אחרים, שבה הם יכולים להתמקד ללא כל פרופורציה, תוך התעלמות מגורמים אחרים המשנים את ההשקפה הכוללת.

עם השקפה זו, הם הופכים יהירים. הם שופטים לא נכון, למרות שמה שהם רואים אולי נכון. ולימוד כזה  של אמת עשויה רק להגביר את ההשקפה השלילית כלפי אחרים, אם הם עצמם לא יחפשו בתוכם בכנות את מה שהכי כואב, וממה שהם הכי מתכווצים! האמת צריכה להיות מטופלת בזהירות ובאחריות. אם אנשים בורים מבפנים, עדיף לא להאכיל אותם באמת, אלא במקום זאת, להשאיר אותם בבורות חיצונית.

הערה: ישוע עצמו אמר, "כי האות הורגת, והרוח מחייה."

המדריך: כן, זה כך. כולכם תראו יותר ויותר שזה אכן נכון.