top of page
שאלות ותשובות > אסופה 4
סלידה עצמית / דחיה
שאלה
יש לי בעיה של סלידה עצמית. אני לא יודע מה הסיבה לזה, ואני לא יודע מה לעשות בנדון.
המדריך
טוב מאוד שאתה מודע לכך, כי לעתים קרובות אנשים מתעלמים מכך וסובלים רק מההשלכות של סלידה עצמית כזו. אם כך, זה כבר צעד טוב בכיוון הנכון. הדבר הבא לעשות יהיה ללכת עמוק מאוד ולהבין את החיים שלך, את התגובות שלך, את העצמיי הפנימי ביותר שלך.
אני מציע שתתחיל בעבודה כל כך אינטנסיבית שבה, כמובן, אתה צריך עזרה. עכשיו, כל תשובה שיכולתי לתת לך לא הייתה אומרת הרבה כי אלה יהיו מילים בלבד. זו תהיה בחלקה תיאוריה ששמעת לעתים קרובות, וחלקה עשויה להיות חדשה, אבל בכל זאת תישמע יותר מדי כמו תיאוריה. לכל מה שאגיד לא יהיה הרבה משמעות עבורך, כי זה יישמע ויהיה כללי כל עוד זו תיאוריה. הדרך היחידה שזה יהיה מציאותי עבורך היא לחשוף שכבה על גבי שכבה של היבטים בתוכך שבהם אתה מסתיר את עצמך.
אני אתן לך כמה דברים כלליים, שאולי ישמעו לך מוכרים או יהדהדו אצלך. ישנה, למשל, העובדה של לא להבין את הטוב ביותר שאתה יכול להיות בתחומים מסוימים. עכשיו, אני יודע שזה נשמע כללי, ואתה צריך למצוא את זה ספציפית. ברמה יותר שטחית, אתה לא אוהב את עצמך בגלל שאתה לא מה שהאידיאל שלך דורש ממך. אבל זה שטחי בלבד. כל עוד אתה נשאר ברמה הזו, אתה תרגיש מאוד חסר תקווה כי לעולם לא תוכל להיות האידיאל. אבל הסיבה האמיתית לעולם אינה חוסר תקווה, כי אתה יכול להביא לידי מימוש דברים רבים בך שעדיין רדומים.
כי יש בך פחד לעשות בדיוק את זה, לגעת באזורים מסוימים בך, זו הסיבה שאתה סולד מעצמך. ישנם היבטים מסוימים בחיים שלך, בתוך עצמך ובחייך החיצוניים, שאתה לא נוגע בהם, שאתה מסתפק בהסברים מאוד מאולתרים ושטחיים ונותן להם להיות. ובדיוק בגלל זה אתה לא יכול לעשות את הטוב ביותר עם עצמך. לכן אתה סולד מעצמך.
ישנם אזורים מסוימים שנראים כל כך כואבים שאתה לא רוצה לגעת בהם. אבל אני מבטיח לך, חברי היקר, שברגע שאתה באמת תסתכל על זה, הכאב לא יהיה שם. הכאב ייעלם. הכאב קיים עכשיו כי אתה חושב שאין לך כלום. אתה חסר תקווה לחלוטין, ששום דבר לא יכול להשתנות במצב הזה. עכשיו, אולי השינוי שיכול להתקיים ולהתרחש בתחומים האלה לא יהיה בדיוק בצורה שחשבת, אבל הוא יהיה טוב ונכון ומוחלט, לגמרי מספק.
שאלה
יש לי שאלה לגבי היחס הקשור לעונש שיש לאדם כלפי עצמו, שעליו דיברת. הבנתי לפני זמן מה שמחשבה רגילה שעולה לי בבוקר כשאני מתמודד עם היומיום היא, "מה לא בסדר איתי?" אני מוצא מהר מאוד תשובה למרות שהיא עשויה להיות שונה מעת לעת. האם אתה יכול להאיר עבורי קצת מידע על מקור הבדיקה המאשימה העיקשת הזו שיש לי?
המדריך
כן. שוב עכשיו, עם ההתפתחויות האחרונות, באופן כללי בנתיב הזה ובאופן ספציפי בעבודה שלך, אני מתעלה מעל כל הרבדים השונים האלה שדאגנו להם בעבר ומנסה לרדת לשורש הבעיה, שאכן קשורה להרצאה האחרונה. [הרצאה מס' 148: חיוביות ושליליות - זרם אנרגיה אחד]
כאן האשמה המתמדת היא המאבק שלך נגד הגרעין שלך בתסמונת עונג/כאב. הדחייה העצמית והפחד מהמפגש עם היבטים אלו היא כה אינטנסיבית שאינך יכול להרשות לעצמך לחוות את שני הצדדים של אותו מטבע בתוכך. לכן אתה מתרחק, אתה הודף ואתה מתכחש לשניהם - או שאתה מנסה להתכחש לשניהם – להיבטים, כל אחד באופן אחר, כל אחד ברמת תודעה אחרת.
אתה אכן קרוב מאוד להבנה הזו שבה אתה יכול באמת לחוות את המציאות שבך של מה שאמרתי כאן. אבל זו חייבת להיות הדרך. זו תהיה הדרך: תגיע באופן מלא לחיים הפנימיים כאשר לא תלחץ עוד נגד רוע ולכן עליך להכחיש את הטוב, שחייב תמיד ובכל עת להישאר רצוי.
כי זה טבע החיים, מהות החיים, המאפיין מאוד את החיים: להיות באושר עילאי עד אין קץ. כאשר האדם, באמצעות העיוותים שלו ובאמצעות פיצול עצמו, הופך את האושר הפוטנציאלי הזה להיבטים שליליים, הוא יילחם בהיבט השלילי הזה ולכן עליו להכחיש את האושר האפשרי, ולכן יהיה לו קונפליקט נוסף של כמיהה לאושר עילאי ובה בעת להכחיש זאת.
שאלה
האם אני יכול לשאול אותך עוד משהו בקשר לזה? עכשיו אני מתחיל להבין שכשאני מאשים את עצמי בצורה כזו, אני הודף את מה שאני מחשיב כחולשה, ואני מגנה את עצמי על החולשה הזו. האם ייתכן שבכך אני מגנה את עצמי בו-זמנית על התענוג שאני מוצא בחולשה זו? לכן אני מגנה את עצמי על כל סוג של הנאה, כי נראה לי ההנאה היחידה שניתן למצוא באותו זמן היא בסוג זה של מה שאני מחשיב כחולשה?
המדריך
זה לגמרי נכון! למעשה, מה שאתה אומר כאן זה ממש בדיוק מה שהסברתי. וזה רק מצריך מצידך להמשיך ולפעול ולהגדיר לעצמך באופן ספציפי שאתה לא רוצה להתרחק מזה. גם מההנאה וגם מהשליליות שבך; שאתה רוצה לחוות את זה במהותו כפי שזה שם, ולראות את זה פועל.
שאלה
אדם אחר שאל שאלה על כעס ואתה ענית, כפי שהבנתי, שהכעס הזה בא מהתסכול של ציפייה לאהבה מאחרים, של ציפייה לאישור המיוחדות שלנו, של ציפייה שאחרים יבנו אותנו באמת. וכשאתה סוף סוף מבין שזה לעולם לא יבוא מבחוץ, אתה אולי יכול להתמודד עם הכעס הזה כי אתה חייב לעשות את זה בעצמך. או.קי. איך אתה מתחיל לאהוב את עצמך? להתרחק מהרעיון שזה חייב לבוא מבחוץ, כשזה באמת היה דפוס החיים שלך. איך אתה מתחיל לאהוב את עצמך, לאהוב את התכונות המיוחדות שלך- אם יש לך אותן- לא להיאחז במיוחדות כדי לבנות את עצמך, אלא לאהוב את האינדיבידואליות שלך, נותן לעצמך סוג כזה של אישור? איך מתחילים לבנות את זה?
המדריך
ובכן, הייתי אומר שכדי לאהוב את עצמך, אתה צריך לברר למה אתה לא אוהב את עצמך. והסיבה לכך תמיד היא שיש רגשות ועמדות והיבטים מסוימים שממש לא קיבלת בתוך עצמך, רבים מהם אנושיים ומובנים ונורמליים, במובן מסוים, לא בהכרח רצויים, אבל הם נורמליים. הם חלק מלהיות אנושי.
כן, הסטנדרטים האידיאליסטים שכולכם מציבים לעצמכם הופכים קבלה כזו לבלתי אפשרית. ואז יש גם פגמים אמיתיים באופי וביושרה. כפי שאמרתי בזמן אחר של שאלות ותשובות כאן, רשמתי כל מיני דברים שהיו פגמים ביושרה. הם הדפוסים של הרמייה הנוירוטית, התיחכום המרומז של המשחק, שבאופן מאוד מאוד עדין מעביר על אחרים את השליליות שאנחנו לא רוצים לקבל בתוך עצמינו. וכן הלאה וכן הלאה. כי האדם רוצה לברוח ממשהו.
כל הדברים הללו פוגמים בכבוד העצמי ובחיבה לעצמינו. כעת, עליכם לברר את האלמנטים הללו, בקפידה, ולהתבונן בהם ולהתייחס אליהם ולשקול אותם. אם אתם מרגישים כעס ושנאה וזעם בגלל שאתם מרגישים שהייתם מתוסכלים בילדות, והמשכתם לתסכל את עצמכם כל חייכם בגלל הדפוסים השליליים שאימצתם, אז חייבים לקחת בעלות מלאה על זה. יש לחפש דרך לבטא זאת בצורה אחראית - עצמית מבלי להיות הרסני ומבלי לעשות אקטינג אאוט. זו דרך אחת, דבר אחד, שצריך לעשות.
דבר נוסף הוא שעל פגיעה ביושרה, על הדפוסים היוצרים אותה, יש לוותר. ולכן, חיבה עצמית תבוא כתוצר לוואי טבעי. זו תהיה תוצאה עקיפה. לעולם לא ניתן להשיג את זה ישירות. אתם אף פעם לא יכולים להגיד לעצמכם, "עכשיו אֹהַב את עצמי". זה לא יעבוד כך.
שאלה
אבל במידה מסוימת, כולנו מחבבים את עצמנו.
המדריך
במידה מסוימת, כמובן.
שאלה
אני מתכוון כי אנחנו חיים. אני חושב שאני מחבב את עצמי כי אני הנני.
המדריך
נכון. במידה מסוימת, כן. אבל אנחנו מדברים על עד כמה החיבה העצמית נעדרת. והייתי אומר בכל מקום שבו אתם לא ממומשים וסובלים, אתם כנראה גם פגמתם בחיבה העצמית שלכם
שאלה
אני יכול לראות שיש לי חרדה.
המדריך
לא, אבל האם אתה יכול להבין את ההקשר כאן?
שאלה
האם תוכל להבהיר זאת מעט יותר?
המדריך
מה בדיוק אתה לא מבין?
שאלה
איך אני חרד מההגנות שלי - זה מה שאני לא מבין - וכיצד אנשים אחרים גורמים לי לחרדה בדרך זו?
המדריך
בכל פעם שאתה חרד בנסיבות כאלה, יש בך חשש שאחרים ידחו אותך, שאתה לא יכול להיות באמת מי שאתה.
שאלה
נכון אני יכול לראות את זה עכשיו.
המדריך
הנה זה. ככל שתוכל להתרכז בעבודה זו כדי לזהות זאת, להודות בכך - תחילה לעצמך ואז לאלה שאיתם אתה מתחבר בעבודה זו – ככל שאתה מביע זאת יותר ומתוודה שאכן זה כך ומודה "אני מרגיש את זה עכשיו," כך אתה יכול ללכת רחוק יותר ל"מה המשמעות של זה?".
אז אתה יכול להשתמש במדיטציה כדי שוב להתמקד בלהיות אתה עצמך, במקום להיות מה שאתה חושב שאתה צריך להיות כדי שיקבלו אותך. זה עדיין מאוד חזק כאן.
bottom of page