top of page

שאלות ותשובות > אסופה 4

סרקזם

שאלה

לאחרונה הגעתי להבנה שכל הכעס והסרקזם שלי הם רגשות חיוביים מועתקים, במיוחד רגשות אהבה מדהימים. אני מבועת מלהביע רגשות עצומים אלה במקרים מסוימים. אתה יכול לעזור לי עם זה? אני חושש מההשלכות.


המדריך

כן, זהו צעד נפלא. ראשית כל, תבדוק בתמציתיות ממה אתה חושש. חלק גדול מזה הוא גאווה. יתר על כן, יש כאן גם מידה מסוימת של חמדנות, במובן של סירוב לקבל אפשרות של תסכול או הכחשה. אם היית מביע את רצונך, נראה לך בלתי נסבל לחלוטין שייתכן שהאהבה שלך, הרוך שלך, לא יוחזרו אליך כגמולך. זה ייראה כמו השמדה. זה כמובן לא נכון. כידוע לך מהניסיון האישי שלך, במצב הנוכחי שאתה נמצא בו - שזה פחות או יותר המצב בו רוב האנשים מוצאים את עצמם - אתה לא בהכרח מסרב להגיב מכיוון שאתה מוצא שהאדם האחר הוא לא חביב. בעיקר זה בגלל שאתה מפוחד מהחוויה.


כשאתם מוותרים על המרוכזות העצמית של התינוק - ובו זמנית, על חמדנותו של התינוק שאינו יכול לשאת הכחשה - זה כבר לא יהיה סוף העולם אם לא תובטח לכם הדדיות, אם לא יחזירו לכם אהבה. לאחר מכן תְּפַתְּחוּ באופן אוטומטי את האינטואיציה כדי לדעת מתי ואיך לבטא את רגשותיכם.


לפעמים הבעת רגשות עלולה להיות מפחידה עבור אלה שעדיין אינם בשלים. הם נרתעים, לא מכיוון שהם לא מעריכים אתכם כאינדיבידואלים,  אלא משום שהם לא יכולים להתמודד עם הרגשות. רק כשאתם לא ילדים בעצמכם, תראו את זה בדרך זו. אז תווסתו את הביטויים שלכם- לא לשווא, בצימצום, מרוכזים בעצמכם, לא בגלל חוסר נדיבות וחוסר רגש, לא מתוך גאווה, פחד ורצון עצמי, אלא מתוך החוכמה והאינטואיציה שמכירה במי שמוכן, ואיך אדם יכול לקבל את מה שיש לכם לתת.


במילים אחרות, תוכלו לאפשר רגשות נפלאים אלה, בין אם ניתן לבטא אותם באופן ישיר ובין אם לאו, בין אם האחר מסוגל לקחת אותם או לא, בכל עת. עצם העובדה שיש לכם רגשות אלה היא כשלעצמה האוצר היקר ביותר, החוויה הנפלאה ביותר, שכן היא גורמת לכם להיות חיים ולזרום בהנאה. זה נותן לכם ביטחון אמיתי.


בה במידה שתוכלו להכיר ברגשות ולאפשר אותם –בה במידה שתוכלו לבטא אותם או פשוט שיהיו ברשותכם, לפי העניין – באותה מידה תמשכו אליכם אוטומטית את סוג האנשים שאפשר שיהיו יכולים להרגיש, כמו שאתם יכולים, לקבל ולתת רגשות טובים. או שתוכלו לעזור לאלו שאתם בקשר איתם להיות כאלה, אם הם בכלל מוכנים לצמוח. שום בעיה לא יכולה להיות חמורה עד כדי כך שלא ניתן לעזור ולפתור אותה - בתנאי שאתם באמת רוצים ללכת לשורשים של זה, להסתכל על איזושהיא אמת שנמצאת בכם, ולהיות מוכנים לשנות היכן שמציינים זאת. שום בעיה לא יכולה להיות כל כך לא משמעותית שהיא לא נראית חסרת סיכוי אם גישה זו חסרה. אם אתם מוכנים להתמודד עם העובדה שבשלב מסוים הכחשתם את הרגשות הטובים שלכם והפכתם אותם במכוון לרעים, תצאו מהכאב של שנאה עצמית.


_________


שאלה

יש בי שני כוחות מנוגדים: אני לא יכול לסבול את העובדה שיש אי סדר, לכן אני רוצה לדרוך על כל הבעיה הזו שנמצאת בי כי אינני יכול להודות בשום דבר שאינו על פי חוק וסדר. אתה יכול לעזור לי עם זה?


כן. זה בדיוק המקום בו אתה- בחלקך-  מפצל את עצמך. זה בדיוק היכן שאתה נלחם בעצמך, היכן שאתה לא מקבל את עצמך. הגישה הכללית שלך לגבי חוק וסדר היא כמובן השתקפות של הפחד הזה - הפחד שיש לך בעיקרון מחוסר הסדר וחוסר החוקיות שלך, היכן שיש לך דברים לא הגיוניים, היכן שיש לך אלימות בתוך עצמך, היכן שאתה מרדן בתוכך.


המדריך

ברגע שתכיר ותקבל את המצב שלך שתיארתי זה עתה, תוכל לְאַחֵד את עצמך - אך לא כל עוד אתה במלחמה עם עצמך. הגישה החיצונית שלך משקפת את הפחד שלך מעצמך. יש להתגבר על הפחד מעצמך, כי כל עוד אתה במצב של פחד, ולכן במלחמה עם עצמך, אינך יכול למצוא את האוצר הטמון בתוכך.


שאלה

האם אתה יכול לקשר את זה לבעיית הסרקזם שלי?

המדריך

כן, בדיוק. זה בהחלט נכון. זו תצפית מאוד מאוד מדויקת מצידך. אולי הייתי מנסח זאת כך. הסרקזם שלך, הציניות שלך, במובנים מסוימים, האירוניה שלך הם לא רק הגנה מפני העולם, אלא שזה אולי אפילו יותר הגנה מפני עצמך - או אפילו הדרך היחידה שהטבע המרדני בך, האלימות בתוכך, הזעם שבתוכך, יכולים לחפש פורקן מתאים.

זה כאילו שלכוח אדיר מותר לטפטף רק בצורה מאוד לא יעילה, והדרך המאוד לא יעילה הזו, מכניסה אותך לבעיה גדולה יותר עם העולם ולכן עם עצמך.


___________

סונטה אחרת / מאיר ויזלטיר

אַל תְּבַקְּשִׁי שֶׁאֶהְיֶה כִּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם;
הַתְּמוֹל כְּבָר גָּז וְהַשִּׁלְשׁוֹם אָבַד.
עַכְשָׁיו נִשְׁאֶרֶת הַלָּשׁוֹן בִּלְבַד
לִקְבֹּר וּלְהַסְפִּיד, לִבְסוֹף לִסְתֹּם
אֶת הַגּוֹלֵל עַל פִּרְפּוּרֵי הַלֵּב
וְעַל נִגּוּן דָּמֵנוּ כָּךְ וְכָךְ
שָׁנִים וּרְגָעִים. עַכְשָׁיו נִשְׁכָּח
.לְאַט אֶת הָרְנָנָה וְאֶת הַכְּאֵב
בְּעַל־כָּרְחֵנוּ נְנַשֵּׁל אֶת כָּל
יַלְדֵי רוּחֵנוּ מִקֻּפַּת הַיְרֻשָּׁה
הַמְרֻקֶּנֶת. יְהַמְּרוּ עַל שְׁכוֹל
אָפֹר כִּבְלוֹק בֶּטוֹן. שָׁתֹה, אָכוֹל
וּבְהֵה. בִּקְצֵה הַזִּכָּרוֹן תִּשְֹרֹד אִוְשָׁה
וּתְנַצְנֵץ, רְסִיס זְגוּגִי בַּחוֹל

Fields of Gold
bottom of page