שאלה

כאשר אדם חטא והתחרט מכל הלב ואז מנסה לְפַצּוֹת ולשפר את עצמו, האם עדיין הוא צריך לקבל את התוצאות/ההשלכות?

המדריך

לא. כאשר אדם מתחרט באמת ובאמצעות התפתחות זו מתגבר על הטעות  שגרמה לחטא, החטא מתחסל. ניתן למחוק כל קארמה. וזה אפילו יותר בר יישום למשהו שגרמתם לו בחיים האלה.

שאלה

אמרת לנו כמה קשה בעולם הרוחני להכין רוח לגלגול בעולמנו. יש לשנות את הנוזלים וכן הלאה, גם במקרה של תינוק שזה עתה נולד שמת לאחר יומיים. מדוע כל זה לחינם?

המדריך

הו, העבודה אינה לחינם. האמא צריכה לעבור דרך קארמה והתינוק הקטן הזה יינתן לאמא אחרת. {ש': מייד?} בהחלט. הוא לא יחזור לעולם הרוחות, הוא יובא מייד לאם שנבחרה עבורו מלכתחילה, שכן, בעולם הרוח ידוע שהאם הראשונה צריכה לעבור את הקארמה הזו.

אומללות זו נמצאת בתכנית שלה שהיא איכשהו זרעה לפני כן ועכשיו עליה לקצור. זה טוב להתפתחותה ולכן היא מסלקת חוב. כולכם יודעים מהי המשמעות וההשפעה של מבחנים והתרחשויות אומללות. אבל העבודה אינה לחינם. כי לכל זה נמצאת תשובה וזה  מתוכנן מראש וסידורים נערכים לפני הלידה הראשונה. והתינוק הזה מובא לאם שנועדה לו  מלכתחילה.

שאלה

האם זה תקף לתינוק שלא התפתח? רק התחיל? בהפלה?

המדריך

במקרה כזה אין שם עדיין רוח. הרוח משתלטת ברגע שנֶהְגֶה הבכי הראשון.

שאלה

בין אילו מערכות יחסים נוצר מצב קארמתי, לדוגמה הורים, ילדים, בעלים, נשים, אחיות ואחים? האם זה מתקדם רחוק מזה?

המדריך

הו, אינכם יכולים לקבוע כלל. ברוב המקרים, ישנם קשרים קארמתיים במשפחה הגרעינית, אך לא תמיד. יכול מאוד להיות שאין קשר קארמתי עם כמה מבני המשפחה. יתכן שמדובר במערכת יחסים חדשה שניתנה מכיוון שהיא ממלאת בצורה הטובה ביותר את מטרת חייהם של כל הנוגעים בדבר.

יתכנו מספר מערכות יחסים קארמתיות שאינן במשפחה עצמה. הן עשויות להיות עם אנשים שפוגשים במהלך החיים, לפעמים אפילו בשלב מאוחר למדי. לכל זה יש סיבה  ומטרה טובים.

שאלה

משמעות השאלה הייתה זו - לא שאלתי את זה נכון - האם יש חובה קארמתית מחוץ ליחסי הורים או בעל ואישה?

המדריך

אין דבר כזה חובה קארמתית. החובה היא חוק אהבה וזה חל על כולם. לא צריך להיות הבדל בגישה שלכם בין אם הקשר הוא קארמתי או לא. אתם אפילו לא צריכים לדעת על זה. עליכם לנהוג על פי חוקי האל עם כולם כאחד. אין שם שום הבדל.

שאלה

אמרת מספר פעמים שהגורם לחולי הוא בתוכנו. אני עושה מדיטציה בנושא הזה ולא מצליחה להבין את זה. בוא נגיד השחתה של עצם...

המדריך

עליכם להבדיל בין מחלה קארמתית לבין מחלה שאינה קארמתית. זה לא חל רק על מחלה גופנית אלא על כל תלאה אחרת בחיים - והקשיים הם תמיד מחלות, מבחינה רוחנית. הטכניקות של סיבה ותוצאה פועלות באותה דרך בקארמה כמו בחיים חד-פעמיים. בשני המקרים, זה תלוי בכם לחסל את הגורמים השליליים.

עם זאת, ישנם קשיים מסוימים שלא תוכלו להתגבר עליהם בחיים אלה; אתם רק צריכים לשאת אותם. זה לא אומר שאתם לא יכולים לבטל את הגורמים - שבמילא יש לעשות זאת בזמן זה או אחר - אבל יש להניב תוצאות.

ניתן לבטל השפעות אחרות שאינן קרמתיות. חוב קארמי בא לידי ביטוי כאירוע יחיד. השפעה שניתן להמיס בדרך כלל חוזרת כל הזמן, בתבנית. זה לא אומר שהסיבות לא התחילו בחיים הקודמים ולכן הן גם קארמתיות, מבחינה טכנית. אבל אתם יכולים למצוא נקודת פתיחה בחיים אלה, ועל ידי שתעקבו באמצעות העבודה בנתיב זה, לעיתים קרובות תוכלו לשנות את חייכם ולהסיר את הקונפליקטים שלכם.

חוץ מזה, זה אפילו לא הכרחי עבורכם לדעת. מכיוון שזה זהה למעשה, וכל השפעה שלילית חייבת להתמוסס על ידכם בכל אירוע, עליכם לגשת לטיהור שלכם באותה רוח, בין אם זה נוגע לחוב קארמתי או שמא זה חל על סיבות שהתחילו בחיים האלה, אולי עם גרעין שהבאתם מגלגולים קודמים.

הידיעה המובהקת שמצב מסוים הוא קארמתי, רק תעשה אתכם עצלנים, במקום לעשות את העבודה הדרושה, לא משנה מהי הסיבה.

אני יכול לומר בבטחה שלמעט מאוד מחבריי יש נסיבות קארמתיות שלא ניתנות לשינוי. הנה חדר מלא באנשים, ואף אחד לא מאושר לחלוטין. אין אדם אחד שלא היה רוצה שינוי כלשהו - אולי אפילו לא שינוי בולט - "אני רוצה את זה במקום זה" הכרתי ומוּדָע.

אתם עלולים לחוש אומללות, אי שקט, חוסר הרמוניה, פחד, חוסר ביטחון, בדידות, כמיהה. לכולכם, ידידי, כולל אלה שיקראו את המילים הללו, יש את הכוח לשנות זאת אם תרצו. אם האופי הבלתי-מודע והלא בוגר שלכם לא היה כה בלתי-סביר בגלל שיחל לשינוי ללא מאמץ, הייתם מתקדמים בהרבה.

העצה שלי לכל אלה שעדיין נאבקים על סף המיפתן הזה לשאול את עצמם "מה אני באמת רוצה? מה המשמעות של חוסר הוודאות וחוסר ההחלטיות שלי? האם זה לא אומר שאני מתמרד נגד אומללות ואני מייחל לשינוי, אבל אני לא מוכן להביא את זה למצב שאחולל את זה?" לכל מי שיש התנגדות, צריך להעלות את השאלה הזו.

אם אתם יכולים לענות, הגעתם לניצחון הראשון מכיוון שתראו אז איזו נטייה בלתי סבירה וילדותית חיה בתוככם. כי זה מה שאתם באמת רוצים. כן ידידי, זה מה שכולכם הייתם רוצים, שהעבודה תיעשה עבורכם, שהאל היקר בשמים ייתן לכם את זה.

שאלה

אם הבנתי נכון: כל אירוע שאנחנו באמת לא יכולים לעשות משהו לגביו נגרם כתוצאה מהדימויים שלנו?

המדריך

הבנת נכון. למעט כשזו שאלה של קארמה מחיים קודמים. אך העיקרון זהה לחלוטין, אתם קוצרים את מה שזרעתם. אבל אתם זרעתם את זה בחיים קודמים וקוצרים עכשיו. זה אולי ההסבר של אירוע חד פעמי שייתכן ואין לו קשר לדימוי, במובן המדויק. אבל, ידידי, גם במקרים כאלה, עדיין תוכלו למצוא את השורש בדימוי שלכם. מכיוון שאם לא שילמתם את מחיר הקארמה במלואו, המשמעות חייבת להיות שהשורש עדיין בתוך העצמי. לו הייתם משלמים את מלוא מחיר הקארמה, כבר לא היה לכם את השורש.

אתם עלולים למצוא בתוככם את אותן טעויות ומגמות שבחיים קודמים גרמו לכם לבצע פעולה חמורה יותר, כזו שכבר לא תוכלו לבצע אותה בגלל ההתפתחות שלכם. עם זאת, אותו שורש חייב עדיין להיות שם, כי אחרת לא היתה לכם קארמה זו. תוכלו למצוא אותה בעומק נשמתכם, ובוודאי עטופה בדימוי שלכם.

שאלה

המשמעות היא שקרמה ודימויים יוצרים מעגל זדוני?

המדריך

כמובן. אם תקראו מחדש את ההרצאה שהעברתי לפני זמן מה על הלידה [הרצאה מספר 34 הכנה לגלגול], עכשיו לאחר שלמדתם על הדימויים [הרצאות 38-41], תבינו איך זה עובד. אתם אולי זוכרים שהסברתי שכאשר מכינים את הישות לחיים, בעיות מסוימות נותרות קרובות יותר לפני השטח בתוך הגוף הנוזלי. ובהתאם לבעיות אלה, נבחרים ההורים, המדינה ונסיבות החיים, כך שתוכלו להיות מודעים לדימוי ולאתגר את הדימוי ,אם תבחרו בכך. אם כך,  קארמה ודימויים חייבים לעבוד יד ביד.

אם יש לכם חוויות מסוימות מילדותכם, זה בגלל שיש לכם הורים מסוימים וסביבה מסוימת. זה היה המתאים ביותר עבורכם, על פי כל היסטוריית הגלגולים שלכם, בכדי לחשוף את הבעיות שלכם למען המטרה של ההתפתחות והטיהור שלכם. אינכם יכול לטהר, אינכם יכולים לבטל בעיה או טעות, אם לא תהיו מודעים לכך, תחילה. כדי להיות מודעים לכך, משהו לא נעים חייב לקרות, אחרת לעולם לא תשימו לב לדיסהרמוניות הפנימיות שלכם.

קארמה, כפי שכולכם יודעים, אינה אלא סיבה ותוצאה. אותו חוק פועל גם בתוחלת חיים אחת. אם בחיים הנוכחיים האלה אתם מוצאים את הדימויים שלכם ואת המסקנות השגויות שלכם, תוכלו להבין, לראות ולחוות בתוך האדם שאתם, את האמת של חוק הסיבה והתוצאה מוכחת בבירור. כך תוכלו לדעת כיצד פועלת הקארמה. זהו אותו עיקרון, רק שבזמן ממושך יותר, לאורך פרק זמן של כמה גלגולים.

שאלה

אם, למשל, מישהו מת במחנה ריכוז, שזו השפעה קארמתית, איך זה משתלב עם הדימויים? איזה דימוי יהיה שם?

המדריך

אה, ידידי היקר, יש מיליוני אפשרויות של דימויים. אני לא יכול למנות את כולם. תוכלו להשיג הבנה רבה יותר לגבי הדברים האלה על ידי המשך העבודה שאתם עושים, לא רק על עצמכם, אלא גם על באמצעות עבודה עם אחרים.

אם אתם יכולים לתרגם את המקרים הקלים יותר למקרים חזקים יותר של הפרות חוק, אזי אתם יכולים לדמיין די בקלות שקארמה כבדה יותר בנויה על אותו עיקרון כמו בסיבה ותוצאה של דימוי מול מסקנות . שניהם משרטטים אירועים הבנויים על מסקנות שגויות שהן תמיד הפרות של החוק האלוהי והאמת. זו רק שאלה של מידה.

זה לא משנה אם סטייה מהחוק והאמת מתרחשת מתוך בורות ושגיאה, או מתבצעת בכוונה. העיקרון נשאר זהה. אך כאשר אדם סוטה מהחוק האלוהי במודע, מכיוון שהתפתחותו הרוחנית עדיין נמוכה כל כך, כתוצאה מכך, לא יהיה דימוי. דימוי הוא תוצאה של הנמקה, היסק לוגי ומסקנה לא מודעים. הפרת חוק מודעת ומכוונת תגרום להשפעות חיצוניות, מה שאתם מכנים תוצאות קארמתיות. הפרה פנימית ברגשות, הנותרת חבויה בלא מודע, תיצור דימוי ותשפיע בצורה שונה. כאן הפרת החוק התרחשה במידה פחותה, ובלא מודע. אז שתי האלטרנטיבות בהן אנו דנים פועלות על אותו עיקרון, אך הן אינן זהות.

אם עבריין הורג מישהו, זה לא מעשה לא מודע, ואתם לא יכולים לדבר על דימוי כשהוא קוצר את פירות המעשה שלו. אבל הוא עלול, בגלגול הבא, לרצות להרוג בלי לעשות זאת, לדכא את רצונותיו, לשמור עליהם, אולי, כהגנה מדומיינת מפני כאבי החיים, כנגד העובדה שרצונותיו אינם ממומשים. זה עשוי לאחר מכן ליצור דימוי. אך אינכם יכולים לומר שכל פשע שנעשה וכל עונש בגינו נובע מדימוי. הדימוי נובע מהנמקות וגורמים שגויים לא מודעים. הוא מכיל רצונות ומסקנות שאנשים פרימיטיביים יותר נותנים לזה פורקן בפועל באופן הכרתי.

שאלה

האם יתכן שהשפעה קארמתית של גלגול קודם תהיה גלוייה לעין ותתברר רק לאחר הגלגול השני או השלישי ולא בזה שלאחרי הגלגול הנוכחי?

המדריך

כן, זה אכן אפשרי. אם אנשים לא יודעים מה שאתה יודע, לא עושים את מה שאתה עושה, מתעלמים מהמשמעות של אחריות עצמית, הם יכולים לעשות רק את הכי הרבה שלהם בחיים. לפעמים אנשים לא פותרים כלום. אז במקום להשתחרר מהשפעות הגלגולים הקודמים, הם צוברים ואוספים תסבוכות חדשות, בנוסף לקונפליקטים הבלתי פתורים שלהם. כאשר הקונפליקטים לא נפתרים, הם יוצרים קונפליקטים חדשים בתגובות שרשרת הולכות וגוברות.

לפיכך, הם לא יוכלו להמיס את כל השרשרת בגלגול המוצלח. המירב שניתן לצפות הוא שהם יפתרו את הבעיות של הבעיות, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. ורק בחיים מאוחרים יותר הם יכולים לעשות יותר כדי להשלים את מלאכת הטיהור. יש לקוות שאז עבודת הטיהור תתרחב לכמה גלגולים שבהם הם לא צוברים קונפליקטים חדשים המורכבים מהקונפליקטים הישנים. אכן, זה קורה לעתים קרובות!

זיכרו את מה שאמרתי בהרצאה על לידה מחדש, על ההכנה של הרוח, כיצד נותרו קונפליקטים מסוימים על פני התודעה הלא מודעת, שהסביבה מביאה לקדמת הבמה. אך קונפליקטים עמוקים יותר, הקיימים מגלגולים לשעבר, הרחק לאחור, נותרו נסתרים עמוק יותר. רק אם אתם פותרים את כל מה שהגעתם לפתור ונותר עדיין זמן על כדור הארץ, משהו מהקונפליקטים הקבורים עמוק יותר עשוי לפרוץ. אחרת, הם ישארו בתוך הנפש עד הגלגול הבא.

שאלה

האם קארמה חיובית גם תעבוד בצורה זו?

המדריך

אכן, כן. זה מבוסס על אותו עיקרון בדיוק. תוצאה טובה שהשגתם, ההשפעה הטובה של מטרה טובה בתוככם, עלולה להוות מכשול עבורכם בזמן מסוים זה. עם התוצאה החיובית הזו, יתכן ותמצאו כבלתי אפשרי לפתור את ההשפעות הרעות המצטברות שגרמתם. לכן, זה עלול להישאר מאחור ותפיקו מזה תועלת פעם כשזה לא יהווה מכשול.

שאלה

בעבר דיברת על הקשר ההדוק בין סיבה לתוצאה. האם עלינו להאמין שאנו חיים בעולם של סיבתיות בה תוצאות זהות נובעות מסיבות זהות?

המדריך

כמובן שזה עולם של סיבתיות. באשר לגורמים זהים היוצרים תוצאות זהות, זה תלוי למה בדיוק אתה מתכוון בזהה. מה שעשוי להראות כסיבות זהות עשוי, במציאות, בכלל לא להיות זהה. המעשה יכול להיות זהה, אך האנשים שונים זה מזה. ניקח לדוגמא  רצח. נניח ששני אנשים מבצעים רצח, אפילו בגלל אותו מניע. עם זאת, הרקע שלהם שהוביל לתחושות הללו, שהוביל לפעולה זו, כמו גם ההתפתחות הכוללנית שלהם, אישיותם ותכונות האופי שלהם, עשויים להיות שונים. ייתכן שתגובותיהם לאחר המעשה לא יהיו זהות. כתוצאה מכך התוצאה - לאו דווקא התוצאה החיצונית, אלא התוצאה על שני האנשים בהם מדובר - עשויה להיות לא זהה כלל.

אבל אם אתה מתכוון שחוק זה של סיבה ותוצאה הוא, עד הפרט הדק ביותר, תהליך אורגני, אינסופי, צודק והרמוני, גורם מאזן ביקום כולו, כל כך מדויק בעבודתו שטעות או עוול הם בלתי אפשריים לחלוטין, במובן הזה סיבות זהות נובעות מתוצאות זהות.

לא קל להבין מדוע קשה לבני אדם לקבל שהם חיים בעולם של סיבתיות. כשאתם באמת מסתכלים על העולם ועל האירועים בו, אתם מתמודדים כל הזמן עם המציאות החיה של סיבה ותוצאה. באירועים היומיומיים הקטנים ביותר פועלים הסיבה והתוצאה. אבל אתם כל כך רגילים לזה, זה כל כך חלק מחיי היומיום שלכם, שאתם לוקחים את זה כמובן מאליו. איבדתם את היכולת לראות את פעולת הסיבה והתוצאה באופן המחודש הנחוץ על מנת להפיק הבנה עמוקה יותר.

לו בני האדם היו מסוגלים לראות את המתרחש באופן קבוע, לא היה להם קשה כל כך להבין שאותו חוק אמור להתקיים גם בהקשר רחב יותר. הם לא היו מניחים שהחוק פועל באופן שונה רק משום שבמקרה אחד הסיבה והתוצאה קרובות זו לזו, בעוד שבמקרים אחרים הן מופרדות על ידי הזמן. לזמן אין שום קשר לזה; הוא רק חושף לכם את הסיבה או את התוצאה. לפעמים בני אדם יכולים לראות את שתיהן. לפעמים הם יכולים לראות רק את האחת או את השניה. אם אנשים היו עוקבים אחר זה באופן הגיוני ורואים את התוצאות הסופיות של תופעה זו, הם היו מבינים שחוסר יכולתם לראות או את הסיבה או את התוצאה אינו משנה את העובדה שהסיבה והתוצאה תלויים זה בזה.

כשאתם מגלים סיבה ותוצאה במידה מספקת בחיים האישיים שלכם, אז מה שמכונה אמונה - אבל מה שבמציאות זו חוויה של אמת- נוצרת. ואז, זו כבר לא שאלה של כפיית השקפות ואמונות או השערות . התרחשויות ותוצאות שונות גרמו לכם לתמוה כשלא ראיתם אף סיבה להן.

על ידי היכרות טובה יותר עם עצמכם, אתם מגלים סיבות לתוצאות רבות. אתם מגלים את הקשרים כעובדות שאין עליהן עוררין. זה נותן לכם לא רק חופש ועוצמה, אלא זה גם מראה לכם סיבתיות באור האמיתי שלה. לפיכך, אתם יודעים שאותו חוק של סיבתיות חייב להיות נכון גם כאשר אינכם יכול לדעת את הגורמים, בין אם בחיים שלכם ובין בחייהם של אחרים, או בעולם, או בבריאה באופן כללי.

שאלה

אני רוצה הגדרה ברורה של מהי הנשמה. אני חושב שזה יבהיר את ההרצאה הזו [הרצאה מס' 111 חומר נשמה - התמודדות עם דרישות]

המדריך

כידוע, יש הרבה פירושים לנשמה, וכולם עשויים להיות די מדויקים. אם הם נראים סותרים, הסיבה לכך היא שמילים מוגבלות מכדי לתאר מימד בלתי נגיש לשפה אנושית. זו הסיבה שלעולם לא ניתן שמימדים גבוהים יותר יהיו זמינים ונגישים באמצעות  למידה מילולית, אלא רק על ידי התנסות פנימית, אשר בתורה, מתאפשרת רק אם וכאשר מתפוגגות שגיאות פנימיות ועיוותים.

הרשו לי להסביר את הנשמה כפי שאנחנו משתמשים במושג כאן. הנפש היא סך הכל של האישיות הפנימית: החשיבה, התחושה, המושגים, הפוטנציאלים, העמדות וההתייחסויות, הדפוסים, המאפיינים, המזג, הרגשות, הנטיות וההתנהגויות - כל מה שמאחורי ההוויה הפיזית. זה כולל כמובן גם בעיות לא פתורות. אך הנשמה אינה כוללת את החיפוי לבעיות הבלתי פתורות, הפתרונות האשלתיים או ההגנות השקריות. הם אינם חלק מהנשמה עצמה. אבל הבחירה הספציפית של הפתרון האשלייתי היא ביטוי, או סימן או אינדיקציה של הנפש.

שאלה

אם כן, קארמה, היא זכרון של הנשמה מבעיות קודמות בלתי פתורות ?

המדריך

לא הייתי אומר זיכרון. זו תוצאה של כל הגלגולים הקודמים. קארמה היא התוצאה שהנשמה ייצרה.

שאלה

הרגישות מועברת הלאה?

המדריך

כמובן. הרגישות, התפיסה והיכולת להתנסות. בכל היכולות הללו יש התקדמות. הרגישות של אדם אחד עשויה להיות בחלק התחתון ביותר של הלוח, ואחרת על החלק הגבוה ביותר. האחרון עשוי להתקיים בצורה בריאה או לא בריאה. קארמה, כידוע לכם, היא תוצאה של הכל עד לנקודה הנוכחית.

שאלה

אנו טוענים כי עמדות קובעות את המתרחש בחיינו. איך זה שאנשים עם מניעים רעים לעתים קרובות מפיקים את כל האושר וההצלחה בחיים? אני מכיר מקרים כאלה.

המדריך

עניתי על שאלה זו בפגישות קודמות, אך אענה עליה, שוב, בקצרה. מלכתחילה, השקפת האדם מוגבלת מאוד. כל אימת שהתוצאה לא באה מיד אחר הסיבה, אנשים מאבדים את הקישור ולכן אינם מסוגלים לראות את קשרי הגומלין ביניהם (בין הסיבה לתוצאה). אם בכל זאת הם מנסים לשפוט, שיפוט כזה חייב להיות שגוי. סיבה ותוצאה לרוב מרוחקות בזמן. במילים אחרות, בני אדם עשויים לחוות את התוצאה של סיבה ממש מזמן, בעוד שהסיבות החדשות שהם יוצרים טרם הצליחו לגרום לתוצאות, אך יעשו זאת בהמשך. עם התפתחות רוחנית הולכת וגוברת, בריאות ואחדות פנימית, סיבה ותוצאה מתקרבים זה לזה. כל עוד הם מופרדים בזמן, חלוקה פנימית/ פילוג בנשמה חייבים להתקיים.

ההתפתחות הכוללת של הנשמה, פוטנציאל הצמיחה שלה באזורים מסוימים בהתפתחות, עדיין מוגבלים כאשר הסיבה והתוצאה מוּסַרִים זה מזה. רק כאשר פוטנציאל הנשמה גדול מהתפתחותה בפועל - ולכן זה יכול להתממש - סיבה ותוצאה קרובים יותר זה לזה.

יתרה מזאת, כאשר המניעים מפוצלים, התוצאה מושפעת בהתאם. לדוגמא - כפי שציינתי בהרצאה שפורסמה לאחרונה - אם אנשים עדיין כל כך גולמיים ברוחניותם שאין להם מצפון, שום דבר לא יפריע למניעים הרעים, אשר אם כן יתאחדו. מכיוון שאין פיצול, המניעים הרעים ישפיעו לכאורה לטובה. רק מאוחר יותר, כשהמצפון גדל, האשמה הרטרואקטיבית תשפיע ותתבטא כאילו הייתה עונש מבחוץ. כאשר המניעים של מישהו כבר מפוצלים - שזה מבחינה זו התפתחות חיובית, לעומת האדם שיכול להיות בעל מניעים הרסניים ללא קונפליקט פנימי - ההצלחה לא מגיעה.

צד אחד באישיות רכש סטנדרטים גבוהים בהרבה מצד אחר - ואני לא מתכוון לסטנדרטים שניכפו, אלא לסטנדרטים פנימיים אמיתיים. כאשר זהו המקרה, מניעים הרסניים, למרות שהם עשויים להיות מודעים למדי, לא יביאו לתוצאה הרצויה. מצד שני, מניעים מועילים, לא משנה עד כמה הם מודעים, גם הם לא יביאו לתוצאות הטובות, אם הם מתערערים על ידי מניעים הרסניים לא מודעים. מכאן שאדם חסר רחמים לא יכול להשיג את מטרותיו האכזריות מכיוון שקול פנימי, שהוא אולי לא מודע אליו לחלוטין, מעכב את ההשפעה של הרצון שלו. ההתפתחות הפנימית שלו, שעדיין נסתרת, וסותרת מאוד כמה מהיבטים של הווייתו, אוסרת שהרצון יהיה לא מפוצל. לכן לקביעה מודעת להיות חסר רחמים לא תהיה שום השפעה מכיוון שהנשמה כבר זכתה בפוטנציאל חדש.

באופן דומה, האדם המנסה מאוד להיות טוב, אך אינו מסוגל להתמודד עם האנוכיות והאכזריות הנסתרים שלו, בגלל הדחקה, אינו מסוגל להשיג את התוצאה החיובית הרצויה. תמיד המניעים המפוצלים - במיוחד החלק הזה שלא מודעים אליו - הם המעכבים את הרצון וכתוצאה מכך, משפיעים על התוצאה.

שאלה

בהרצאה 114 [מאבק: בריא ולא בריא] כתבת שהחיים הם מה שאנחנו עושים מהם. כעת שאלתי היא, נראה לי שהאדם שיירצח - ולא הרוצח – הוא האשם. ומה דעתך על ילד צעיר מאוד הסובל ממחלה קשה מאוד והוא מוגבל בכל ימי חייו, או שנולד עיוור? האם זו קארמה?

המדריך

ובכן, כמובן שזו קארמה.

שאלה

מה היא יכולה לעשות בקשר לחיים הנוכחיים?

המדריך

ובכן, את מבינה, מלכתחילה יקירתי, יש כאן אי הבנה, הדרך בה את מפרשת את האמירה בהרצאה זו. זה לא קשור לעובדה שזה לא אשמת הרוצח, אלא של הנרצח. האמירה באמת התייחסה לדברים הבאים. זה אומר שאם אתם מרגישים שהחיים שלכם חסרי משמעות, אז זו השלכה של הדרך בה אתם מובילים, קולטים וחווים את חייכם הספציפיים. אבל זה לא הופך את החיים להיות כאלו. זה השתקפות של עצמכם. או אם אתם מרגישים שהחיים אכזריים, אין זה אומר שהחיים הם אכזריים. אבל הדימויים שלכם, התפיסות השגויות שלכם הם שהעניקו לכם את הרעיון הזה, ולא החיים עצמם. או אם אתם מרגישים שהחיים משמחים, אז זה שוב השתקפות של עצמכם. זו היתה הכוונה.

שאלה

אה, אני מבין. אם כך , לא הבנתי.

המדריך

כן, לא הבנת את זה. ואתם רואים שוב, כאן זה לא מספיק לדעת את הדברים האלה בתיאוריה. כל מי שבנתיב זה שנתקל בעובדות, בגורמים ובהיבטים הספציפיים של עצמו, כאשר הוא חווה שמילים אלה אכן היו כאלה, יקבל פרשנות שונה לחלוטין למילים אלה מאשר אם זו רק תיאוריה שאדם מבין במעורפל באינטלקט שלו. יש לחוות זאת בעבודת הנתיב האישית שלכם.

שאלה

אינני יכול לדמיין כיצד חוק הקארמה והתורשה עובד ואיך מתרחש תהליך הלידה. האם הנשמה קיימת לפני שנולד התינוק? כיצד זה פועל?

המדריך

יתכן שהדרך הטובה ביותר שתבינו את העקרונות הללו תהיה להבין שגוף האדם הוא תוצאה ישירה של האישיות שקיימת כמובן לפני לידתו של התינוק. החשיבה של האישיות, העמדות, הרגשות, הפעולות, כולם משפיעים. הגוף עם סביבתו, החיים ומצב החיים, הגורל האישי - כל אלה הם תוצאות של המנטליות, האישיות והאופי. לא רק גופכם, אלא תנאי החיים שלכם, הם תוצאה של מה שאתם. אם תסתכלו על השאלה מנקודת מבט זו, תימנעו מבלבול רב. החוק הקארמתי, התורשה ותנאי הלידה הספציפיים הם כבר לא בעיה. האופן בו אתם קולטים את תהליך הלידה הוא כאילו הגוף נבנה על ידי כוחות מחוץ לאישיות.

זה יוצר בלבול מכיוון שחשיבה כזו מתרחשת בפיצול דואליסטי, ולא ברוח האחדות, שבה אתם קולטים שאתם תוצאה מיידית של עצמכם, כולל הגוף שלכם, הארץ שלכם, כמו גם כל גורם אחר בחייכם.

שאלה

קשה להרגיש זאת.

המדריך

כמובן. אסור לכם לנסות לכפות תחושה כזו. זה יבוא מעצמו אם תגנזו את הבעיה הזו עכשיו. ככל שתבינו יותר את הסיבה והתוצאה בחייכם המיידיים, היכן שעדיין שורר עיוורון מבחינה זו, כך תהיה לכם חוויה גדולה יותר של העצמי כגורם המרכזי בחייכם. כל החברים שלי עדיין מתעלמים מקישורים מאוד מיידיים של סיבה ותוצאה: איך אתם מפסידים את התוצאות שאתם מייחלים להן, ומתעלמים מדפוסים ועמדות המייצרים תנאים מסוימים לא רצויים בחיים המיידיים שלכם. כל עוד יש מעטה סביב הקישורים האלה בין סיבה לתוצאה, אי אפשר לחוש כיצד חוק זה פועל לאורך זמן רב יותר.