שליליות

שאלה

אני מרגישה את האחיזה החזקה הזו של שליליות ואינני רוצה להתבגר. אני לא מנקה, אני לא מבשלת ואני סובלת ואני מרגישה מאוד מאוד מפוחדת ואשמה לגבי זה. יש לי הרגשה שהכל קשור. הכל זה החזקה כל כך חזקה ואני מרגישה שבאופן מודע אני מכחישה את זה ואומרת "לא, זה לא נכון." ומצב הרוח העגום הזה נכנס אלי. אני מרגישה שם איזושהי כוונה. הייתי רוצה לדעת מה אני עושה.

המדריך

ובכן, הדרך שבה אני יכול לענות לך בצורה הטובה ביותר היא זו: זה הגלגול כולו שעומד על כף המאזניים. זו אחת מאותן החלטות שהכל כלול בה: זו הרוחניות שלך; זו המיניות שלך; זו הנשיות שלך; זה הכל. זו פתיחת הלב שלך לאהוב, לקבל אחריות, לתת, לעמידה עם שתי הרגליים בעולם ולתרום לחיים. זה שאת מוכנה לקחת אחריות ברמה העמוקה ביותר, להשתמש בנכסים שלך באופן חיובי ולהתחייב לחיים החיוביים, האמיתיים, הריאליסטיים, הבוגרים, הכוללים את הנשיות שלך ואת הרוחניות שלך.

זה הקרב ההוא - את על הסף הזה. הוא מכיל הכל. והדבר החשוב עבורך יהיה לגלות - אבל איכשהו את כבר יודעת - שהכחשת כל התחומים הללו, כל ההיבטים הללו, היא אומללות וסבל. זה כאילו שאת רוצה להיאחז בסבל כנשק, כנשק של תרעומת ונקמה. ואת מרגישה כאילו, אם היית מוותרת על זה, לא היה לך כלום; ועם זאת, העושר, העושר המלא של העולם מחכה. את לא צריכה את כל הנטל הזה. את באמת ובתמים לא צריכה את זה. והספקות הם באמת המפלט האחרון. כי כשאת יודעת לגמרי מה את עושה, כמעט בלתי אפשרי לתחזק אותו (את הנטל). אז האגו העצמי השלילי מייצר את הספקות האלה - ואת צודקת - כמבצר האחרון, באומרו, "לא, אני לא רוצה ללכת לכיוון הזה". עכשיו את יכולה להצביע, אולי על משהו נוסף - ממה את חוששת בלקיחת התחייבות זו, או מה את לא מייחלת או לא רוצה. האם את יכולה לחשוב בעצמך על משהו?

שאלה

אני מרגישה עכשיו כמעט כמו קפיצה מצוק. ההחלטה הזו להישאר על הצוק...

המדריך

כן. זה תהום האשליה ואני ממליץ לך לקרוא את ההרצאה הזו [הרצאה מס' 60 תהום האשליה]. יש להביא את התהום ההיא לידי סכנה פעמים רבות, בתחומים רבים ושונים של ההתפתחות.

שאלה

אני כל כך תקועה כרגע. מה היית אומר שעלי לעשות? אני רוצה לצאת מזה אבל משהו עמוק בתוכי מושך אותי למטה, אבל אני באמת רוצה לצאת מזה. מה צריך להיות הצעד שלי?

המדריך

כן. את ממש עושה מדיטציה ואומרת "אני רוצה לוותר על השליליות, על הספק, על ההתאפקות; אני רוצה להיכנס לחיים האלה. יש לי את כל העזרה בפנים. אני יכולה לעשות את זה. אני רוצה לוותר על העקשנות והפחד ועל הגאווה ועל הרצון העצמי והבושה, ולאפשר לעצמי ללכת עם החיים הגדולים יותר שנפרשים בתוכי."  אם את עושה מדיטציה, זה יקרה. עליך לבטא את ההתחייבות הזו. זה ההכרח. עליך ליצור את המחוייבות הזו באופן רצוני, שוב ושוב ושוב, ובאמת לשוחח ביחידות עם האל שבך, בתקשורת מתמדת. הסף שתחצי הוא ליצור את המחוייבות ולתת לעצמך להיות מובלת בהכוונה ובהדרכה הלאה, ואז להודות בשליליות ואז להחליט עם אותו חלק של העצמי שיכול לקבל החלטה כזו, עם העצמי המודע והרצוני שלך, לא להיכנע ולהוציא אל הפועל את השליליויות הללו.

שאלה

הייתי רוצה לדבר על כמה שאני ציני בעבודה על עצמי, על איך אני כל כך לא מאמין. חלק ממני לא מאמין לשום דבר, אני משער. חלק אחר רוצה מאוד. קשה לי מאוד להיכנס למשהו באופן עמוק באמת. אני מגיע לאנשהו ואז מפסיק את זה; אני לא מרפה מזה יותר. ואני מסתפק באיזה דבר זול שאיני רוצה. אני לא יודע איך לרצות.

המדריך

אי הידיעה כיצד לרצות זה חיבור ישיר לבחירתך המכוונת בחשיבה שלילית, בגישה שלילית, ברגשות שליליים, בספקות, בציניות וכו '. כעת, האחד מזין את השני. על ידי המגבלה של אמונתך באפשרויות של החיים, אינך יכול לרצות. איך אתה יכול לרצות כשאתה גורם לעצמך לא להאמין בהגשמה רבה יותר, באפשרויות נוספות של התפתחות והתרחבות ושמחה ויצירת חיים משלך. אז עליך קודם כל להתמודד עם הקשר הזה. אי הידיעה כיצד לרצות היא תוצאה ישירה של בחירת ציניות וחוסר אמונה באפשרויות. השאלה הבאה היא אם כן: איזו פונקציה ממלא היחס הציני, השלילי בחייך? אתה צריך באמת לחקור את עצמך ולמצוא את הידע המדוייק. מה תפקידו? בואו לא נסתפק בהדבקת תווית זו כהגנה; כמובן שזה הגנה. אך אין די בכך כדי לנסח זאת בדרך זו. יש לו (ליחס הציני) פונקציה מאוד מוגדרת. האם אתה מודע בכלל איזו פונקציה זו? {לא}

ובכן, אני אתן לך רמז, ואולי בעבודה שלך תוכל להמשיך הלאה. הרמז הוא שעל ידי השקפת העולם הצינית, השלילית, המוגבלת והמוסרית הזו על החיים, זה אינו דורש ממך דבר. אז אתה לא נקרא להסתכן בשום דבר או לבצע השקעות או לצאת קדימה או להפוך את עצמך לפגיע. אם אתה מעמיד פנים שאתה יודע שהכל כל כך גרוע, אז מדוע עליך להיות פגיע?

אז השליליות שלך היא בעצם הולכת שולל והונאה. ואתה צריך גם להתמודד עם זה. הכנות תהיה אם תאמר, "כן, אולי ישנן אפשרויות נפלאות שאני אפילו לא רוצה לראות, מכיוון שכשאני רואה את האפשרויות , הדרך היחידה שאוכל להגשים אותן תהיה על ידי היותי חיוני, רך, לא בשליטה, לא יודע את כל התשובות." זו התשובה שלי אליך.

שאלה

אחד המכשולים הגדולים ביותר עבורי לחיות באמת באופן מלא, לקבל את עצמי וליהנות מהחיים הוא השיפוט שלי על החלק הילדותי השלילי של עצמי שרוצה לחבל בחיי. האם אתה יכול לתת לי עצות לקבל את זה הלאה?

המדריך

הייתי ממליץ לך לפנות לילד שבך, לא מתוך פינוק, אלא מתוך הבנה עמוקה שהילד הוא אומלל. קבל את האומללות שלו בביטחון ובאמונה ובאמון - ולאפשר לאותה תחושת אומללות אצל אותו ילד להגיע. תתמסר לתחושה הזו. תזרום עם התחושה הזו מתוך אמונה שהיא מנהרה. זה יעצור את השליליות. עם טוּב לב לילד ואמונה בעולם, תן לתחושה האומללה שמתחת לשליליות לבוא לידי ביטוי.

שאלה

עברתי משבר גדול מאוד בחיי. ואני מוצא את זה ממש ממש קשה לוותר על כל העמדות השליליות האלה שיש לי. אני רוצה עזרה כלשהי.

כן. הייתי אומר לך את זה יקירי. התפיסה השגויה קיימת בך באופן מאוד מאוד חזק שאם תוותר על דפוסי ההתנהגות השליליים האלה וההתנהגות על פיהם, לא תהיה לך הנאה, תהיה טוב והגון ואחראי ורק תעבוד קשה ויהיו לך חיים משעממים ועמומים . [צחוק ממושך] האם אתה בכלל מודע לאמונה זו? ["כן"...שוב צחוק ממושך]

זו בדיוק הבעיה. אולי אתה יכול להתחיל לשאול ולאתגר את ההנחה שלך שאולי זה לא יהיה ככה בכלל, ולמעשה עכשיו אתה סובל הרבה יותר ממה שיש לך הנאה. ההנאה שאתה משיג היא כה מינימלית בהשוואה לסבל. אתה יכול לְפַנּוֹת מקום לאפשרות שאכן בדרך האחרת, תהיה לך הנאה רבה לאין שיעור. פנה מקום לאפשרות הזו. אתה לא צריך להאמין למילה שלי על זה. פשוט תאפשר והתחל לחקור. אם אתה מוצא שאני טועה, אתה תמיד יכול לחזור. אף אחד לא יכול למנוע ממך את זה. אתה לא חותם על חייך. לכל אדם יש באופן רצוף את הכוח להחליט ולשנות את מסלולו ואת החלטותיו ואת דרכו, ויש לך זכות זו ואחריות זו וכוח זה - כוח במובן החיובי.