top of page
הרצאה 30: "לימדו איך לנתק את עצמכם מהיוהרה של האגו הקטן ומהגאווה, כי רק אז יהיה לכם היחס ההולם והראוי להשוות את עצכם לאחרים ולכן התגובה שלכם לאחרים תהיה אותה תגובה כמו לעצמכם. זו הכוונה כשאומרים "אהוב את אחיך כמו את עצמך". כל עוד אתה מרגיש אחרת כלפי אחיך מאשר כלפי עצמך, המשמעות היא הפרת חוק הצדק, מלבד (הפרת) חוק האחווה. כי התגובות שלך בוודאות אינן הוגנות/צודקות.
צדק
אתה יכול לפעול בצדק, זה נכון, וזה יכול להיות מספיק עבור אנשים מסוימים; אולי לא מספיק בשבילך. אתה יודע שהמעשים שלך ואפילו המחשבות אין בהם כדי לאפשר את הנביעה הטהורה של צדק לַחדוֹר; כוח האור שלך לא יכול להיות משוחרר כל עוד הרגשות שלך אינם תואמים את החוקים הרוחנים. לכן, אתה לא צודק ברגשות שלך: אתה שם את עצמך על מישור גבוה יותר מזה של אחיך. ברגע שיהירותך וגאוותך לובשות צורה של חשיבות כה רבה, אתה שוב נמצא בפחד מתמיד, חושש שהסיפוק ושביעות הרצון של הגאווה שלך לא יינתנו לך על ידי האנשים סביבך. כך שאתה חייב לוותר על הרצון לשים את מי שאתה ברמה גבוהה מעל היצורים- העמיתים שלך, באופן ריגשי. רק כך תהיו חופשיים מפחד."
הרצאה 62: "כל זרמי נשמה בריאים וחזקים, כל התנהגות פנימית וחיצונית בהתאם לחוקים הרוחניים האוניברסלים של אהבה, אמת וצדק ידועים לאנושות במהות ובעיקרון. כיוון הנשמה תמיד נתון לכל אדם. לעתים קרובות האדם הולך בכיוון זה, אבל לא מבין את הנוהל הדרוש של מציאה- תחילה- את כל שבפנים החורג מהעקרון הנכון. הוא מרגיש במעורפל את הסטיות הפנימיות ומנסה לכפות על עצמו את הדרך הנכונה. זה לא יכול לעבוד. אם ינסה, הוא יהיה מונע על ידי מרד וכפייה, לא משנה כמה נכונים המניעים המודעים עשויים להיות. זה יגרום להתפתחות לנוע לערוץ שגוי, והתוצאה תהיה העמדת פנים."
חוק זה אומר שכאשר אנחנו מרוממים את עצמינו וממעיטים מערכו של האחר, אנחנו גורמים לו כאב . מי שנמצא במודעות, יודע שאי אפשר לגרום למישהו אחר כאב, מבלי שייגרם גם לנו – במקביל- כאב. גרימת כאב זו יוצרת גלים של כאוס בתוכינו, אי שקט, תזוזות שלא נרגעות. מי שעדיין לא מודע, לא יבין את הקשר בין המעשה שגרם לאחר לבין התחושות הפנימיות הקשות. אולם הכחשה זו איננה מקלה על תחושותיו.
פעולה זו של האגו הפעוט שלנו, היא הפרה של שני חוקים : חוק הצדק וחוק האחווה.
bottom of page