top of page
גילוי עצמי המסכה
הדימוי העצמי האידיאלי אמור למנוע אומללות אך למעשה מוביל אליו ישירות, מכיוון שהביטחון העצמי לכאורה שנוצר הוא מלאכותי, לא אותנטי. בנוסף זה יוצר עריצות פנימית מכיוון שאנחנו מייסרים ומלקים את עצינו לנצח על כך שנכשלנו ולא עמדנו בדרישות העצמי האידאלי למושלמות, ויוצרים מעגל זדוני של אומללות. נוצר משבר כאשר הנסיבות מבטיחות כי לא ניתן עוד לשמור על המסכה.
אנחנו חשים שחרור עצום כאשר אנו מרפים מהעצמי האידיאלי שלנו. זהו חלק גדול מבואנו 'הביתה', למרכז של עצמנו. אם ננסה לצמוח ולא לחתור לשלמות, נחיה בהווה. כניעות, אגרסיביות ונסיגה הם העיוותים - בהתאמה – של שלוש התכונות האלוהיות של אהבה, כוח ושלווה. אחד מהפתרונות הכוזבים האלו עשוי לנטות ולשלוט בדימוי העצמי האידיאלי, אם כי אצל אנשים רבים שלושתם פועלים הדדית ונדרשת התבוננות עצמית כנה בכדי לפענח אותם.
אם כך, אנו עשויים להפגין כניעות מופרזת בחיפושנו לקבל אהבה, מבלי להיות נאמנים לעצמי האמיתי ולצרכים האמיתיים שלנו. לחלופין, בחיפושנו אחר כוח ועוצמה, אנו עשויים לטפח עצמאות מופרזת על ידי סירוב לכל אהבה, חברות ועזרה, אולי יחד עם תפיסת חיים תחרותית 'לזכות בכל מחיר'. או שאנחנו עלולים להתבלבל בין נסיגה, ריחוק ואי-התקשרות לבין שלווה אמיתית.
עלינו לעבור מהסתמכות על מתן הערכה של אנשים עלינו אל הסתמכות על עצמנו. עלינו להתחיל לסמוך ולחבב את עצמנו, יבלות והכל. באישיות המפותחת אהבה אמיתית איננה אמצעי מרוכז בעצמו כמטרה סופית. כוח אמיתי כרוך בשליטה על עצמינו על מנת לקדם צמיחה, ולא שליטה באחרים כדי לקדם עליונות. ושלווה אמיתית כוללת התמודדות אובייקטיבית ולמידה מהכאב הבלתי נמנע והבעיות שיגיעו מעת לעת, ולא בניסיון לבודד עצמינו מהם
פסקאות הקשורות לעצמי המסכה מהרצאה מס' 83: דימוי העצמי האידיאלי
עכשיו אני רוצה לדון באמצעי הנגד החשוב ביותר שאדם משתמש בו מתוך אמונה כוזבת שאמצעי זה יעקוף את אומללות, חוסר הנאה, מוות; כאשר הוא אף פעם שלא מבין שאמצעי הנגד הממש זה לא רק שלא מונע, אלא מביא את הדבר הממשי שהוא הכי מפיל אימה ונגדו הוא בעצם נלחם. ההגנה הכוזבת הנפוצה והאוניברסלית הזו היא היצירה של דימוי העצמי האידיאלי ... זה אמור להיות אמצעי להימנע מאומללות ... אך מכיוון שהביטחון העצמי שנוצר באמצעות העצמי האידיאלי הוא מלאכותי ולא אמיתי, התוצאה איננה יכולה להיות מה שהיה צָפוּי. למעשה המסקנה היא הפוכה לחלוטין ומתסכלת, רק משום שסיבה ותוצאה אינם ברורים לאדם. זה עשוי לקחת לו הרבה מאוד ניסיון חיים ורצון פנימי למצוא את האמת על עצמו. רק אז הוא יגלה, לאט לאט, את הקשרים בין האומללות לדימוי העצמי האידיאלי שלו.
הבה נבחן כעת כמה מההשפעות הכלליות של קיומו של העצמי האידיאלי וחלק מההשלכות. מכיוון שאי אפשר לממש את אמות המידה והתכתיבים של העצמי האידיאלי, ובכל זאת לעולם לא מוותרים על הניסיון, אתם שומרים ומטפחים בתוככם עריצות פנימית מהציווי הגרוע ביותר. אך מכיוון שאינכם קולטים את חוסר האפשרות להיות מושלם כמו שדורש העצמי האידיאלי שלכם, אתם אף פעם לא מוותרים על הצלפת עצמכם, להטיל עונש חמור על עצמכם ולהרגיש את עצמכם ככישלון מוחלט בכל פעם שמוכח שאתם לא יכולים לעשות זאת. תחושת חוסר הערך המחפיר עוברת עליכם בכל פעם שאינכם עומדים בציפיות של הדרישות הפנטסטיות הללו, וזה מטביע אתכם במיסכנות ואומללות. לפעמים סבל ואומללות אלו עשויים להיות מודעים, אך לרוב לא. גם אם כן, אינכם מבינים את כל המשמעות, את חוסר האפשרות של הדרישות שלכם. וכשאתם מנסים להסתיר את התגובות שלכם ל'כישלון ' שלכם, אתם נוקטים באמצעים מיוחדים כדי לא להיות מודעים ל'כישלון' שלכם. אחד התכסיסים הנפוצים ביותר הוא השלכה על העולם החיצון, על אחרים, על החיים. על זה דנו באריכות בעבר, אך כעת תבינו את הסיבה העמוקה ביותר להשלכות כאלה. ככל שאתם מנסים להזדהות עם הדימוי העצמי האידיאלי שלכם, כך ההתפכחות קשה יותר בכל פעם שהחיים מביאים אתכם למצב שכבר לא ניתן לשמור על העמדת הפנים הזו. הרבה משברים אישיים מבוססים על גורם זה, והרבה פחות על הקשיים החיצוניים.
תחושת כישלון, תסכול והתנהגות כפייתית, כמו גם אשמה ובושה, הם האינדיקציות הבולטות ביותר להיות העצמי האידיאלי שלכם בפעולה. אלה הרגשות המורגשים במודע של כל מה שמסתתר מתחת. העצמי האידיאלי נקרא להיות קיים על מנת להשיג ביטחון עצמי ולכן, סוף סוף, אושר והנאה עילאית. ככל שקיומו או נוכחותו חזקים יותר, כך הביטחון העצמי האמיתי או שרידיו של הביטחון העצמי נמוגים. מכיוון שאינכם יכולים לעמוד בסטנדרטים האלה, אתם מחשיבים אפילו פחות את עצמכם ממה שהחשבתם במקור. לכן ברור כי ניתן לבסס ביטחון עצמי אמיתי רק כאשר אתם מסירים את מבנה העל של העריץ חסר הרחמים הזה של העצמי האידיאלי שלכם.
כשתעשו את הצעדים מאד ראשונים לקראת ויתור על העצמי האידיאלי, תרגישו תחושת שחרור כפי שאף פעם לא הרגשתם. אז באמת תיוולדו מחדש. כלומר, האני האמיתי שלכם יופיע. אז, תנוחו בתוך העצמי האמיתי שלכם, ותהיו מרוכזים בתוככם. אז ורק אז תצליחו לגרום לעצמכם לגדול ... זה ישנה דברים רבים. ראשית יבואו שינויים בתגובות שלכם כלפי החיים, לארועים, לעצמכם ולאחרים. התגובה המשתנה הזו תהיה די מדהימה. אך אט -אט, דברים חיצוניים חייבים גם הם להשתנות. הגישה השונה שלכם תגרום להשפעות חדשות.
המילים מאוד לא מספיקות. אתם צריכים, במקום זאת, לחוש למה אני מתכוון. אך תדעו בדיוק למה אני מתכוון כאשר הגעתם להחלשת העצמי האידיאלי שלכם במידה ניכרת רק על ידי הבנה מלאה של התפקוד שלו, גורמיו ותוצאותיו. אז תרוויחו את החירות הגדולה לתת את עצמכם לחיים, מכיוון שאתם כבר לא צריכים להסתיר משהו מעצמכם ומאחרים. תוכלו לבזבז את עצמיכם בתוך החיים, לא בצורה לא בריאה ולא סבירה, אלא בצורה בריאה כמו שהטבע מבזבז את עצמו. אז ואז רק תדעו את היופי שבחיים. אינכם יכול להתקרב לחלק החשוב ביותר הזה בעבודה הפנימית שלכם באמצעות מושג כללי. כרגיל, התגובות היומיומיות הלא משמעותיות ביותר שלכם, הנילקחות בחשבון מנקודת מבט זו, יניבו את התוצאה הדרושה. אם כך, המשיכו בחיפוש העצמי שלכם מתוך שיקולים חדשים אלה, ואל תהיו חסרי סבלנות אם זה לוקח זמן ומאמץ רגוע.
כמובן, אינכם מושלמים בעצמי האמיתי שלכם. זוהי תרכובת של כל מה שאתם כרגע. כמובן שיש לכם את האגוצנטריות הבסיסית שלכם. אבל מכיוון שאתם מודים בכך, אתם יכולים להתמודד עם זה. אתם יכולים ללמוד להבין את זה ולכן להקטין את זה עם כל תובנה חדשה מהבחינה הזו. אז באמת תחוו את המילים הבאות: ככל שאתם יותר אגוצנטרים, כך אתם יכול להיות לכם פחות ביטחון עצמי. העצמי האידיאלי מאמין בדיוק בהיפך. טענותיו למושלמות מוּנָעוֹת מסיבות אגוצנטריות גרידא. ואגוצנטריות ממשית זו הופכת את הביטחון העצמי לבלתי אפשרי. אז החירות הגדולה הזו לחזור הביתה, חברים שלי, היא למצוא את הדרך חזרה אל האני האמיתי שאתם. הביטוי 'חוזר הביתה' שימש לעתים קרובות בספרות ובתורות רוחניות. אבל הרבה פעמים זה לא הובן. זה מתפרש לעתים קרובות כמשמעות של חזרה לעולם הרוח לאחר המוות הפיזי. הכוונה היא הרבהיותר מזה בלחזור הביתה. אתם עלול למות מיתות רבות, בחיים בכדור הארץ בזה אחר זה, אך אם לא מצאתם את האני האמיתי שלכם, אינכם יכולים לחזור הביתה. חובה עליכם להיות אבודים ולהישאר אבודים עד שתמצאו את הדרך למרכז ההווייה שלכם. מצד שני, אתם יכולים למצוא את הדרך הביתה ממש כאן ועכשיו כשאתם עדיין בגוף. כשתאזרו אומץ להיות העצמי האמיתי שלכם, למרות שזה נראה הרבה פחות מהאני האידיאלי, תגלו שזה הרבה יותר. ואז יהיה לכם את השקט להיות בבית בתוך עצמכם. ואז תמצאו ביטחון. אז תתפקדו כבן אנוש שלם. אז תבטלו את שוט הברזל של שליט- משימה שאי אפשר לציית לו. אז תדעו באמת מה המשמעות של שלווה ובטחון. תפסיקו, אחת ולתמיד, לחפש זאת דרך אמצעים כוזבים.
פסקאות מהרצאה מס' 84:
אהבה, עוצמה ושלווה- כפי שהן מעוותות על ידי הדימוי העצמי האידיאלי
...ברצוני לדון בשלוש תכונות אלוהיות עיקריות: אהבה, עוצמה ושלווה וכיצד הם באים לידי ביטוי בצורותיהם המעוותות. אצל האדם הבריא, שלושת העקרונות הללו עובדים זה לצד זה בהרמוניה מושלמת, ומתחלפים בהתאם לצורך המסויים של המצב. הם משלימים ומחזקים זה את זה. נשמרת גמישות כך שאף אחת משלוש התכונות הללו לעולם אינה יכולה לסתור או להפריע לאחרת. עם זאת, באישיות המעוותת הן שוללות ודוחות זו את זו, באופן הדדי. האחת הוא סתירה לשניה, ולכן הן יוצרות קונפליקט. הסיבה לכך היא שאחת מהתכונות הללו נבחרה באופן לא מודע לשרת תפקיד מרכזי בפתרון לחיים ולבעיות החיים ... כניעות, תוקפנות ונסיגה ... הם העיוותים של אהבה, עוצמה ושלווה ... הגישה השולטת יוצרת סטנדרטים נוקשים ודוגמטים (אשר נאחזים בעקרונות מסויימים ולא מטילים בהם ספק) אשר משולבים ומוכללים אז בדימוי העצמי האידיאלי.
אחד מהפתרונות הכוזבים הללו הוא אהבה. ההרגשה היא 'אם רק יאהבו אותי, הכל היה בסדר.' במילים אחרות, אהבה אמורה לפתור את כל הבעיות ... על מנת לקבל אהבה, אדם כזה ... מקבל על עצמו יותר ויותר מאפיינים לא מתבלטים, נחבאים אל הכלים, על מנת להשיג אהבה והגנה, שלכשעצמם ניראים כמצילים אותו מהשמדה. הוא נענה לדרישות האמיתיות או המדומיינות של אחרים. הוא מתכווץ ומתאווה עד כדי מכירת נשמתו על מנת לקבל אישור, אהדה, עזרה ואהבה. באופן לא מודע הוא מאמין שעל ידי כך שהוא עומד על דעתו, מביע את המשאלות שלו, את הצרכים שלו, הוא יפקיע את הערך היחיד שהוא רואה בחיים: זה שמטפלים בו כילד ... הדימוי העצמי האידיאלי מסוג זה ... כנוע ... יהיה בעל סטנדרטים ותכתיבים תואמים. על הדימוי העצמי הזה להיות תמיד ברקע, לעולם לא לעמוד על שלו, להיכנע תמיד, לא למצוא פגם באחרים, לאהוב את כולם, לעולם לא להכיר בערכיו ובהישגיו האמיתיים וכו' וכו'. על פני השטח, זה אכן נראה כמו תמונה קדושה מאוד; אבל, חברים שלי, זה רק קריקטורה של אהבה אמיתית, הבנה, סליחה, חמלה וכדומה. הרעל של המניע הבסיסי מעוות ומשמיד את מה שבאמת יכול היה להיות אמיתי.
בקטגוריה השנייה נמצא מחפש הכוח. אדם זה חושב שכוח ועצמאות מאחרים יפתרו את כל הבעיות שלו. סוג זה, בדיוק כמו האחר, יכול להציג וריאציות וחלוקות משנה רבות. זה יכול להיות בעל משקל ומכריע או כנוע וכפוף לאחת משתי העמדות האחרות או לשתיהן (לאהבה ולשלווה). כאן הילד הגדל מאמין שהדרך היחידה שהוא יכול להיות מוגן היא בכך שהוא נעשה כל כך חזק ובלתי פגיע, כל כך עצמאי וחסר רגש, ששום דבר ואף אחד לא יכולים לגעת בו. אז הוא ממשיך להרחיק את כל הרגשות האנושיים ... ישנם הרבה דרכים ותחומי חיים ואישיות בהם מניע הכוח והאגרסיביות הזו יכולים להתבטא. זה יכול להיות מכוון בעיקר להישגים. האדם עם דחף של כוח יתחרה וינסה להיות טוב יותר מכל האחרים. כל תחרות מורגשת כפגיעה בעמדה המיוחדת הנעלה שהוא זקוק לה לצורך פתרונו הפרטי. או שזה יכול להיות גישה כללית יותר ומוגדרת פחות בכל מערכות היחסים האנושיות שלו. הוא מטפח באופן מלאכותי קשיחות שאינה אמיתית יותר מרכותו חסרת האונים של האדם הכנוע ... הדימוי העצמי האידיאלי שלו מכתיב סטנדרטים של שלמות אלוהית ביחס לעצמאות ולכוח. הוא מאמין שהוא לא צריך אף אחד, שיש בו כדי לספק לעצמו את הדרוש. בניגוד לבני אדם אחרים בלבד, הוא אינו זקוק לאהבה, חברות, עזרה.
הבה נבחן כעת את התכונה השלישית, השלווה, שנבחרה כפתרון ועל ידי כך נהייתה מעוותת. במקור יכול להיות שאדם היה כל כך קרוע בין שני ההיבטים הראשונים שהוא מחפש דרך החוצה על ידי שימוש בנסיגה מהבעיות הפנימיות שלו ובכך מהחיים ככאלו. כלומר, מתחת לנסיגה שלו או לשלווה הכוזבת שלו, הוא עדיין קרוע לשניים, רק שהוא לא מודע לכך. הוא בנה חזית כה חזקה של שלווה כוזבת, שכל עוד נסיבות החיים מאפשרות זאת, הוא מאמין שהוא באמת שליו. אבל תן לסערות החיים לגעת בו, תן סוף סוף להשפעות הקונפליקט הבסיסי לעלות, וזה יראה עד כמה כוזבת היתה שלווה זו. זה יאשש שהשלווה אכן נבנתה על חול. נראה כי לסוג הנסוג ולמחפש הכוח יש משהו במשותף, וזה ריחוק מהרגשות ומרגשות, אי-התקשרות לאחרים, דחף עז לעצמאות. המוטיבציות הרגשיות הבסיסיות עשויות להיות דומות: פחד להיפגע ולהתאכזב, פחד להיות תלוי בזולת ובכך לחוש חוסר ביטחון, אך תכתיבי הדימוי העצמי האידיאלי של שני סוגים אלה שונים מאוד. מחפש הכוח גאה בעוינות שלו וברוח הלחימה האגרסיבית שלו. הסוג הנסוג אינו מודע לחלוטין להרגשות קיימות כאלו, ובכל פעם שהן באות לידי ביטוי, הוא המום מהן, מכיוון שהן מפרות את התכתיבים שלו. התכתיבים הללו הם שהוא מסתכל בנועם ואופן מנותק בכל בני האדם, מכיר את חולשותיהם ותכונותיהם הטובות, אך מבלי שדבר מכל זה לא יטריד אותו או ישפיע עליו. זה, אם נכון, אכן היה שלווה. אבל שום בן אנוש לא נמצא כל כך רחוק, ומכאן שתכתיבים כאלה אינם מציאותיים ולא ניתנים למימוש. גם הם כוללים גאווה וצביעות - גאווה כי הוא לא כל כך כמו אלוהים בניתוק שלו, בצדק ובאובייקטיביות שלו. במציאות, השקפתו עשויה להיות 'צבועה' בדיוק במה שהאדם האחר חושב עליו, כמו למשל הסוג הכנוע. אבל הוא גאה מכדי להודות בכך שהוא, הנעלה, יכול לתת לחולשות אנושיות כאלה לגעת בו. הוא רואה את עצמו מעל לכל זה. ומכיוון שזה לא נכון בכלל, מכיוון שהוא תלוי באחרים כמו שני הסוגים האחרים, הוא רמאי לא פחות מהם. ומכיוון שזה לא נכון ולעולם לא יכול להיות נכון כל עוד הוא אנושי, הכרחי שלא יעמוד בציפיות של הסטנדרטים ותכתיבי הדימוי העצמי האידיאלי שלו, מה שגורם לו לבוז את עצמו, לאשם ולמתוסכל באותה מידה כמו שני הסוגים אחרים שמאכזבים ולא עומדים בציפיות המיוחדות של כל אחד מהם מעצמם.
...התגובות הרגשיות האלה כל כך עדינות ומתעתעות, כל כך מוסתרות בידיעה רציונאלית, עד שצריך להתבונן מאוד בקפידה על הרגשות מסויימות, בהזדמנויות מסוימות, כדי להשיג מודעות לכל זה. רק העבודה שאתם עושים יכולה להביא לידי ביטוי כיצד כל אחת מהעמדות הללו קיימת בכם. כמובן הרבה יותר קל למצוא אם טיפוס אחד הוא מאוד דומיננטי בכיוון מסויים. אך ברוב המקרים, העמדות מוסתרות יותר ומנוגדות על ידי הסוגים האחרים ... תמיד יש תערובת של כל ה'פתרונות' הללו באדם, אם כי אחד מהם עשוי להיות היותר דומיננטי ... דימוי עצמי אידיאלי עשוי לדרוש בו זמנית מאדם להיות תמיד לא אנוכי כדי לזכות באהבה; להיות אנוכי תמיד כדי להשיג כוח; להיות אדיש לחלוטין ומרוחק מכל הרגשות האנושיים כדי לא שלא יפריעו לו. אתם יכולים לדמיין איזה קונפליקט זה בנפש, כמה הנשמה חייבת להיות קרועה?!
...כל מה שמגיע באופן טבעי וללא מאמץ לא נראה כמשהו אמיתי. אתם כל כך מותנים להתאמץ עבור הבלתי אפשרי שלא עולה על דעתכם שמה שיש לו ערך בפועל וכבר נמצא שם, לא צריך להתאמץ עבורו. אך אינכם משתמשים בערכים אלה; לעתים קרובות הם שם, כאבן שאין לה הופכין ... לפתוח ולפרוש את כל התהליך זה כואב בהתחלה מכיוון שיש לחוות את הרגשות של חרדה, תסכול, אשמה, בושה וכו '. אך ככל שתמשיכו באומץ, תזכו להשקפה שונה מאוד על הכל. אחרון, אך בהחלט לא פחות חשוב, תתחילו לראות את האני האמיתי שלכם בפעם הראשונה. תוכלו לראות את המגבלות שלו. בהתחלה, זה יהיה הלם שצריך לקבל את המגבלות האלה שהן רחוקות כל כך מהעצמי האידיאלי. אך כאשר תלמדו לעשות זאת, תתחילו לראות ערכים שמעולם לא ראיתם או שהייתם באמת מודעים להם. והרגשה של כוח וביטחון עצמי בצורה שונה מאוד תגרום לכם לראות את החיים ואת עצמכם ... עד כה, ההערכה של אחרים כל כך חשובה רק בגלל שאתם לא מעריכים את עצמכם, כך שזה הפך לתחליף. אבל כשאתם מתחילים לסמוך ולאהוב את העצמי שלכם, מה שאנשים אחרים חושבים עליכם לא יהיה חשוב אפילו כדי חצי. תישארו מוגנים בפנים, ולא תצטרכו יותר לבנות ערכים כוזבים בגאווה ובהעמדת פנים. אתם כבר לא תסמכו על העצמי האידיאלי, שבאמת אי אפשר לסמוך עליו ולכן מחליש אתכם. לא ניתן לתאר במילים את החירות להשיל נטל זה. אבל, חברים שלי, זה תהליך איטי. זה לא מגיע בן לילה. זה בא באמצעות חיפוש עצמי וניתוח קבוע של הבעיות שלכם, העמדות שלכם והרגשות שלכם ... יותר ויותר, תשלבו את הגישה האלוהית של אהבה, עוצמה ושלווה בדרך הבריאה, בניגוד לדרך המעוותת. אהבה לא תהיה אמצעי למטרה. זה לא יהיה צורך שיציל אתכם מהשמדה. לכן זה יפסיק להיות מרוכז בעצמו. אז, היכולת שלכם לאהוב תשלב עוצמה ושלווה ... אהבה אמיתית ולא מרוכזת בעצמה, אז כבר לא תפריע לכוח בריא, לא כוח מתוך גאווה והתרסה, לא כוח לנצח את האחרים, אלא הכוח להיות השולטים בעצמכם ובקשיים שלכם, בלי להוכיח שום דבר לאף אחד. כשאתם מחפשים שליטה על ידי עיוות תכונת הכוח, אתם עושים זאת לצורך הוכחת העליונות שלכם. כשאתם זוכים לשליטה באמצעות כוח בריא, אתם עושים זאת למען הגדילה ... שלווה בדרך הבריאה לא תביא אתכם להסתתר מרגשות, מחוויה, מחיים ומהקונפליקטים שלכם; אלא על ידי שתי העמדות הבריאות הקודמות, אתם לא תהיו כל כך מעורבים עם עצמכם, כך שכתוצאה מכך אתם באמת תהיו אובייקטיבים יותר. זו שלווה אמיתית - לא להימנע מחוויה ורגשות שעלולים להיות מכאיבים כרגע אך מניבים מפתח חשוב כאשר לוקחים את האומץ לעבור דרכם ולמצוא את מה שמאחוריהם. אז אהבה, עוצמה ושלווה יכולים לחיות יד ביד. למעשה, כשכל אחד מהם בריא, הם משלימים זה את זה. אבל הם יכולים לגרום למלחמה הגדולה ביותר בתוככם, אם הם מעוותים.
bottom of page