#27
חלק ראשון של התירגול:
לשבת בשקט מספר דקות,בריכוז עד כמה שניתן, לקחת מספר נשימות עמוקות ואיטיות...
להעלות למודעות את השאלה: האם אני רוצה ומוכן לראות חלק אחד בי שלא נמצא בזרימה ובהרמוניה?
אם אני לא מוכן עדיין, לבדוק: ממה אני מפחד?
לכתוב, ללא שיפוטיות , מה עולה ...מן הסתם עולות התנגדויות...חלקים מתנגשים אלו באלו... לתת להם לצאת..לכתוב ללא צנזורה...
לא חייב להיות קשר הגיוני בין הדברים שעולים לחלק שנמצא בדיסהרמוניה.
לאחר שמסיימים לכתוב: להסתכל ,כמו צופה לא מעורב, על מה שכתבנו.
לנסות למצוא קצה של קשר ( או יותר) בין הנושא בו אנחנו לא בהרמוניה לבין מה שכתבנו.
אם קשה לכתוב הרבה או שלא רואים את הקשר, לקבל שבשלב הזה שיש בתוכינו יריב חזק מאד. אותו יריב הוא החלק שמתנגד לחלק שכן רוצה לראות ולפתור.
לא לשפוט את היריב, אלא להבין שהוא קיים ושהעבודה שצריכה להיעשות עכשיו היא ללמוד אותו, מה מניע אותו ואיך אפשר להשקיט אותו ולחזק את החלק שרוצה.
חלק שני של התירגול:
לתת ליריב במה. לכתוב את מה שהוא אומר ואחר כך לשתף בקבוצה ולומר בקול רם את טיעוניו.
בשלב הזה, מישהו מציג את דברי היריב שלו וכל יתר המשתתפים יכתבו לעצמם מה הם שומעים (רק מילים שלדעתם משמעותיות ).
כשהמציג מסיים, לשאול אותו האם מתאים לו לקבל משוב ולהעמיק.
אם כן, המשתתפים מקריאים את מה ששמעו.
לא להציע פתרונות למי שמדבר....רק הדהוד....
ההדהוד יש בו חלקים מהלא מודע של המדבר... (זהו תירגול שנועד לעזור למדבר לראות ולקשר את הלא מודע למודע )
חלק שלישי של התרגול:
תנסו לקשר את הקושי המסויים בחיים שלכם למגרעת היותר דומיננטית שקיימת בכם: גאווה או רצון עצמי. הפחד מתלווה לכל אחת משתי המגרעות האלו.