top of page
Mountain Sunset

 #97

פרפקציוניזם כמכשול לאושר- מניפולציות של רגשות 

אופציה #1

עבודה בקבוצה אחת גדולה

1. לפזר על הרצפה פתקיות בהן משפטים הקשורים לפרפקציוניזם. המשתתפים מתבקשים לעבור בין הפתקיות ולהעתיק למחברת את המשפטים שאנחנו מזהים שקיימים בנו / מזדהים עם הכתוב בהם.

​

2. כשמסיימים, להתיישב ולבחון את המשפטים שאספנו. מתוכם, לבחור את    ה 3 שהכי "מדברים" אלינו.

​

3. חוזרים לישיבה במעגל. מי שמוכן, קורא משפט אחד מהשלושה. כשכולם קראו, ממשיכים למשפט השני. ואחר כך לשלישי.
אין הערות/ שאלות במהלך הקריאה. אך ורק קריאת המשפט.

​

4. בסיום, בוחרים משפט אחד מהשלושה ומסבירים למה בחרנו בו.

​

המשפטים בפתקיות:

* אני מציב לעצמי סטנדרטים מאד גבוהים בביצוע משימות.

* שום דבר שאני עושה, לא טוב דיו בעיני.

* כשאני מחליט לעשות משהו, אני חייב להצליח ב 100% ! אחרת- אני לא מתחיל.

* הדברים צריכים להיעשות בדיוק בדרך שאני רגיל או חושב שנכון לעשות אותם.

* אני חייב להיות מצויין (בעבודה/ בתחביב שלי/ בחיים בכלל ), אחרת- אני לא שווה בכלל.  

* הרבה פעמים, אני לא בטוח בהחלטות שלי ולכן אני נשאר בעמדה של יושב על הגדר. ממתין שהפתרון המושלם יתגלה מתי שהוא.

* כשאני עושה משהו, אני נצמד להוראות. אחרת....

* אני נמצא תמיד בתחרות מול מישהו, משווה את עצמי למישהו, גם כשאין צורך.

* אני חייב להשקיע את כל כוחי בכל דבר שאני עוסק בו: אם זה פרוייקט ענק או משהו שולי וקטן.

* אני מתבייש או נבוך כשאני טועה. אשתדל להסתיר טעויות ולתרץ אותן.

* אני נמצא בחרדה ובפחד מפני מה שחושבים עלי ומה אומרים אנשים עלי.

* אני עושה כל מאמץ כדי להתרחק מביקורת או ממשוב שלילי.

* אני חי בשלום רק עם העוצמות שבי. ממש לא סובל את החולשות שבי.

* אני חושב שכישלון עלול להגדיר את מי שאני ולא את מה שאני עשיתי.

 * אני שופט את עצמי כשאני נכשל במשהו.

* אני חייב לשלוט בכל דבר שקורה לי.

* אני מגן בחירוף נפש על העמדות שלי.

* אני מעביר ביקורת- לעיתים קרובות- גם על עצמי וגם על אחרים.

* כשמישהו מתרגז עלי / כועס עלי/ מאוכזב ממני- אני מרגיש חוסר יכולת משוועת להיות במקום הזה.

* אני מרבה לחשוב על : מה יכול היה להיות, לו רק הייתי ________ ולא הייתי __________.

 * אני פוחד לטעות, אני פוחד להיכשל, אני פוחד לאכזב את עצמי ואת ______.

* אם רק אצליח לעשות את _______באופן מושלם, אוכל להימנע מלהרגיש אשמה/ בושה/ שיפוטיות.

* אני לוקח כל דבר באופן אישי. ביקורת "הורגת" אותי. 

* כשנותנים לי משוב שלילי, אני מיד מתגונן.

* יש בי שמחה לאיד כשמישהו אחר נכשל.

אופציה #2

עבודה בקבוצות קטנות

1. לקחת זמן כדי לכתוב למה בחרנו את שלושת המשפטים.

​

2. לענות על השאלות הבאות:

- במה אני "מסתכן" אם אפעל אחרת?

למשל, אם בחרנו במשפט: "אני מציב סטנדרטים גבוהים מאד לביצוע המשימות שיש לי", השאלה תהיה: " מה אני מסכן אם אציב סטנדרט פחות גבוה? "

​

- ננסה לזהות את התרעומת שיש בנו כנגד חוסר השלמות שלנו: התלונות שיש לנו כנגד החיים/ הגורל/ האחרים/ עצמינו. התרעומת בגלל ההרגשה שאנחנו מרומים בתחום מסויים או ביותר מתחום אחד

​

3.המדריך מדבר על הפער בין ההבנה השכלית שאין שלמות בחיים לבין הציפייה הרגשית למצוא ולקבל שלמות כזו.  

ננסה לבדוק: עד כמה קיים בנו פער כזה?

באיזה אופן אנחנו מצפים ואפילו דורשים מהחיים להיות מושלמים? 

באלו תחומים פער זה מופיע וכיצד זה מתבטא? 

​

4. כיצד אנו מעמידים פנים שאנו מושלמים? 

כיצד אנו מנסים להרשים אחרים? 

מהם הערכים החיצוניים שאנחנו מאמצים? ערכים שמוכתבים על ידי החברה, החוק, הדת, ההורים= כל סמכות שהיא חיצונית. 

מה יכולים להיות הערכים האמיתיים שלנו?

​

5. כיצד אנחנו עושים מניפולציה לרגשות שלנו? מגזימים אותם כדי להשפיע על אחרים ו/ או מקטינים אותם / מדחיקים אותם? 

פרטו את הרגשות שאתם נוטים להגזים ואת אלו שאתם נוטים להקטין או להדחיק. 

 -אין להעתיק או לצטט מהאתר ללא קבלת רשות -

bottom of page