מגאווה או השפלה אל כבוד
תבדקו את הקונפליקט מנקודת המבט של גאווה- איך אתם פועלים מתוך גאווה?
אחר כך תנסו לדמיין איך יהיה לכם לשחרר את המקום של הגאווה. אם אתם מגיעים למסקנה שתפעלו מתוך השפלה, תבדקו אפשרויות אחרות. תבקשו הכוונה פנימית לחוות בתוככם מקום ללא גאווה, ובכל זאת ללא כניעות ועם כבוד
עליכם לקחת צעד רצוני אמיתי ולראות את עצמיכם בדרך חדשה המשלימה עם כבוד וענווה ומשאירה בחוץ את הגאווה והכניעות המשפילה. אם אתם מוכנים לאפשרות הזו- גם אם זה עדיין לפני שאתם יכולים לחוות את זה- זה יגיע מתוך החיים האלוהיים שבתוככם. לשם כך, עליכם להיות מוכנים לקבל ולקלוט את זה.
לסיכום: במצב של דואליות ובניפרדות יש גאווה או כניעות ממקום של השפלה. במצב של אחדות יש כבוד וענווה.
#203
חדירת ניצוץ האור האלוהי
אל האזורים החיצוניים
דרכים מעשיות להתמודדות עם קונפליקט, לקוח מתוך הצעה שכתבה מוירה שאו:
-
תבחנו קונפליקט או מצב סבוך בו אתם מצויים.
-
דעו מהן התגובות הישנות הצפויות שלכם.
-
בחרו להגיב אחרת, תוך התייחסות לגאווה, רצון עצמי, פחד.
מרצון עצמי או חוסר עמוד שידרה אל אסרטיביות
תעברו את אותו תהליך עם הרצון העצמי שלכם. דמיינו את עצמיכם במקום חדש בו אתם ללא רצון עצמי, אבל גם לא במצב של חוסר בעמוד שידרה וגם לא מנוצלים. מקום בו אתם עומדים על דעתכם, אבל גם יכולים לשחרר ולהתמסר.
האיזון והתגובה הנכונה לכל סיטואציה שתהיה, יגיעו מהלִבָּה שבתוככם, אולם על המיינד להיות גמיש ופתוח דיו על מנת לתת לאפשרויות חדשות לבוא לידי ביטוי. עליכם לטפח את הקיבולת הרוחנית שלכם, כך שתוכלו להפקיד את עצמיכם בידיה של ההדרכה הפנימית.
לסיכום: במצב של דואליות ובנפרדות יש רצון עצמי או חוסר בעמוד שידרה ותחושת ניצול.
במצב של אחדות יש עמידה על עמדותיכם, שיחרור והתמסרות.
מפחד לאמון ולאפשרויות חדשות
הרשו לעצכם לחוות באומץ את החרדה הנילווית כשאתם מנסים לוותר על גאווה ועל רצון עצמי. ואז מגיעים לפחד.
הפחד לא יכול להיעלם לפני שזונחים את הגאווה והרצון העצמי.
למה? כי הפחד הוא תוצר של שניהם, כפי שאתם כבר יודעים, לפחות בהיבט התיאורטי. תסתכלו על הפחד גם כהיבט של חוסר אמונה ביקום. אתם מאמינים שרק גאווה ורצון עצמי יכולים להגן עליכם מסכנה. זה מצביע על כך שהיקום הוא מקום לא מהימן וכל מה שיש לכם כאמצעי ביטחון זה ההגנה החלשלשה הזו של הגאווה והרצון העצמי. תבדקו את הנחת היסוד הזו ותנסו חלופות אחרות.
תפתחו את עצמיכם למציאות האלוהית כדי שהיא תזרום דרככם. ייתכן וזה יקרה במוקדם או במאוחר, אבל זה יקרה. המציאות האלוהית תחדור אליכם עם ההכרה שאין צורך בגאווה, ברצון עצמי ובפחד ותוכלו להתעלות מעל הקונפליקטים הפנימיים, כמו החיצוניים.
לסיכום: במצב של דואליות ובניפרדות יש פחד ואי אמון ביקום. במצב של אחדות יש פתיחות לאפשרויות חדשות.
תירגול במתן אמון ביקום
תיפתחו את עצמיכם לאפשרות שהיקום יעניק לכם את מה שאתם זקוקים לו.
תחשבו: "איך זה יהיה אם אסמוך על היקום, אם בסיטואציה הנוכחית אוותר על הפחד שנגרם מאי האמון ביקום ולפיכך גם הגאווה והרצון העצמי?
תאפשרו לליבה המרכזית שלכם שתתמלא אפילו רק עם רמז של התחושה שאתם יכולים לפעול ללא גאווה, רצון עצמי ופחד.
אתם עדיין לא שם?
הֱיוּ אנושיים. הֱיוּ עם מה שישּ במציאות
האגו הבוגר יוצר מקום רחב עבור מה שיש במצב הדואלי ולמה שניתן להגיע כשנפתחים לאפשרויות חדשות. זה מצב בו האגו לא כופה, אלא מאפשר תנועה רצונית.
כשנמצאים עדיין במצב הדואלי והעצמי הנמוך מתגלה דרך גאווה, רצון עצמי ופחד- יש לאפשר לזה להיות. אבל לא להיות מופעלים על ידם. אל תהדפו מצבים מאתגרים. רק על ידי התנסויות תכופות, ניתן יהיה לצמוח בהיבט הרוחני.
ומכאן- רוכבים על גלי האושר העילאי...
לחיות את החיים במלואם
לנסוע על גבי כוח החיים כפי שהוא זורם דרך כל אחד מאיתנו, כמו האלוהי שלו: קרניים של יצירתיות, אומץ, אהבה וחוכמה נוצרות באופן ייחודי מכל אחד מאיתנו.
תוך כדי עבודת הנתיב: ללכוד, לברך על היות, לקבל ולהתמיר את העצמי הנמוך שמעוות את נביעת החיים וקושר אותנו למה ששומר אותנו בניפרדות:
גאווה- "אני רוצה שכוח החיים ייעשה אותי למיוחד".
רצון עצמי - "אני רוצה להשתמש בכוח החיים כדי להרוויח משהו לטובתי ולקבל עדיפות על פני אחרים".
פחד - "אני לא סומך על כוח החיים וסומך יותר על גאווה ורצון עצמי"
הישמרו והסירו את המסיכה: "אני לא יכול להתמודד עם העיוותים של העצמי הנמוך, לכן אני נאחז בהעמדת פנים על היותי במקום של קרני האלוהות שלי ודימוי העצמי האידיאלי."