זרם מאלץ
Forcing Current
הזרם המאלץ הוא נוקשה ומתוח. הוא דורש, הוא מוכרח לקבל !מבוסס על תפיסה מוטעית בסיסית לגבי החיים. כל המסקנות השגויות והדימויים שיש לנו הם תוצר של הזרם המאלץ. זרם זה הוא למעשה הגנה המשתמשת ברצון של מבנה האישיות. מצד שני, הזרם נוצר על ידי הרצון העצמי והאגו הקטן כדי להתמודד עם התפיסה המוטעית של 100/100: אושר או אומללות. הזרם המאלץ אומר: "אני חייב לקבל את זה בדיוק בדרך שלי ורק אז אהיה מאושר". או: " אם לא נותנים לי משהו בדיוק כפי שאני דורש את זה, אני אומלל".
כשאתם משתמשים בזרם המאלץ, אתם לא מאפשרים לרגשות שלכם להיות מובעים באופן טבעי ובחופשיות. אתם עושים אחת משתי האפשרויות: מגזימים את הרגשות – מביעים בדרמטיות ומעצימים באופן מלאכותי רגש חיובי כלפי מישהו. או: מכווצים ומונעים מהם לצאת.
התוצאה היא שלילית בשניהם: כי אתם לא מאפשרים גדילה של רגשות, שהם אורגניזם חי.
הזרם המאלץ גורם לעיוות בשלושת טיפוסי האישיות:
-
Reason Type - העיוות הוא נסיגה
-
Will Type - העיוות הוא תוקפנות
-
Emotion Type - העיוות הוא כניעות
הזרם המאלץ מפריד אותנו מהעצמי האמיתי.
והתוצאה היא: חוסר ביטחון.
זרם מאלץ כשמו כן הוא. זו אנרגיה, תנועה, זרם בו אנחנו משתמשים כדי לאלץ את האחר לפעול ולעשות משהו בדיוק כמו שאנחנו רוצים.
זהו אחד ממנגנוני ההגנה שלנו, המשתמש ברצון Will של מבנה האישיות.
הוא נוצר על מנת להתמודד עם התפיסה המוטעית של 100/100:
אושר מול אומללות.
"אם תאהב אותי כמו שאני רוצה, אהיה מאושרת'. ולכן: 'אם אני לא מקבלת ממך את האהבה בדיוק כמו שאני רוצה, אני אומללה."
תרגול: גם אם אתם לא יודעים איזה סוג אישיות דומיננטי יותר אצלכם, תנסו לחשוב באיזה מהעיוותים אתם משתמשים כשאתם לא מקבלים את מה שאתם דורשים. עצם הדרישה היא זרם מאלץ.
האם אתם מפסיקים תקשורת, נעלמים ונאלמים בתוך עצמיכם, או אפילו עוזבים את החדר / את הדירה [Reason type]
או
האם אתם נהיים תוקפנים? מדובר בדרך כלל באופן מילולי. תוקפנות כוללת גם אמירות עוקצניות, ציניות, מפחיתות ערך ומזלזלות. התחשבנויות מהעבר. [Will type]
או
אתם נוקטים בגישה של כניעות. אתם 'מוותרים' על חלק ממי שאתם [Emotion type].
הרצון WILL- שהוא החלק בנו שמפעיל אותנו-
משתמש ברגשות באופן מניפולטיבי, כחלק מהזרם המאלץ:
טיפוס הREASON יפעיל CONSTRICTION- אילוץ, כפייה, הכרחה
טיפוס הWILL יפעיל CONSTRICTION וגם EXAGGERATION הגזמה
טיפוס ה EMOTION יפעיל EXAGGERATION
תרגול: אם לא עושים את מה שאתם דורשים, במה מהשלושה הנ"ל אתם משתמשים? האם אתם יכולים לגלות מהי הנטייה שלכם רוב הפעמים?
הפגמים שיש בנו באים מהזרם המאלץ. [על זה יש הרצאה נפרדת]
הזרם המאלץ מפריד אותנו מהעצמי האמיתי.
אחת מתוצאות הלוואי היא: חוסר ביטחון.
הרצאה 69: האיוולת של לצפות לתוצאות במהלך היותינו בנתיב; הגשמה או דיכוי של הרצון התקף להיות נאהב
"...בתוככם, בפנים, אתם כל הזמן רוצים להכריח אחרים לאהוב אתכם. הכריכה החיצונית היא האישור, אבל בניתוח האחרון אתם רוצים להכריח אנשים לאהוב אתכם. ואהבה כפויה אינה אהבה. הילד שבכם לא רואה את זה. אבל כשאתם מזהים את הזרמים האלה, אתם תזהו את הזרם בתוככם שאומר די ברור, "אתם חייבים לאהוב אותי".
אנשים חלשים יותר עם מניעים לא בריאים משלהם עשויים להיראות כמי שנכנעים באופן זמני ומצייתים לפקודתכם. אבל תגובה כזו יכולה רק להשאיר אתכם ריקים ומאוכזבים, שכן זה לא מה שאתם באמת שואפים אליו ואי אפשר לקבל את זה כל עוד הזרם הכופה לא מתמוסס.
כי לא ניתן לכפות על הנשמה החזקה והבוגרת להיכנע. זה מתפקד רק במצב של חֵרוּת. יתר על כן, לעולם לא תכבדו באמת את האדם שמציית לפקודה זו. אתם תכבדו רק את האדם שאוהב אתכם בחופשיות. עם זאת, אתם יכולים לקבל את ההזדמנות לחוות את מתנת החינם הזו רק אם לא תיכפו אותה.
לעולם לא תוכלו לחוות את מתנת האהבה החופשית כל עוד הזרם הכופה פועל ללא שהתודעה שלכם הבחינה בו. לכן תחילה עליכם לשחרר אנשים על ידי כך שתאפשרו להם לא לאהוב אתכם, אם הם יבחרו בכך. זה לא אומר שאתם צריכים לשמוח מזה, אלא להתמודד עם העצב וזה לא יזיק לכם..."
"... תלמדו איך לעשות את המחווה הנדיבה של מתן חופש לאחרים לא רק לטעות או לא להסכים איתכם, או שיהיו להם חולשות שאולי לא תסכימו איתן, אלא גם לא לאהוב אתכם. אם אתם מודעים לתשוקה המקורית שלכם, ולאחר מכן לתסכול שלכם, ולאחר מכן למה שאתם עושים עם התסכול שלכם, ולאחר מכן לזרם הכופה בתוככם, תראו בבירור שבתהליך זה בלבד אתם מאבדים את המתנה החופשית של אהבה אמיתית - ולא בגלל שאתם לא מספיק טובים. ואז אתם בדרך למעלה..."
הרצאה 71: מציאות ואשלייה- תרגילי ריכוז
"...כיצד אם כן, היעדר הזרם הכופה הזה מביא אתכם למציאות, ובכך למצב בטוח יותר של אושר ושלווה? אם הזרם הכופה נעדר, אתה מחוייבים לחוות, בתנאי שאתם בטוחים בעצמכם, שאי-ההסכמה- אם היא קיימת בפועל- אינה אלא פגיעה הזויה. ואתם לא יכולים להיות בטוחים בעצמכם כל עוד הילד נמצא בתוככם, עם כל האנוכיות, האגוצנטריות, החד צדדיות והדרישות הלא הוגנות. כך שאתם במעגל זדוני..."
"...חוסר ההסכמה מכה בכם כי אתם יודעים עמוק בפנים, שלא משנה כמה מופרכת הביקורת במקרה הזה, אתם בעצמכם מבקרים את חוסר האומץ שלכם לעזור לילד שבכם להתבגר. בה במידה שאתם עוברים את תהליך ההתבגרות הזה, וכך מאבדים את כל ההיבטים השליליים של הילד, אתם משיגים שיעור קומה, וודאות, מושגים ברורים ומציאותיים שאתם יכולים לסמוך עליהם עמוק בתוך עַצמְכם. על ידי השגת כבוד עצמי, אתם הופכים פחות ופחות תלויים באישור מאחרים. אם אז, מדי פעם מגיע עדיין חוסר אישור, אתם יכולים לחפש כדי לראות אם יש גרגר של אמת המעורב בזה, גם אם האדם האחר לא מציג את הליבה האמיתית. ברגע שתמצאו את זה, הגינוי/ אי האישור המוצדקים או הלא מוצדקים כבר לא יזיקו. בגישה הזו לא תפחדו מביקורת או מאי - אישור; זרם הכפייה שלכם יתמוסס.
אם זה לא אישור אלא אהבה מוחלטת לה אתם זקוקים, והאהבה הזו לא מגיעה, אתם תהיו אולי קצת עצובים, אבל החיים שלכם לא יהיו תלויים בזה. אתם תראו שלא להיות נאהבים במידה הרצויה זה תוצאה של הבעיות שלכם, חוסר היכולת לאהוב, והפחד מאהבה. אתם גם תזהו שבמשך זמן רב הילד הגדל אט אט בתוככם ממשיך לייצר עוינות ותוקפנות, גם אם באופן מרומז מאד, כאשר הוא מרגיש שמזלזלים בו. יתר על כן, אתם תראו כי נביעות אלה תורמות רבות לתגובה השלילית של האדם האחר. תובנות אלו ישחררו אתכם ויקדמו את תהליך ההתבגרות שלכם.
עם הסרת זרם הכפייה, תראו את כל זה. מה שפעם היה פגיעה, יפסיק להיות כזה. כאשר אתם סובלים מדי פעם מאכזבות, אתם לא תהיו חצי מיואשים מבעבר. תשיגו תובנה אמיתית ולכן גם השיחרור שרק הגישה למציאות יכולה להביא. ללא הזרם הכופה, לא תצטרכו להמציא מצבים מקובעים. אתם לא תהיו נוקשים בציפיות שלכם, או מאוכזבים כשדברים יתבררו אחרת ממה שאתם מצפים. תהיו גמישים ותוכלו להתמודד עם מה שבמציאות. לא יהיו לכם עוינות וטינה נסתרת.
המציאות והיכולת לאהוב קשורות ישירות. אנחנו גם יודעים שהזרם הכופה מפחית את היכולת שלכם לאהוב. עובדה זו חייבת להיות ברורה לכם למדי, בתיאוריה וגם באופן אישי ומיוחד. גלו כיצד הפחד שלכם מאהבה גורם לכם להסתגר וכמה אתם מרגישים אשמים, עמוק בפנים, על הנסיגה. מיצאו גם איך אתם צריכים להכריח אחרים לאהוב אתכם כדי לכפר על האשמה הזו, כאילו להיות נאהב זה אישור לכך שהקול החבוי של האשמה שלכם שגוי. מיצאו את הריק בתוככם, בגלל חוסר הרצון שלכם לאהוב, שאת זה הייתם מאזנים על ידי כך שאחרים יאהבו אתכם. מכל הסיבות הללו, הזרם הכופה פועל בעוצמה, אם כי בדרכים ערמומיות ונסתרות מאוד.
ללא הזרם הכופה, תיתנו לאדם אחר את החופש להרגיש כלפיכם כפי שהוא או היא רוצים. אתם תתקרבו לאהבה בוגרת במצב נפשי כזה; אתם תיתנו יותר לאחרים. הנתינה לא תמיד תלבש אותה צורה. במקרים מסוימים, זה פשוט יראה חיבה למרות העובדה שהרצון שלכם לא נעשה. אתם תיתנו את החופש - שלא יכול היה להיות לכם- לאדם אחר, כל עוד התנאים המעוותים הללו שררו בכם.
הרצאה 157:
"הזרם המאלץ עשוי להתבטא בצורה מאוד מתוחכמת וייתכן ולא יהיה גלוי בכלל, אבל הרגשות כולם מכווצים בתוך זה. זה חייב בהכרח להשפיע על אחרים בסביבה עם ההשלכות החוקיות המתאימות. כל זרם מאלץ חייב לגרום לאחרים להתנגד ולהתכווץ לאחור, גם אם מה שהם נאלצים לעשות הוא לטובתם ולשמחתם. ולפיכך ממשיך המעגל הזדוני. התסכול המתמשך, שלדעתכם נגרם על ידי האחר- סירוב לשתף פעולה ולתת- מביא לנפש שלכם זעם, חימה ואולי אפילו נקמנות ודרגות שונות של דחפים אכזריים. זה, בתורו, מחליש את האישיות אפילו יותר, מכיוון שעולה אשמה. אתם מסיקים שהרגשות ההרס שלכם חייבות להיות מוסתרות, כדי לא להרגיז את האדם האחר, אותו אתה תופס כמקור החיים. רשת ההסתבכות הולכת ומתהדקת חזק יותר.
האדם נלכד במלכודת זו של תפיסות מוטעות, עיוותים ואשליות עם כל ההרגשות ההרסניות הבאות בעקבותיו. אתם מוצאים את עצמכם במצב מגוחך ואבסורדי של השתוקקות לאהבה ולקבלה של האדם אשר אותו אתם שונאים ומתרעם על שעזב אתכם לא מסופקים לכל כך הרבה זמן. ההתעקשות החד-צדדית הזו על היותכם נאהבים על ידי אדם שהסתייגתם ממנו עמוקות ורציתם להעניש, מגבירה את האשמה, כי הנוכחות המתעוררת תמיד של העצמי האמיתי שלכם שולחת הבזקי תגובה למוח, שאינו מסוגל לפרש ולמיין את המסרים של האני האמיתי מאלה המגיעים מהילד הפנימי."
הרצאה 157:
"הזרם המאלץ אומר: "אתה חייב", ואתם תובע מאחרים להיות, להרגיש ולעשות את מה שאתם צריכים ורוצים.
דרישות אלה עשויות שלא להתגלות כלל כלפי חוץ. למעשה, על פני השטח, ייתכן וחסרה לכם לחלוטין יכולת עמידה עצמית על זכותכם. חוסר היכולת שלכם או הקושי לעמוד על דעתכם הוא תוצאה ישירה שנאלצם להסתיר את הזרם המאלץ המוסתר, המביש והמאיים. זה מאיים כי אתם יודעים די טוב שאם זה ייראה בגלוי, זה יעורר גינוי גדול ומורת רוח ואולי אפילו דחייה גלויה."
"מה שאתם רוצים, באופן עקרוני, אכן יכול להיות טוב ויש לכם זכות לכך. אבל כשאתם משתמשים בזרם מאלץ ריגשי ומוסתר, אתם מחפשים סיפוק בדרך הלא נכונה ולא המעניקים לאדם האחר את החופש אותו אתם רוצים לעצמכם. אתם לא נותנים לאחר את הזכות לבחור את מי לאהוב ולקבל או את הזכות שלא להידחות ושלא ישנאו אותו על עמידתו על שלו עם החירות הזאת. אתם אפילו לא נותנים לאחר את הזכות לטעות בלי להיות שנוא ושיידחו אותו לחלוטין. זוהי החרות שאתם מאחלים מאד לעצמכם, ואתם מתמרמרים באופן עמוק על אחרים כאשר הם לא מעניקים לכם את זה. אתם לא מסוגלים להגן על עצמכם בצורה מספקת במקרים כאלו רק משום שברמות רגשיות מסוימות אתם לא מעניקים את אותה חרות לאחרים."
"על ידי שחרור וויתור על הזרם המאלף הפנימי שלכם, תחוו את היופי של מערכת יחסים יפה ולא כפוייה."