העצמי הנמוך
The Lower Self
העצמי הנמוך הוא מערכת של תגובות, מעשים, הרגשות ומחשבות – כולם נלכדו לכדי ההגנות שיצרנו כדי לא לחוש כאב. מקור הכאב בחוויות שליליות של הילדות שלנו, בעיקר במערכת היחסים עם הקרובים לנו ביותר- בתקופת הילדות- שהם ההורים. העצמי הנמוך, כמו המסיכה, נוצר על ידי הנשמה שלנו שמנסה לא לפגוש חוויות כואבות. ההתנגדות הזו והנסיון להימלט קורים כי הנשמה לא מקבלת את המציאות בה החוויות שלנו טבועות בדואליות של המצב האנושי.
כשההורים שלנו אסרו עלינו לבטא רגש כמו כעס, אנחנו לומדים כבר בגיל צעיר מאד לדכא ביטוי כל רגש ספונטני שמנסה לקבל ביטוי. כתוצאה מכך, אנחנו מחפשים מהי הדרך המקובלת לפעול שתמנע כאב עתידי. אנחנו משתקים את החיבור שלנו לרגשות האמיתיים שבנו. כתוצאה מכך, אנחנו מפנים את הכעס/ הזעם/ התסכול כלפי חוץ, ונודרים נדר ( מבלי להיות מודעים לכך ) בניסיון לפגוע באחרים כנקמה, כאשר "הדלק" להפעלת העצמי הנמוך הוא האומללות שלנו.
כאשר אנחנו בילדות מתחילים להפריד ולבדל את עצמינו מההורים שלנו, ועל מנת לתרגל ולממש כוח נפרד משלנו, שאינו חלק מכוחות ההורים, העצמי הנמוך מבטא את עצמו בצורה של דרישה בלתי סבירה להיות תמיד במרכז תשומת הלב , ודרישה שהצרכים יתממשו באופן מיידי, ובכך לשלוט באחרים כל הזמן. המדריך מכנה זאת " דימוי ההמון של החשיבות העצמית" שהוא ביטוי אנושי אוניברסלי של העצמי הנמוך.
העצמי התחתון פועל בחיינו באמצעות הדימויים שלנו המעוותים את המציאות ומצדיקים את השליליות שלנו.
העצמי הנמוך מלא חיים ויצירתי כאחד ופועל הן כלפי העצמי שלנו והן כלפי אחרים, כאשר באותו רגע שבו הוא מביע את עצמו, הוא יוצר ניפרדות בינינו לבין הסובבים אותנו ובינינו לבין החיים עצמם.
בשלב מסוים נוצרת גם הגנה מישנית שלא לחוש את כאב הניפרדות, את קהות החושים ואת הניתוק מההוויה שלנו. הפעולה של acting out - היא הפעלה של השליליות הנובעת מכל אלו.
העצמי הנמוך שלנו בחיים הנוכחיים הוא שרשרת נוספת של כל בחירה שלילית שלנו בכל הגלגולים הקודמים. בכל פעם שבחרנו פחד או נקמה או קהות חושים על פני אהבה, אומץ וחיבור, הקפאנו פיסת נפש. פיסות נפש אלו מתגלגלות ממחזור חיים אחד למישנהו, אם לא מטפלים בהם.
העצמי הנמוך הוא הצד האפל של כוח החיים. רוב הביטויים שלו הם לאו דווקא גרנדיוזים ובעלי השלכות הרות גורל. אלא: הן פעולות קטנות היכולות להיעשות – ונעשים- גם על ידי אנשים שנמצאים בדרך של התפתחות רוחנית.
שלושה היבטים של העצמי הנמוך הם:
גאווה
רצון עצמי
פחד
כל אחד מהם הוא צורה אחרת של הכחשה ולכן ההשפעה השלילית של נוכחותם המוכחשת שלא נמצאת במודעות שלנו היא גדולה בהרבה מאספקטים שליליים של רוע שמונגשים ופתוחים כבר במודעות.
גאווה, רצון עצמי ופחד הן למעשה הגנות השומרות אותנו לכודים בתוך הגדרה עצמית, כי הן נותנות רציונליזציה לניתוק מאחרים.
ניתן למצוא הרחבה של שלושת היבטים אלה ברשימת מושגי המפתח
אנחנו יכולים להתמיר את העצמי הנמוך רק אם נסכים לפגוש אותו על רבדיו השונים, ונסכים לקבל, גם בפן הריגשי, שהוא חלק מההוויה שלנו. כשאנחנו עוברים דרך התהליך הזה, נוכל להפנות את זרם האנרגיה המעוות שלו בחזרה לכוח החיים הטהור, למקור ממנו התעוות. טרנספורמציה זו מאפשרת שחרור של מסה אפלה ושלילית בחזרה אל המהות הזורמת, המיטיבה, המקורית.
בכולנו קיימת בושה שאנחנו שומרים בסוד, אמונות שיש בנו רוע, כמו גם אשמה אמיתית ובוגרת על דברים שעשינו שלא על פי החוקים הקוסמים. אנו נוקטים באחת מהשניים: הכחשה או הצדקה של השליליות שלנו.
הרגע שבו אנו אומרים "כן" ומכירים בו ואותו, זהו הרגע המציין נקודת מפנה בריפוי הרוחני שלנו. כאשר אנו מאמצים במודע את הרוע החי בתוכנו, ההכרה האמיתית הזו מרפאה את האומללות שלנו.
הרצאה 109:
"הדבר הקשה ביותר, אולי, עבור האדם הוא לפגוש בעצמי הנמוך. כי אחרי הכל, אשמה אמיתית מקיימת קשר עם העצמי הנמוך. האדם יעשה את הכל כדי להימנע מלפגוש- פנים אל פנים- את העצמי הנמוך. או אולי הוא מסוגל ומוכן להתמודד עם חלקים ממנו, אבל חלקים מסוימים הוא בהחלט לא מוכן לקבל. הוא כה מפוחד מההשלכות האפשריות וכה להוט להיות טוב מכפי שהוא יכול להיות ברגע זה, שהוא מעדיף לייצר אשמות גרועות הרבה יותר שאינן נכונות, מאשר לקבל את אשמתו האמיתית הזעירה ביותר בתחום של העצמי הנמוך שהוא מסרב לקבל [תחום זה].
כדי להפוך את האדם למסוגל להתמודד עם העצמי הנמוך שלו בשלמותו, הוא צריך ללמוד קודם לקבל את עצמו ולסלוח לעצמו. פירושו של דבר לזהות ולהפסיק את הנטייה להטיף מוסר לעצמך, להבין את הנזק שבפרפקציוניזם.
זה אולי נראה פרדוקסלי למדי. שכן מצד אחד, אני מזמין אתכם להתייצב מול העצמי הנמוך שלכם, מול האשמות האמיתיות ולפצות עליהם, לטהר את עצמכם; ואילו מצד שני אני מדגיש עד כמה פרפקציוניזם, גינוי עצמי והטפת מוסר ורגשות אשמה כוזבים מסוכנים הם. ... לכן זה כל כך חשוב - כל עוד כל אחד עוסק ברמות האישיות הייחודיות המותאמות לו - להתרחק מכל ההשלכות של חטא, מכל דבר שעלול אפילו להיראות אפילו מרחוק כקשור לגינוי, כדי לא לעודד את הנטייה הזאת בתוככם."
העצמי הנמוך:
קדימון לסרט Hands over the city
הסרט האיטלקי, משנת 1963, מספר על יזם בנייה חסר רחמים מנפולי שגם נבחר למועצת העיר, המשתמש לרעה בכוחו הפוליטי כדי להרוויח הון עתק בעיסקה נדלנית שהקים בפרוורי נפולי. לאחר התמוטטות של אחד מבנייני המגורים, חבר מועצה מהמפלגה הקומוניסטית פותח בחקירה לגבי הקשר והמעורבות של היזם לבניין שנהרס.
הסרט מלפני 55 שנים רלוונטי יותר מתמיד כיום אצלנו בישראל...
חיקרו את עצמכם בכנות:
"מה אני מוכן לעשות עבור עיסקה שתביא לרווחה כלכלית עצומה? האם יש בי תאוות בצע? האם אני נעול על מטרה רק בגלל הריגוש, ההצלחה, הניצחון שלי וכשלון האחר- ותאב להשיג הרבה יותר מהדרוש לי באמת בחיים?
באלו תחומים זה בא לידי ביטוי?
עד כמה אני מוכן להסתכן בגרימת נזק לאחרים עבור השגת היעד שסימנתי כמטרה?
מה מניע אותי? האם אני מזהה גם מניעים טובים לצד מניעים אפלים?
ומה קורה כשאני מגיע למימוש? האם אני מתמלא, נינוח, רגוע או פוחד לפגוש את הריק ומסמן מטרה חדשה?"