כי התגובה שלכם לא תאמה את הסיטואציה. היא היתה קיצונית, מוגזמת, דרמתית. כל מה שעבר לכם במחשבות, הביטויים בגוף, וההרגשות שצצו- אין ביניהם ולא כלום עם האירוע. למעשה יצרנו את התגובה הריגשית כשלקחנו את הרגש המקורי- הכעס הריגעי- ושינינו אותו. מה שקרה לנו בסיטואציה שהיתה הזכירה לנו סיטואציה כאובה מהעבר. הנהג היה רק הטריגר.                       

באותה סיטואציה – כנראה מהילדות- נשאר עדיין פצע שלא נרפא, גם אם העור מעליו כבר הגליד. נקודת הטריגר קרעה מיד את הגלד שעטף את הפצע הישן והכאב פרץ שוב, במלוא העוצמה; וייתכן שאף בעוצמה גדולה יותר, כי לא טופל ונירפא במקור.