השלכה
PROJECTION
יש בנו תכונות מסוימות שאנחנו לא יכולים לקבל אותן (שהן חלק מאיתנו), ואז אנחנו נרתעים מלהביט בהם. אבל כאשר התכונות האלו מופיעות אצל מישהו אחר, הרגש שעולה בנו וההתייחסות שלנו הופכים להיות בלתי נסבלים באופן קיצוני!
במילים אחרות, אנו משליכים את מה שאיננו יכולים לקבל בעצמנו על אנשים אחרים, ואז מגיבים אליהם בצורה שבה אנו באמת מגיבים כלפי עצמנו. אמנם, אנחנו לא מוכנים להודות שהסיבה לתגובה הקיצונית שלנו היא כי אנחנו בשאט נפש מכך שהתכונות האלו נמצאות בתוכינו. מתחת לפני השטח נמצאים העיוותים, ההסתתרות והתירוצים שאנחנו משתמשים בהם כדי לא לראות את עצמנו באמת כפי שאנחנו.
ההשלכה חלה על האופן שבו אנו מגיבים למגמה או לאיכות שאנו רואים במישהו אחר.
באחת ההרצאות נשאלת שאלה איך זה שמישהו בוחר- שוב ושוב- בן זוג שיש לו בדיוק את אותן התכונות השליליות של אחד מההורים. האם באמת אנחנו חוזרים ומשליכים פעם אחר פעם?
המדריך עונה שברוב הפעמים אכן אנחנו מחפשים – באופן בלתי מודע- תכונות מסויימות וגם מוצאים בני זוג שיש בהם אותן תכונות. אבל תכונות דומות אלו קיימות כבר אצל האדם שמחפש אותן אצל בן הזוג- הן מועצמות ומוגברות אצלו, אבל מוסתרות היטב –ולכן הן לא רק מושלכות על בן הזוג. התכונות חבויות ולא מבוטאות כלפי חוץ. מה שקורה זה שהאדם שאצלו נמצאות תכונות נסתרות אלו, גם מחפש בן זוג עם תכונות שליליות דומות לאלו של אחד מההורים וגם מטפח אצל בן הזוג משהו שמעורר פרובוקציה (תגובה דומה לזו שחווה מאותו הורה בילדותו) . הפרובוקציה שהיא כמובן לגמרי תת הכרתית, מהווה גורם חזק מאד במערכת הזוגית.
במערכות יחסים, קשיים ופחדים צצים בדיוק במידה בה אנחנו עדיין משליכים על האחר את הבעיות הקשורות אלינו ועדיין הופכים אותו אחראי לכל דבר שמנוגד לטעמינו. זה יכול להיעשות בצורות מתוחכמות ומגוונות.
אנחנו יכולים כל הזמן להתרכז בפגמים של האחר, כי במבט ראשון להתרכז בזה נראה לנו מוצדק. אנחנו יכולים להדגיש יתר על המידה צד אחד של האינטראקציה או לא לכלול צדדים אחרים. עיוותים כאלה מצביעים על השלכה והכחשה ללקיחת אחריות עצמית לקשיים הנמצאים ביחסים.
השימוש בהאשמה – במערכות יחסים- מפיצה רעל, פחד, ואשמה באותה רמה בה המשתמש בהאשמה מנסה להשליך על האחר. מי שההאשמה מוטחת בו עלול להגיב בדרכים שונות, בהתאם לבעיות ולקונפליקטים הלא פתורים שלו. כל עוד התגובה עיוורת והשלכת האשמה היא בלתי מודעת, התגובה הנגדית תהיה נוירוטית והרסנית.
רק תפיסה מודעת יכולה לאסור תגובה כזו. רק אז האחר יכול לסרב לקחת את הנטל שמוטל עליו. אז יוכל האחר להעביר באופן ברור ולבטא את מה שמתאים לו .
הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים להימנע מלהיות קורבן של השלכת אשמה היא להימנע לעשות את זה לעצמינו. באותה מידה בה אנחנו מתמכרים לגישה השלילית הזאת הנסתרת , נהיה לא מודעים כשעושים את זה לנו ונהפוך לקורבן. מה שעלול לבלבל זה שאנחנו עושים זאת לעצמינו בדרך אחרת מאשר האחר עושה לנו.
המודעות בלבד תעשה את כל ההבדל , אם נבטא או לא באופן מילולי את התפיסה שלנו ונתעמת עם האחר. רק באותה מידה בה נחקור ונקבל את התגובות הבעייתיות שלנו ואת העיוותים, השליליות וההרסנות שבנו – נוכל לנטרל את האשמה שהאחר משליך עלינו. אחרת אנחנו נמשכים למבוך של זיוף ובלבול שיש בו חוסר ודאות, התגוננות וחולשה. כל אלו יגרמו לנו לסגת או להיות אגרסיבים באופן מוגבר. כשנהיה מודעים לתגובות השליליות שלנו, לא נבלבל בין הזכות לעמוד על שלנו לבין עוינות או פשרה גמישה עם כניעות לא בריאה.
מתוך הרצאות מס' 73, 121, 180