Kenny Rivero
תרגול
Dottie Titus כתבה ההלפרית
1. 'קחו בעיה עכשווית. הפשיטו את הבעייה מכל השכבות של התגובות הכפויות שלכם. הרובד הראשון והשימושי ביותר הוא של רציונליזציה, של "הוכחה" שיש להאשים אחרים או מצבים ולא את הקונפליקטים הפנימיים ביותר שלכם שגורמים לכם לאמץ גישה שגויה לבעיה הממשית שעומדת בפניכם. הרובד הבא עשוי להיות כעס, טינה, חרדה, תסכול. מאחורי כל התגובות הללו תמצאו את הכאב בכך שאתם לא אהובים... כשאתם חווים- בבעיה הנוכחית שלכם- את הכאב שאתם לא אהובים, זה ישמש להעיר מחדש את הפגיעה בילדות.'
2. 'עם הפגיעה הנוכחית, חישבו לאחור, תנסו להעריך מחדש את המצב לגבי ההורים שלכם - מה הם נתנו לכם, איך באמת הרגשתם כלפיהם. אתם תהיו מודעים לכך שבמובנים רבים חָסַר לכם משהו שמעולם לא ראיתם בבירור - לא רציתם לראות את זה. תגלו שהדבר בוודאי פגע בכם כשהייתם ילדים, אך אולי שכחתם במודע את הפגיעה הזו. עם זאת, זה לא נשכח בכלל. הפגיעה בבעיה הנוכחית שלכם היא אותה פגיעה.'
3. 'כעת העריכו מחדש את הפגיעה הנוכחית שלכם, השוו אותה לפגיעה בילדות. לבסוף, תוכלו לראות בבירור איך הן אחד ואותו דבר. לא משנה עד כמה הכאב הנוכחי שלכם אמיתי ומובן, עם זאת, הוא אותו כאב הילדות. מעט אחר כך תראו כיצד תרמתם בהבאת הכאב הנוכחי, בגלל הרצון לתקן את הפגיעה בילדות. אבל תחילה, אתם רק צריכים להרגיש את ההקבלה של הכאב.
4. 'ברגע שתצליחו לסנכרן את שני הכאבים הללו ולהבין שהם אחד וזהים, השלב הבא יהיה הרבה יותר קל. אז, על ידי התבוננות על הדפוס החוזר ונשנה בבעיותיכם השונות, תלמדו להכיר היכן הדמיון קיים אצל ההורים שלכם ובאנשים שפגעו בכם או מכאיבים לכם כעת. כאשר אתם חווים את ההקבלות האלו באופן ריגשי, זה יוביל אתכם הלאה בדרך המסוימת של המסת בעיה בסיסית זו. הערכה אינטלקטואלית גרידא לא תניב שום תועלת. כשאתם מרגישים את הדמיון ובו בזמן חווים את הכאב של עכשיו ואת הכאב של אז, לאט לאט תבינו איך חשבתם שעליכם לבחור במצב הנוכחי מכיוון שעמוק בפנים אתם לא יכולים להודות ב"תבוסה".
5. 'רק לאחר שתחוו את כל ההרגשות הללו ותסנכרנו את ה"עכשיו" ואת ה"אז ", תוכלו להיות מודעים לאופן שניסיתם לתקן את המצב. תוכלו לראות יותר את האיוולת של הרצון הלא מודע הזה, את חוסר התועלת המתסכל של זה. תסקרו את כל הפעולות והתגובות שלכם מתוך הבנה ותובנה חדשה זו – ובעקבות זאת, תשחררו את הוריכם, תשאירו את היַלְדוּת שלכם באמת מאחור ותתחילו דפוס התנהגות פנימי חדש שיהיה בונה ומתגמל לאין שיעור לעצמכם ולאחרים. אחרים. אתם כבר לא תבקשו לשלוט במצב שלא יכולתם לשלוט בילדותכם. תמשיכו מהמקום שאתם נמצאים, שוכחים וסולחים, באמת בתוככם, בלי לחשוב שעשיתם זאת. כבר לא תצטרכו להיות אהובים כמו שהייתם צריכים להיות כשהייתם ילדים. ראשית, אתם נהיים מודעים לכך שזה מה שאתם עדיין רוצים, ואז אתם כבר לא מחפשים סוג זה של אהבה. מכיוון שאתם כבר לא ילדים, תחפשו אהבה בדרך אחרת, כשתיתנו אותה, במקום לצפות לקבל אותה.
6. 'כדי להיות פוריים ולהביא תוצאות אמיתיות, זה חייב להיות מעבר לידע אינטלקטואלי בלבד. אתם צריכים לאפשר לעצמכם להרגיש את הכאב של חוסר הגשמה מסוים כיום וגם את הכאב של חוסר הגשמה בילדות שלכם. ואז תשוו בין השניים עד שכמו שתי שקופיות נפרדות, הן מתמקדות בהדרגה והופכות לאחת. ברגע שזה קורה, התובנה שאתם זוכים לה, החוויה שאתם מרגישים, בדיוק כמו שאמרתי כאן, יאפשרו לכם לנקוט בצעדים נוספים שצוינו. אם יש משהו שלא קיבלנו מההורים שלנו והיעדר הדבר הזה גרם לנו כאב, ננסה להשיג אותו מבן הזוג שלנו. הרגשנו את החוסר בצורה חריפה, אך הוא התנגש עם הצורך שלנו שההורים שלנו יהיו מושלמים, אז קברנו אותו עמוק בתוך הלא מודע שלנו. חלק מאיתנו מפחד להרגיש את הרגשות האלה, ולכן אנו מבקשים למצוא דרך "לנצח" כך שלעולם לא נצטרך. זה החלק שמשחזר את המצב הישן שוב ושוב. אם אנו יכולים "לנצח", אנו מאמינים שנהיה בטוחים ולעולם לא נצטרך להרגיש את הרגשות הללו. המדריך אומר שאנחנו חייבים למצוא את הכאב המקורי הזה ולהרגיש אותו עכשיו, כך שהוא כבר לא ירדוף אותנו כמו איזה איום מעורפל התלוי מעל מערכות היחסים שלנו.
איך נעשה זאת?
1. קחו בעיה עכשווית
2. תסירו את התגובות שלכם
3. תשחררו את האשמת האחר, את ההוכחה שאתם צודקים
4. תשחררו כל כעס, חרדה, תסכול
5. תרגישו את הפגיעה בכך שאתם לא אהובים במצב הנוכחי
6. תחברו את התחושה הנוכחית לאיך שהרגשתם כילדים
7. תראו כיצד רגשות אלו דומים או זהים
8. תרגישו את הכאב ביסודיות ככל שתוכלו. ברגע שתוכלו לחבר את הכאב הנוכחי לכאב מהעבר, תתחילו לראות כיצד הכאב הזה התרחש פעמים רבות במסגרות שונות: עם חברים, בני זוג, בוסים, ילדים. הנסיבות אולי נראות שונות מאוד, אך אם הכאב מרגיש דומה, הן קשורות. זה צריך להיות תרגיל תחושתי, ולא תרגיל אינטלקטואלי.
כיצד אנו משחזרים את מצב הילדות?
- אנחנו פועלים בדרכים שיגרמו לבן הזוג שלנו להגיב בצורה הנדרשת / הצפויה
- אנרגטית, אנו דורשים מהם לפעול בדרכים האלה
- אנחנו מפרשים דברים כך שיתאימו לתמונת הילדות.
- אנחנו נוטים להתמקד בדומה ולא שמים לב לשונות.
תעבדו עם השאלות הבאות:
1. באיזו דרך או דרכים חוסר היכולת של ההורים שלכם לאהוב באופן בוגר גרם לכם להרגיש פגועים או לא ממומשים?
2. איך הגזמתם ו / או מיזערתם את כאבי הילדות שלכם?
3. . מה אתם עדיין נחושים לקבל מההורים שלכם (או מאחרים)? באיזה אופן אתם מסרבים לקבל את הפגמים שלהם כעת?
4. עם בעיה עכשווית, איך אתם עושים רציונליזציה כדי להוכיח שבאחרים האשם, במקום להתמודד עם הקונפליקט והעמדה הפנימיים שלכם?
5. באילו דרכים אתם מסיתים אנשים אחרים להתנהג כמו שההורים שלכם נהגו בילדות שלכם?
6. שימו לב לדגש שאתם נותנים לאיך שאתם אהובים ולא על האופן בו אתם נותנים אהבה. זהו רמז שאתם עדיין מנסים לתקן את הפגיעה המקורית במקום להתמסר לכאב ולקבל אותו.
Jan Rigsby נערך על ידי ההלפרית
2תרגול
בחרו בן זוג שאתם אוהבים מההווה או שאהבתם בעבר. אילו היבטים של האדם הזה הם כמו אמא שלכם? כמו אבא שלכם? איך האדם הזה דומה להורה הלא אוהב? איך הוא דומה להורה האוהב? כיצד אתם משחזרים ומנסים להתגבר על פגיעה ישנה בילדות במערכת היחסים הנוכחית? וכיצד שיחזרתם אם אתם כותבים על מערכת זוגית מהעבר?
השתמשו בתהליך הבא לביצוע המטלה שלעיל:
1. תתבוננו ותניחו בצד את התגובות העל-הכפויות שלכם במערכת היחסים (רציונליזציה, האשמה, כעס, טינה, חרדה, תסכול).
2. מאחורי התגובות הללו, תמצאו את הפגיעה האמיתית.
3. תעריכו מחדש את הפגיעה הנוכחית, ותשווה אותה לפגיעה בילדות - תראו שהן זהות - תסנכרו את הכאב.
4. תעריכו מחדש את הפגיעה הנוכחית, ותשווה אותה לפגיעה בילדות - תראו שהן זהות - תסנכרו את הכאב. תראו כיצד הבאתם את הכאב הנוכחי על מנת "לתקן" את הפגיעה בילדות ולא להודות ב"תבוסה".