אה כן, יש לך. ברמות עמוקות יותר של ההוויה שלך עדיין יש לך פחד מהנאה. עדיין יש חרדה לאפשר לעצמך הנאה מלאה וחירות מלאה. יש להבין את המילה הזו כהלכה. זה לא רישיון. רק מי שאחראי לעצמו לחלוטין מסוגל לנצל את החירות שהבריאה העניקה לכל היצורים. לדוגמה, כאשר אנשים מעבירים את האשמה למצבם האומלל הנוכחי לכל גורם אחר, מלבד התהליכים הלא מודעים שלהם עצמם, הם אינם אחראים על עצמם, לא משנה כמה זה עשוי להתבצע בעדינות ובאופן סמוי. יש מנגנון בנפש שמקשר ישירות את ההעברה הזו עם איסור ההנאה. כל עוד בני אדם מפרידים בין כדור הארץ לשמים, בין גוף לרוח, אינכם יכולים לחוות את האושר העילאי האמיתי של אחדות. המצב המאושר של מימוש רוחני משלב את הרוח, המיינד, הרגשות והגוף. באמצע הגוף נמצאת מקלעת השמש. שנים על גבי שנים דיברתי על זה. ממש באזור הזה, ממש בגוף, כל האושר העילאי קיים - לא כמשהו לא פיזי, אלא כמשהו שחייב להיות מורגש בתוך הגוף. אם אתה מצפה לאושר עילאי רוחני כמשהו הרחוק מגופך, אתה מוצא את עצמך בדרך של דואליות ושגיאה, של קונפליקט ומחלוקת. גרעין של אנרגיה יביא שיכירו אותו, ממש בגוף. זה בא מהעצמי האמיתי. המציאות האינטנסיבית שלה הופכת את האמת של כל התורות הללו לחוויה עמוקה שאי אפשר להכחיש אותה או לחשוב שהיא אשליה. זו האמת הזו והמציאות הזו שכל כך מרגיעות ומעוררות תקווה, לא משנה אילו הרעות במצב עלולות להתרחש. כאשר אנרגיה דחוסה מתמוססת וזורמת דרך כל הווייתו של האדם, האדם נכנס למצב המאושר הזה.