#97
פרפקציוניזם כמכשול לאושר- מניפולציות של רגשות
אופציה #1
עבודה בקבוצה אחת גדולה
1. לפזר על הרצפה פתקיות בהן משפטים הקשורים לפרפקציוניזם. המשתתפים מתבקשים לעבור בין הפתקיות ולהעתיק למחברת את המשפטים שאנחנו מזהים שקיימים בנו / מזדהים עם הכתוב בהם.
2. כשמסיימים, להתיישב ולבחון את המשפטים שאספנו. מתוכם, לבחור את ה 3 שהכי "מדברים" אלינו.
3. חוזרים לישיבה במעגל. מי שמוכן, קורא משפט אחד מהשלושה. כשכולם קראו, ממשיכים למשפט השני. ואחר כך לשלישי.
אין הערות/ שאלות במהלך הקריאה. אך ורק קריאת המשפט.
4. בסיום, בוחרים משפט אחד מהשלושה ומסבירים למה בחרנו בו.
המשפטים בפתקיות:
* אני מציב לעצמי סטנדרטים מאד גבוהים בביצוע משימות.
* שום דבר שאני עושה, לא טוב דיו בעיני.
* כשאני מחליט לעשות משהו, אני חייב להצליח ב 100% ! אחרת- אני לא מתחיל.
* הדברים צריכים להיעשות בדיוק בדרך שאני רגיל או חושב שנכון לעשות אותם.
* אני חייב להיות מצויין (בעבודה/ בתחביב שלי/ בחיים בכלל ), אחרת- אני לא שווה בכלל.
* הרבה פעמים, אני לא בטוח בהחלטות שלי ולכן אני נשאר בעמדה של יושב על הגדר. ממתין שהפתרון המושלם יתגלה מתי שהוא.
* כשאני עושה משהו, אני נצמד להוראות. אחרת....
* אני נמצא תמיד בתחרות מול מישהו, משווה את עצמי למישהו, גם כשאין צורך.
* אני חייב להשקיע את כל כוחי בכל דבר שאני עוסק בו: אם זה פרוייקט ענק או משהו שולי וקטן.
* אני מתבייש או נבוך כשאני טועה. אשתדל להסתיר טעויות ולתרץ אותן.
* אני נמצא בחרדה ובפחד מפני מה שחושבים עלי ומה אומרים אנשים עלי.
* אני עושה כל מאמץ כדי להתרחק מביקורת או ממשוב שלילי.
* אני חי בשלום רק עם העוצמות שבי. ממש לא סובל את החולשות שבי.
* אני חושב שכישלון עלול להגדיר את מי שאני ולא את מה שאני עשיתי.
* אני שופט את עצמי כשאני נכשל במשהו.
* אני חייב לשלוט בכל דבר שקורה לי.
* אני מגן בחירוף נפש על העמדות שלי.
* אני מעביר ביקורת- לעיתים קרובות- גם על עצמי וגם על אחרים.
* כשמישהו מתרגז עלי / כועס עלי/ מאוכזב ממני- אני מרגיש חוסר יכולת משוועת להיות במקום הזה.
* אני מרבה לחשוב על : מה יכול היה להיות, לו רק הייתי ________ ולא הייתי __________.
* אני פוחד לטעות, אני פוחד להיכשל, אני פוחד לאכזב את עצמי ואת ______.
* אם רק אצליח לעשות את _______באופן מושלם, אוכל להימנע מלהרגיש אשמה/ בושה/ שיפוטיות.
* אני לוקח כל דבר באופן אישי. ביקורת "הורגת" אותי.
* כשנותנים לי משוב שלילי, אני מיד מתגונן.
* יש בי שמחה לאיד כשמישהו אחר נכשל.
אופציה #2
עבודה בקבוצות קטנות
1. לקחת זמן כדי לכתוב למה בחרנו את שלושת המשפטים.
2. לענות על השאלות הבאות:
- במה אני "מסתכן" אם אפעל אחרת?
למשל, אם בחרנו במשפט: "אני מציב סטנדרטים גבוהים מאד לביצוע המשימות שיש לי", השאלה תהיה: " מה אני מסכן אם אציב סטנדרט פחות גבוה? "
- ננסה לזהות את התרעומת שיש בנו כנגד חוסר השלמות שלנו: התלונות שיש לנו כנגד החיים/ הגורל/ האחרים/ עצמינו. התרעומת בגלל ההרגשה שאנחנו מרומים בתחום מסויים או ביותר מתחום אחד
3.המדריך מדבר על הפער בין ההבנה השכלית שאין שלמות בחיים לבין הציפייה הרגשית למצוא ולקבל שלמות כזו.
ננסה לבדוק: עד כמה קיים בנו פער כזה?
באיזה אופן אנחנו מצפים ואפילו דורשים מהחיים להיות מושלמים?
באלו תחומים פער זה מופיע וכיצד זה מתבטא?
4. כיצד אנו מעמידים פנים שאנו מושלמים?
כיצד אנו מנסים להרשים אחרים?
מהם הערכים החיצוניים שאנחנו מאמצים? ערכים שמוכתבים על ידי החברה, החוק, הדת, ההורים= כל סמכות שהיא חיצונית.
מה יכולים להיות הערכים האמיתיים שלנו?
5. כיצד אנחנו עושים מניפולציה לרגשות שלנו? מגזימים אותם כדי להשפיע על אחרים ו/ או מקטינים אותם / מדחיקים אותם?
פרטו את הרגשות שאתם נוטים להגזים ואת אלו שאתם נוטים להקטין או להדחיק.