#182
- תהליך המדיטציה
מדיטציה לשלושה קולות
ההמדיטציה עוסקת בדיאלוג שאנו מקיימים עם שלושה אספקטים של ה"עצמי":
.2
התודעה של עצמי-האגו:
זהו החלק אצלנו שיכול לדבר בהגיון, להבחין ולהבדיל ולבחור. זהו האגו הבוגר והבריא שמכיל את הרצון החיובי ואת "התנועה" לקראת מודעות מאוחדת וגילוי רוחני נרחב. במדיטציה הזו, הקול הזה מכוון את התהליך. הוא הקול שקורא לתודעה הילדית ולעצמי הגבוה, לחילופין. זהו הקול של הספירה העצמית האוניברסלית.
.1
התודעה ברמה הילדית:
רמה זו כוללת דימויים, מסקנות מוטעות ושליליות שמבוטאת באופנים שונים. בתחילת העבודה עם הרמה הילדית, ניתן להבחין שעולים כאן קולות שונים. ככל שמתקדמים, נוכל להבדיל בין הקולות השונים: הילד הלא בשל, העצמי הנמוך, המצפון המזוייף הכפוי (סוג של קול סמכותי ביקורתי), או עמדה הגנתית. בכל סוגי המעטים, זהו הקול של הספירה העצמית האינדבידואלית - ייצוג של האמונה הדואלית.
.3
העצמי הגבוה, האלוהי:
(בהרצאה הוא נקרא גם בשם The supra conscious universal self)
זהו החלק בנו של הניצוץ האלוהי שמכיל חוכמת - על, עוצמה ואהבה ויש בו את ההבנה המקיפה של האירועים השונים. החלק הזה יודע את האמת המהותית של המציאות: שהכל אחד הוא והכל יהיה בטוב. זהו הקול של הספירה הרוחנית האוניברסלית, של האחדות.
:ארבעת השלבים של המדיטציה
1. להכיר את האגו הלא בוגר בתת- מודע. המשמעות היא: לתת לחלק הזה מרחב להביע את עצמו. על ידי כך, אנחנו מוציאים לאור את מה שהתחבא, ואפשר ללמוד לשמוע את ה"תסריט" , ההתנסות של החלק הזה והאנרגיה הקיימת בו - הכל באופן מודע ובונה (חיובי).
בשלב הזה אנחנו מתנסים בלתת לקול הזה להיות/ לצאת, אך לא באקטינג אאוט.
2. עבודה עם התפיסות השגויות, חוק הסיבה והתוצאה, המשמעות והפירוש של מה שקורה לנו, המחיר שאנחנו משלמים כשאוחזים עדיין בחלק ההרסני של העצמי.
בשלב הזה, אנחנו נכנסים לדיאלוג בין שלושת הקולות/ שלושת האספקטים של העצמי. אנחנו רותמים את האגו הבוגר לחשוב ולנמק את המסקנות של העצמי הילדי.
הכוונה כאן היא לשלוף עוד יותר את התודעה הילדית החוצה, בכדי שאפשר יהיה לעבוד עם החלקים המעוותים של ראיית המציאות, כפי שהם משתקפים בחלק הזה של העצמי. בשלב הזה אנחנו יכולים לראות את הקשר בין הסיבה לתוצאה בראיית המציאות המעוותת והמחיר שמשלמים על כך שאנחנו נאחזים באמונות מוטעות.
3. השלב בו מזיזים את התודעה הילדית ועושים לה הכוונה מחדש. שלב זה כולל: להיות עם, לעבוד עם, ללמד ולהנחות, לעבוד עם ההגיון המוטעה של הדימויים והמסקנות השגויות. כמו גם לבקש ולהיות פתוח לכוחו של החסד האלוהי לשנות את הכיוון במהלך העבודה עם ההתכווננות השלילית. זהו השלב של הבחירה: הבחירה לעשות את השינוי.
4. השלב בו מדמים איך החיים יכולים להיות אחרת. שלב זה מעורר דרכים חדשות של ראיית החיים והדרך לחוות אותם. זה מתחיל עם בחירה מודעת של לתת לדמיון ללכת אל...ולשחק עם האפשרויות החדשות המגוונות שמתגלות לטפל בסיטואציות העכשוויות.
להרחיב את ההמשגה והתפיסה לכדי יכולת ליצור תכנים חדשים וטובים יותר, כלומר: התנסויות וחוויות טובות. התכנים האלו חייבים להיווצר שוב ושוב על ידי האגו הבוגר. כמו גם בהתערבות של התודעה האוניברסלית.
?איך לעבוד עם תהליך המדיטציה
התהליך מביא לחקירה של התגובות הריגשיות, של הבעיות החוזרות ונישנות, של הפגמים בקווי האישיות שלנו, והחומרים שאנחנו אוספים בסקירה היומית.
-
בתחילת המדיטציה, יש לשבת מספר דקות בשקט ולבקש מהמדריכים הרוחניים המיטיבים להיות לעזר.
-
כשמרגישים מוכנים, יש לכתוב מהי הבעיה או הנושא שאתם רוצים להתמקד בו. ברגע שהנושא נהיר וברור, יש לכתוב הצהרת כוונות קצרה: "בכוונתי להבין ולהביא את האנרגיה האלוהית לבעיה שלי עם..." זהו האגו הבוגר שנותן את הכיוון ואת המסגרת לתהליך המדיטציה.
-
עכשיו האגו הבוגר מבקש מהאגו /התודעה הילדית להתחיל לדבר. בשלב הזה נותנים מקום להביע. כך שהאגו הבוגר מקבל את כל מה שעולה באופן מכבד וסקרני.
כפי שכבר הוזכר, ייתכן ויצוצו מספר קולות: של הילד הפצוע, הילד האנוכי, הילד התובעני. יש לשים לב להבדלים השונים ולראות האם יש שינוי כאשר התהליך מתקדם. ייתכן שהילד יתחיל לדבר ואז יתערב קול של המצפון המזוייף או של ההורה המבקר או של העצמי הנמוך. יש לכתוב את הכל.
לזכור שבשלב הזה האגו הבוגר הוא בתפקיד של ההורה האוהב והמגן על הילד מהפרעות כלשהן ומחזיק את המרחב נקי ופתוח לקולו של הילד. אם בשלב כלשהו, התהליך הופך לאינטנסיבי מדי או שאתם מתחילים להרגיש שאינכם יכולים להמשיך ולהיות אוביקטיבים- הפסיקו לכתוב...קחו כמה נשימות עמוקות ותחזרו למקום הממוקד ולמרכז שלכם... קיראו למלאכים, לעצמי הגבוה, למדריכים- דמיינו אותם עוזרים לכם להחזיק את המרחב בתהליך הגילוי העצמי הזה ותמשיכו כשאתם מוכנים שוב. מצד שני, אם לא עולים תכנים- חכו בסבלנות ובאופן "קולטני", פתוח ושקט והתפללו לאומץ לב וענווה לראות את מה שקיים בתוככם.
תנסו להגיע למקום אנרגטי ומכוון עמוק יותר. אולי תשאלו את עצמכם: "איך אני מרגיש לגבי הבעייה שלי? " ותתחילו לכתוב אל כל מה שעולה. תנסו להעלות בדמיון את הילד הקטן שלכם. ייתכן והוא ידבר אליכם בתמונות ולא במילים.
-
כשהתודעה הילדית הביעה את עצמה באופן מלא, אז אפשר להתחיל את הדיאלוג. זה יכול להיעשות בצורה של שאלות או על ידי הרחבה ופיתוח של ההיבטים השונים של מה שעולה. התודעה הילדית לא בשלה ולעיתים לא הגיונית.
הדיאלוג אמור לשרת את שתי המטרות הבאות: להוציא לאור ולעבוד עם הדימויים והתפיסות השגויות ולקשור אותם לסיבה ותוצאה + להביא למקום חדש ול"חינוך מחדש" של האספקטים המעוותים. הדיאלוג / הצגת השאלות לתודעה הילדית / הבאת אפשרויות חלופיות, תיעשה בה במידה שהתודעה הילדית יכולה לספוג, להבין, לקלוט. זוהי תקשורת מעודנת, מבדילה ומבחינה מתי התודעה הילדית זקוקה לתמיכה ולאישור או לסביבה חלופית בריאה, אוהבת וברת גבולות; להגנה, למידע או לכל דבר נחוץ על מנת לאפשר לתודעה הילדית להיות במציאות בוגרת. רוב התקשורת היא בין התודעה ילדית לאגו הבוגר. יחד עם זאת, אפשר גם לקרוא לעצמי הגבוה / לתודעה האלוהית להגיב ולהנחות, על פי הצורך. כאן זה הופך לשלושה קולות : לפעמים העצמי הגבוה מדבר עם התודעה הילדית ולפעמים הוא מנחה את האגו הבוגר.
-
חשוב לזכור שמהלך המדיטציה היא לא לינארית, אלא יש בה חלקים שחוזרים שוב ושוב וכאלו שנמצאים בחפיפה האחד את השני . בכל פעם שעושים את התהליך, זה שוקע למקום מסויים ומשם ממשיך לזרום. פשוט, היו פתוחים לקלוט את המהלכים המגוונים בה תתנהל המדיטציה בכל פעם.
-
בסיום התהליך, תקראו מה עלה והאם יש דברים שגיליתם. תשתדלו להטמיע את המצב החדש והאנרגיות השונות הנילוות לכך. קחו זמן לעשות הטבעה בנפש ולדמות באופן ויזואלי את התפיסות החדשות או האפשרויות שצצו במהלך המדיטציה.
-
אימרו תודה לכל החלקים שבכם שהשתתפו התהליך, כבדו את עצמכם על שהיה בכם האומץ והיכולת לעבוד והישארו עוד מספר דקות בשקט ובריכוז.
:שאלות שעשויות להעלות חומרים מהתת מודע למודע
האם אני באמת מאמין שמגיע לי לגלות את התכנים הנסתרים?
האם אני באמת רוצה בכך ? אם כן, למה?
האם יש משהו שאני חושש מפניו?
האם יש בי חלק שמשתוקק לחלופה השלילית, למרות ההצהרה שלי על הרצון לעבוד?
האם אני מוכן לשלם את המחיר? מה אני חושב שאני יהיה המחיר שאני אמור לשלם?