אינטליגנציה של האגו מול אינטליגנציה אוניברסלית
מבוסס על:
הרצאה 158: האגו כמשתף פעולה עם העצמי האמיתי או כמכשיל אותו;
הרצאה 132: תפקיד האגו ביחס לעצמי האמיתי
הרצאה 161: שליליות לא מודעת מסכנת את כניעת האגו לתהליכים לא רצוניים
"ההפרדה בין המיינד המודע והלא מודע היא האויב הגדול ביותר שלכם. שכן, ברגע שההפרדה הזו תוסר, כוחות פנימיים שאינכם מכירים לא ישלטו בכם יותר ולכן אתם גם חוששים מהם. ועדיין, הפחד וההתנגדות הגדולים ביותר של האדם הם לסלק את החומה המפרידה הזו."
(מהרצאה 159: גילוי חיים משקף אשליה דואליסטית)
עקרון החיים האוניברסלי הוא החיים עצמם. זוהי תודעה נצחית במובן העמוק והגבוה ביותר שלה. זה מרגש באופן ניצחי וזה עונג עליון. מכיוון שעקרון זה הוא החיים, הוא לא יכול למות. זוהי המהות של כל מה שנושם, זז, רוטט. הוא יודע הכל, כי זה מה שיוצר עוד ועוד, מנציח את עצמו, כי זה לא יכול להיות לא נכון לטבע של עצמו.
מהו עקרון החיים האוניברסלי
וכיצד הוא בא לידי ביטוי באדם?
כל תודעה אינדיבידואלית היא תודעה אוניברסלית. לא יהיה זה נכון לקבוע שזה חלק מהתודעה האוניברסלית, שכן חלק מרמז שזה רק מעט, שבר של שלם. בכל מקום שבו קיימת תודעה בכלל, היא כולה של תודעה מקורית. תודעה מקורית זו - עקרון החיים היצירתיים - מייחד את עצמו בצורות מגוונות. כאשר אינדיבידואליזציה עולה על נקודה מסוימת ומתקדמת מעבר למצב של הכרת הקשר שלה עם המקור שלה, נוצר ניתוק. כך התודעה ממשיכה להתקיים ולהכיל את האפשרויות של התודעה האוניברסלית, אבל היא מתעלמת או אינה מודעת לטבע של עצמה, לחוקים ולפוטנציאלים שלה. זהו, בקיצור, מצב התודעה האנושית, בכללותה.
כאשר האדם מתחיל להיות מודע לטבעו הקיים תמיד של עקרון החיים, הוא מגלה שעקרון החיים תמיד היה שם אבל שהוא לא שם לב לזה כי הוא היה תחת אשליה של קיומו הנפרד. לכן זה לא לגמרי מדויק לקבוע ש"זה בא לידי ביטוי". נכון יהיה לומר, "האדם מתחיל לשים לב." האדם עשוי להבחין בכוחו הנוכחי -שהיה תמיד - כתודעה אוטונומית או כאנרגיה. אישיות האגו המופרדת מחזיקה בשניהם, אבל האינטליגנציה של האגו נחותה בהרבה מהאינטליגנציה האוניברסלית שהאדם יכול להיות, בין אם הוא מבין ומנצל אותה ובין אם לאו. כך גם לגבי האנרגיה.
לשנן, ללמוד, לאסוף ידע יצירתי, לחזור / להעתיק, לזכור, למיין, לבחור, להחליט, להתקדם לכיוון מסוים, למות.
האגו יכול:
להרגיש, לייצר רגשות עמוקים, להתנסות בחוויות עמוקות, לתת טעם עמוק לחיים, לדעת לעומק, להיות יצירתי, להיות ספונטני, ליישב את כל הניגודים הנראים לעין, לתת תמיד תשובות, לספק תמיד פתרונות, להפוך את האדם לחי יותר, ממומש. להיות אלמותי ואינסופי.
האגו לא יכול והעצמי האמיתי יכול:
איזה ערך יש לאישיות האגו בהארה?
אגו מגודל
חי באשליה, מה שמפריע לו להגיע אל העצמי האמיתי. גדול מדי. לעתים קרובות אגו חלש מרגיש שהוא נאלץ לחקות את המצב הזה של אגו מוגדל, כדי לא להרגיש מוצף, אבל כל אחד משני המצבים הוא עדיין דואלי 100/100
אגו חלש
לא מסוגל להתמודד עם החיים. הוא קטן מדי. חי כולו בספירה העצמית האינדיבידואלית שבה הוא המרכז של הכל. 100/100, כלומר החיים נראים בקוטביות של הכל טוב ומתאים, או הכל רע ולא נכון.
-
שינה = מנוחה ממתחי האגו וממטלות האגו
-
מעורבות הדדית ואהבה בין המינים = קבלה מוחלטת של, הרצון הטוב המתעלה כלפי, וכתוצאה מכך התמזגות לתוך אדם אחר.
-
גישור עמוק ומעמיק. כל אלה מתחדשים באמצעות המסת האגו אל הכוחות האוניברסליים, ויתור על המיינד עבור האלוהי. אגו בריא - הוא 'יודע את מקומו'. בוחר לקבל את החיים, ורוצה להבין את עצמו. יודע שיש 'משהו גדול יותר' על כף המאזניים. מתנהל בראייה של 50/50, כלומר יש ימים טובים ויש ימים הרבה פחות טובים
אגו גדול מדי מונע:
אגו משולב
משולב עם התודעה האלוהית. יוצא אל החיים כעצמי האמיתי. נמצא במודעות של ה 100 = מבין את התמונה הגדולה יותר, הכוללת את כל החוויות. האדם הפנימי הוא חלק בלתי נפרד מהטבע. העצמי האמיתי והבריאה, או הטבע, הם אותו הדבר. ... "שכן ניתן לסמוך לחלוטין על הטבע. העצמי הפנימי, או העצמי האמיתי, הוא הטבע; זה החיים; זו יצירה."
בכל פעם שהאדם מתפקד מתוך העצמי האמיתי שלו, הוא נמצא באמת, הוא נמצא בשמחה. התרומות היצירתיות והמועילות ביותר לחיים מגיעות מהעצמי הפנימי הזה. כל מה שהוא גדול ונדיב, כל מה שמרחיב חיים, יפה וחכם מגיע מהעצמי הפנימי או מהעצמי האמיתי. המטרה, מבחינת האדם, יכולה להיות רק דבר אחד; להפוך לעצמי האמיתי שלו.
אגו בעולם האמיתי
התיאוריה המבנית של פרויד
Heinz Hartmann - מאת היינץ הרטמן
איד: מגמות אינסטינקטואליות לא מתואמות, מאפיינים לא מודעים האחראים על דיכוי ופעולות הגנה אחרות. אינסטינקטים של האגו מגיבים לעקרון המציאות בעוד שהאינסטינקטים המיניים מצייתים לעקרון העונג.
סוּפֶּר-אֶגוֹ, הָאֲנִי הָעֶלְיוֹן: פונקציה ביקורתית ומוסרית.
אגו: החלק המאורגן והמציאותי של הנפש, איבר חישה לתפיסה של גירויים חיצוניים ופנימיים כאחד.
אגו בריא: כולל תחום של תפקודי אגו אוטונומיים שאינם תלויים בקונפליקט נפשי. זיכרון, קואורדינציה מוטורית ובוחן מציאות, למשל. הוא אמור להיות מסוגל לתפקד ללא הפרעה של קונפליקט רגשי. טיפול פסיכואנליטי נועד להרחיב את התחום נטול הקונפליקטים של תפקוד האגו.
סינתזה: מאפשרת לאדם לחשוב, להרגיש ולפעול באופן קוהרנטי. זה כולל את היכולת לשלב חוויות, רעיונות ורגשות שעלולים להיות סותרים. לדוגמה: ילד אוהב את אמו אך יש לו גם רגשות כעס כלפיה לפעמים. היכולת לסנתז רגשות אלו היא הישג התפתחותי מכריע ורב- חשיבות.
תפקיד האגו ביחס לעצמי האמיתי
תפקיד האגו הוא לחפש באופן מכוון מגע עם העצמי הגדול יותר שבתוכו. הוא חייב לדעת את עמדתו. עליו לדעת שהעוצמה שבו, האפשרות שיש לו והתפקיד שלו הם לחפש קשר, לבקש עזרה מהעצמי הגדול, ליצור איתו קשר לצמיתות. האגו נחוץ כדי לשנות את הדעה שלו עצמו ואת הכוונה שלו. האגו לבדו מסוגל להחליף את הרעיון השקרי ברעיון אמיתי.
מצבו האומלל של האדם נובע בעיקר מבורות לגבי קיומו של מה שאנו יכולים לכנות גם "העצמי האמיתי". האדם אינו יודע זאת במידה רבה. הוא מתעלם מהעובדה שאין בו משהו חי מלבד האגו שלו. גם אלו מכם שיצרו במשך שנים תפיסה של העצמי האמיתי, של החומר היצירתי שמחייה כל בן אדם, שוכחים ב-95 אחוז מחיי היום יום שהישות היצירתית הזו חיה ונעה בכם ואתם חיים ונעים בה. אתם שוכחים את קיומו (של העצמי האמיתי). אינכם מושיטים יד אל חוכמתו. אתם מהמרים ומסתמכים על כל הביטחון של העצמי החיצוני המוגבל שלכם. אתם זונחים לפתוח את עצמכם לאמת ולרגשות של העצמי העמוק יותר. אתם הולך קדימה בעליזות, כאילו לא היה שום דבר אחר מלבד המיינד המודע שלכם, עצמי האגו שלכם עם תהליכי החשיבה הנגישים מיידית שלו וכוח הרצון. עם הגישה הזו, אתם מרמים מאד את עצמכם.
יתרה מכך, המשימה היא לגלות את החסימות בין עצמי האגו לבין העצמי הגדול יותר. גם כאן המשימה של האגו מוגבלת. ההכרה תמיד מגיעה מבפנים, מהעצמי האמיתי, אבל היא באה כתגובה לרצון של האגו להבין ולשנות שִׁקְרִיּוּת, הרסנות, טעות.
תפקידו של האגו הוא פרדוקסלי
רק כאשר האגו מפותח מספיק, ניתן לוותר עליו בצורה מספקת. כאשר הוא לא מפותח, לא ניתן לוותר עליו. אתם משתמשים באגו הזה כדי להתעלות מעליו. תחילה, אתם פונים החוצה עם יכולות האגו שלכם. לאחר מילוי המשימה שלו (של ההחלטה לשלם את המחיר של האמת, של יושרה, של כנות , מאמצים ורצון טוב) עליו לזוז הצידה ולאפשר לעצמי האמיתי לצאת החוצה, עם האינטואיציה וההשראה שלו שקובעות את הקצב ומכוונות את הפרט. על האגו להכיר את המגבלה שלו... ולקרוא למשאבים הבלתי מוגבלים של העצמי האמיתי. ניתן לדמות את האגו ל'זרועות', זרועות שנעות לעבר מקור החיים ומפסיקות לנוע כאשר תפקידן אינו עוד משהו אחר מלבד לקבל.
העיקרון הרוחני הנילווה לתהליך זה: אתם צריכים להגיע למצב מסוים ולהיות באופן מלא במצב הזה, לפני שניתן יהיה לנטוש אותו כדי לעבור למצב מתקדם יותר. תחילה עליכם להשיל את הרצונות או השאיפות הללו לפני שתוכלו לממש אותם ולהגיע אליהם שוב.
התפקוד הרוחני של האגו
"...העצמי האמיתי מתעלה מעל החוקים השטחיים של המוסר החיצוני, לכן עליכם לאזור אומץ להיות באמת שלכם, במקום להיות נאמנים לדעת הקהל, לסמכות, לחברה בכללותה. כניעה כזו מתרחשת רק מתוך פחד ותאוות בצע, פחדנות ואופורטוניזם. לפיכך המוסר החיצוני אינו בהכרח סימן למוסר אמיתי ופנימי..."
(מתוך הרצאה 158 'האגו כמשתף פעולה עם העצמי האמיתי או כמכשיל אותו')
"...ראשית תמיד יש מאמץ. זה הופך להיות מהנה רק כשנראה, שהדבר בעצם "קורה דרככם". אם מדובר במשימה מחוברת של כללים, manual יש ללמוד את הכללים עד שהם הופכים לחלק מהאגו. אם זו משימה מנטלית, ידע מנטלי צריך להירכש תחילה בדקדוק ובקפדנות, לעיתים קרובות באמצעות תהליכים מכניים למדי. כך הידע החדש יהפוך לחלק מהאדם, והרוח יכולה אז להשתמש בהרחבה שזה עתה נרכשה עם חזון, ידע, מיומנות, אנרגיה והישג- הנלווים לראייה הרחבה יותר- למשחק יצירתי. אמן שרוצה לעקוף את המאמץ הכרוך לימוד כללי היסוד לעולם לא יוכל לגלות את יכולת היצירה האמיתית שלו, לא משנה כמה אמיתית תהיה בהתחלה. היכולות היצירתיות הללו יקמלו כי הוא רוצה לרמות את החיים..."
(מתוך הרצאה 199: משמעות האגו וההתעלות מעליו)
העצמי האמיתי:
הוא יצירה ספונטנית, טבעי, הכל גדול ונדיב. החיים מתרחבים, יפים וחכמים. האדם הפנימי הוא חלק בלתי נפרד מהטבע... כי ניתן לסמוך על הטבע לחלוטין. העצמי הפנימי או העצמי האמיתי, הוא הטבע, זה החיים; זוהי יצירה.
פחד מהנאה:
הנאה יכולה לקרות רק כאשר אתם מחוברים ומזוהים עם העצמי האמיתי, עם החומר היצירתי הנצחי של ההווייה שלכם. זה מחייב לשחרר את שליטת האגו הישירה. הרגעים המועצמים בחיים שלכם נבעו בדיוק מכך שאתם מרפים ומשחררים ומשהו אחר מפיח רוח חיים, מלבד היכולות הרגילות תחת הנחרצות הישירה של העצמי החיצוני.
הפחד להרפות:
אם תחושת העצמי של האדם נובעת אך ורק מהאגו, האישיות אינה מסוגלת להרפות. שחרור פירושו אז השמדה. רגשות לעולם אינם יכולים להגיב לשום חובה, שמועלית על ידי אנשים אחרים או על ידי העצמי. הרגשות נוצרים בעקיפין ונראה שיש להם חיים עצמאיים משלהם, חוקים משלהם, היגיון וחוכמה משלהם.
העיקרון הרוחני הנילווה לכך: עבודה מתוך שפע מייצרת שפע, אבל עבודה מתוך עוני וצורך מייצרת יותר עוני וצורך. האגו החלש רואה את עצמו מושמד כאשר משאלותיו לאומניפוטנציה נותרות בלתי מתמלאות. לכן המשאלה היא שלילית.
תהליך ההתעלות
על האגו לדעת שהוא רק משרת תהליך ההתעלות. שהוא רק משרת את ההוויה הגדולה שבפנים. תפקידו העיקרי הוא לחפש באופן מכוון מגע עם העצמי הגדול שבפנים. הוא חייב לדעת את עמדתו. עליו לדעת שהכוח שלו, האפשרות והתפקיד זה לחפש מגע, לבקש את עזרת העצמי הגדול יותר כדי ליצור עמו קשר קבוע.
תרגול 3
הקדישו זמן לזיהוי האגו; מה הוא עושה ומה לא עושה, איך האגו ניגש למצבים שונים, מתי האגו מרגיש בטוח ומתי הוא מפקפק בעצמו. שימו לב אם האגו נראה בוגר רוחנית או לא בוגר. זה עשוי להשתנות בנסיבות מסויימות, מאירוע אחד למישנהו או מיום אחד ליום אחר. ראו אם אתם מבחינים במגבלות כלשהן של האגו, או היכן העצמי האמיתי 'נכנס'. למעשה האגו הוא חלקיק, היבט מבודד של אינטליגנצית המאסטר, של העצמי האמיתי, הפנימי. הוא לא שונה ממנו, רק שיש בו פחות מהעצמי האמיתי.
תרגול 2
תעקבו אחר תחושות של תשישות חלולה או חוסר שביעות רצון. תבדקו אם אתם יכולים לזהות את מקור הרגשות הללו כ'תענוגות תחליפיים'. תנסו לדמיין מה נועדו תענוגות תחליפים אלה להחליף. תראו אם אתם יכולים לסווג אותם. שימו לב לכל נושא שחוזר על עצמו.
תרגול 1
במהלך שבוע, תנסו להיזכר ברגעים שבהם עלה רגש של פחד, כי אלו רגעים בלעדיים שנשלטו ע"י האגו. תנסו להביא את התוצאות אל מה שהמדריך מכנה "4 פחדים אנושיים בסיסיים":
1. פחד מהמוות.
2. פחד מהחיים.
3. פחד מהנאה.
4. פחד מלשחרר.
תרגול 6
חוסר מודעות הוא אחד הטריקים של האגו! תנסו ליצור קשר עם הפחד שלכם מהעצמי האמיתי. הוא עשוי גם להסוות את עצמו כאדישות לאלוהים, חוסר אמון בסמכות או ספקנות לגבי החוק הרוחני.
איך למצוא את העצמי האמיתי? תמצאו ותהיו מודעים לזרם המאלץ שלכם, לזרם ה"אני רוצה" מצד אחד, ו"אני חושש שלא אקבל את מה שאני רוצה" מצד שני. ברגע שאתם מודעים בבירור לזרם המאלץ הזה שבכם, לא באופן כללי. אלא איך, ובאיזה אופן מסוים הוא מתבטא אצלכם, תוכלו לשחרר אותו.
תרגול 5
תבדקו אם אתם מבחינים בתעלולים של האגו בתוככם או אצל אחרים. ברגע שהם מושרשים, הם עשויים להיות מתוארים כפגמי אופי, או לקבל לגיטימציה כ"נורמטיבים" מכיוון שהם נפוצים כל כך בתרבות.
תרגול 4
תחקרו את המושג אושר, באופן בוגר: "אני בלתי תלוי בנסיבות חיצוניות, ללא קשר למה שהן. אני יכול להיות מאושר בכל נסיבות, כי אפילו לאירועים החסרים או הלא נעימים תהיה מטרה, שתקרב אותי הרבה יותר אל חופש מוחלט ואושר אינסופי."
כך גם לזמנים קשים יהיה הכוח לשמח אתכם.
תרגול 9
אנחנו עשויים להתבטא ברמות שונות של התפתחות, בהיבטים שונים של החיים, בסוגים שונים של נסיבות, עם אנשים שונים.
תיצרו תרשים ובו תרשמו מתי, איפה, מי או מה מפעיל אתכם. מהו הטריגר? זה יעזור בתהליך ההתעלות מעבר לאגו. כשנזכור שהאגו רק משרת את ההוויה הגדולה שבפנים. תפקידו העיקרי הוא לחפש בכוונה מגע עם העצמי הגדול שבפנים.
תרגול 8
שיקלו את האפשרות שאושר הוא תוצאה של התיישרות עם מצב ההוויה הטבעי שלכם, בדיוק כפי ששינה היא חלק מהקצב הטבעי של החיים, לעומת משהו שאתם צריכים לעבוד עבורו או למצוא. הקדישו זמן ושימו לב היכן אתם מרגישים צורך להתאמץ כדי להיות מאושרים (או מאושרים יותר!). שימו לב ממה אתם רוצים להימנע. מיצאו את זה בטיעון שלכם (למה אתם מנגדים / למה בחירה או נקיטת פעולה מרגישים באופן מסויים). מיצאו את המצבים שבהם אתם יכולים לקבל את רוב מה שקורה, כרגע.
תרגול 7
רגשות אמיתיים אינם זרמים מאלצים. האגו מפרש אותם על סמך האג'נדות שלו, מעצים ואז הופך אותם לתגובות רגשיות חזקות, כמו "להלהיב את הקהל". לכל אחד מאיתנו יש סט של זרמים כאלו שהם נפוצים אצלנו.
אפשר למצוא את הזרמים על ידי הרפיה מוחלטת, ומתן לעצמי האמיתי 'לרחף' קדימה. שימו לב לכל תירוץ או הזמנה לעצור את התהליך, כגון חוסר סבלנות, דאגה, חשש או חוסר יכולת להתרכז. אלה הם זרמים מאלצים. בחרו במודע להרגיש אחרת לגבי התהליך. מה קורה אז?