פסיכולוגיה ופסיכיאטריה

פסקאות מתוך הרצאה מס' 14: העצמי הגבוה, העצמי הנמוך והמסיכה

אם הפסיכולוגים האנושיים, הפסיכואנליטיקאים והפסיכיאטרים שלכם היו מתחילים לראות את המטופלים שלהם מנקודת מבט זו, הם היו יכולים להשיג הרבה יותר! הם היו מצליחים היכן שהם עדיין לא מצליחים. ויגיע הזמן שהידע הזה יהיה שלהם. כשיהיו בוגרים ואמיצים דיים כדי לכלול את המציאות הרוחנית בחשיבתם, הם יגלו את כל זה ויוכיחו את האמת על ידי הצלחתם עם מטופליהם ... זה עשוי להיות הסבר עבורכם מדוע זה קורה לעיתים קרובות למדי כאשר כאשר אדם נמצא בפסיכואנליזה עם רופא שלא רק ממלא בקפדנות אחר המידע מאסכולה שאינה מודה בשום אמת ועובדות רוחניות, אלא שהוא, חוץ מזה, לא מאוד אינטואיטיבי לגבי דברים כאלה - אם כי יתכנו גם רופאים בעלי אינטואיציה טובה ויש להם הדרכה חזקה וטובה מאוד, עם אלה ייתכן שהדברים הבאים לא יקרו לעתים קרובות כל כך וכל כך חזק – המטופל עלול לעבור משבר כזה שהלך הרוח שלו נהיה גרוע יותר מאשר לפני תחילת הטיפול. זה קורה כשהרופא הצליח להרוס את עצמי המסכה הזה והחולה נמצא מול העצמי הנמוך שלו. החולה עלול להיות כל כך מרוסק מהחוויה הזו שהוא מתפרק לגמרי; הוא עלול לוותר על העזרה; ואולי יהיו לזה השלכות חמורות יותר. מצד שני, אם יאמרו לאדם הזה את מה שאני אומר לכם כאן ובכך יידע למה לצפות, ניתן היה למנוע כל כך הרבה תלאות ולעתים אף טרגדיה. לו מטופל היה יודע שעליו להתמודד עם העצמי הנמוך הקיים בכל בן אנוש, אך העצמי הנמוך הזה- לא נעים ככל שיהיה- אינו האני המוחלט או העצמי האמיתי; אלא שהעצמי הגבוה, שהוא השלמות, מחכה לצמוח משכבות אלו של חוסר שלמות, אז הלם זה לעולם לא היה מתרחש. ולכן ידע זה חשוב לפסיכולוגים ולרופאים שלכם למיניהם, כמו גם לכל המורים, ההורים וכו '. זה יעזור מאוד